אין לי כוח וזמן להפליג בדברים על פרק המייקאובר של "היפה והחנון" ששודר הערב, אבל כמה נקודות בכל זאת:
1. שירלי פשוט שונמכה. השיער הזה נראה כמו פאה והקנה לה מראה של דודה בת 53. חבל, היה צריך רק לקצר קצת את מה שהיה לפני כן ולהקפיד להישאר עם פזור.
2. אדי וראובן נראים כמו ילדים קטנים אחרי המהפך שלהם.
3. השדרוגים המשמעותיים ביותר היו אצל אולג ובמיוחד שחר.
4. ואפרופו אולג, אחרי הרבה יותר זמן שבו ראינו אותו כדמות חדגונית שלא זזה מילימטר, סוף סוף זכינו לראות את האדם האמיתי. מצד אחד זה היה נראה כמו מעט מדי מאוחר מדי, אבל מצד שני ההשהיה הגדולה הזו הפכה אתה רגעים הכנים הללו לקתרטיים ממש. היה נוגע ללב לראות כך את אולג, כמו גם החיבור בינו לבין הודיה, שממש לקחה קשה את סיפור חייו. אגב, נראה שממש החסירו מאיתנו פרטים מהדברים שאמר, וחבל, עד שסוף סוף עוסקים בהם.
Category Archives: סיכומי פרקים
מדריגל
דדווד: דיוני פרקים
מים עמוקים
"דדווד" 1.02
לא זכרתי שמיד בתחילתה הייתה "דדווד" כל כך אינטנסיבית, רוויה באכזריות כל כך סמיכה. כבר בפרק הראשון בותרו גופותיהם של בני משפחה, כולל ילדיהם הקטנים, וכעת בפרק השני עומדים בסכנה חייה של הילדה היחידה ששרדה. הקורקטיות הרצחנית של אל סוורנג'ן, שהצחיקה אותי בפרק הראשון עם המשפט "אל תשכח להרוג את טים", הציגה הפעם את עומקיה המצמיתים.
דדווד
הנה הדברים שכתבנו בפורום טלוויזיה בנענע על הפרק הראשון של "דדווד" לפני מיליון שנה, אחרי ששודר בארץ לראשונה:
yaddo:
לפני הצפייה עוד שמעתי הסתייגויות מהפרק הראשון, ומה שיש לי להגיד זה שאם זה נעשה טוב יותר (לא שאני בונה ציפיות), הרי שלפנינו סדרה משובחת באופן יוצא דופן, קרי, HBO מן השורה. איאן מקשיין הוכיח תוך דקות ספורות שהגולדן גלוב הגיע אליו בצדק גמור. Continue reading
חיה חופשי או מות
סטרינגר ומקנולטי: עשור אחרי
קצת מצחיק לראות בזה אחר זה את "לות'ר" ו"מבוגר אחראי", שתי הסדרות הבריטיות ששודרו ברצף ב'כן או' בשני ימי שני האחרונים. האחת בכיכובו של אידריס אלבה והשנייה עם דומיניק ווסט, שני האויבים מימי "הסמויה", הראשון ברון סמים והאחר הבלש שמנסה להפיל אותו. הפעם הם ממש החליפו תפקידים. סטרינגר בל הפך לבלש ג'ון לות'ר, ואילו ג'ימי מקנולטי לבש את דמותו של הרוצח הפסיכופת פרד ווסט (אין קשר משפחתי לדומיניק).
ולות'ר אינו סתם בלש, אלא כזה שבפרק הראשון קונה לעצמו ארכי-נבלית על תקן אויבת מושבעת – קצת כמו שהיה סטרינג עבור מקנולטי – ובנוסף אוחז ברעיה שנפרדת ממנו עקב שיגיונותיו המקצועיים. כשם שהאלמנטים הללו מוכרים עד מאוד, כך גם יתר הסדרה כפי ששני הפרקים הראשונים מעידים עליה. שוב הבלש הרדוף עם המוסר האפור, הפתיל הקצר והנטייה לשבור את הכלים (ודלתות, מסתבר), שתמיד נמצא צעד אחד לפני עמיתיו. אם הפרק הראשון עוד היה חביב והראה פוטנציאל – בעיקר בדמותה של אליס מורגן הפסיכוטית בעלת הגבות המשוננות המשונות, שהופכת את לות'ר לפרויקט אישי שלה – השני ששודר הערב מיהר לרדת לתהומות מגוחכים ממש, בעזרת שפע של רגעים תמוהים בואכה מטומטמים.
הסמיכות של שתי הסדרות הביאה גם להשוואה בלתי נמנעת ביניהן, ובעוד "לות'ר" משחקת במים הרדודים של כל קלישאת סדרת משטרה שניתן להעלות על הדעת, "מבוגר אחראי" לא רק הייתה מפעימה וממגנטת לכל שני חלקיה הקצרים מדי, אלא שלטעמי דומיניק ווסט מפגין שם את תצוגת המשחק הטובה ביותר בתולדותיו (יצוין שצפיתי רק במיני-סדרה הזו, ב"הסמויה" וב"השעה", אבל איכשהו נראה לי שזה ממצה למדי).
בחירות 3012
פשוט החלטנו
ספוילר "חדר החדשות" 1.01, פתיחת דיון
אני אישית ממתין לשידור ב'כן' במוצ"ש. גם אם היה לי דחוף לצפות בה, וממש לא דחוף לי, זוהי סדרת ברברת של ארון סורקין שאני מעדיף לראות עם תרגום. אם אתם רואים לפני כן, אתם מוזמנים לשטוח את דעתכם כאן בתגובות.
בינתיים הנה דעתו השלילית של ג'יימס פוניווזיק החביב עלי מטיים מגזין, שגורס שבאכסניה כ-HBO המבדלת את עצמה באמצעות השימוש העצום בסאבטקסט, "חדר החדשות" היא בעיקר טקסט. הגיוני.
