"דדווד" 1.07

הו, קריסטן בל, שכחתי שהיא הייתה ב"דדווד", כמו גם את הסיפור שלה ושל אחיה, למרבה מזלי. מבצע העוקץ של השניים כנגד שני האנשים הכוחניים ביותר באזור, הוא שאפתני כשם שנראה כמו מבצע התאבדות. נראה אם הם יצליחו או שמא גופותיהם יגיעו אל החזירים של וו. בינתיים נראה שפלורה ממש מהלכת קסמים על הגברים. סוורנג'ן וטאליבר שניהם מנסים לצרף אותה לכוחותיהם, ואילו דן רוצח גבר שלטש בה את מבטי הזימה שלו חרף אזהרותיו. אני בטוח שרבים מאוהבי קריסטן בל מבינים את ההתנהגות הזו של הגברים, אבל אני לגמרי משתאה. כאילו, חמודה והכל, ואוחזת בוודאי במראה הנערה הבתולה שכולם רוצים לבתק, אבל בעיניי היא חסרה את האקס פקטור שיביא אותי להבין את ההתרחשויות האלה.

קסמים נשיים קצת יותר הגיוניים מתרחשים בחזיתות של צמד החברים שהגיע אל המחנה, סת' בולוק וסול סטאר, ונראה שכל אחד מהם נשבה בחִנה של אחרת – אלמה גארט וטריקסי, בהתאמה. אלמה ממש נכשלת בלשונה, מספרת לבולוק יותר מכפי שהיא צריכה כליידי מהוגנת, מספרת לו גם שראתה אותו משתף פעולה עם ביל היקוק וכך שיערה שהוא הוא סת' בולוק. משברירי הדקות שהכירו זה את זה לפני כן, הם מצליחים לזהות אחד אצל האחר הבדלים ביחס לפגישתם הקודמת. "את שונה", הוא אומר לה. "נראה שגם אתה", היא משיבה. איזה מזל שהיא בדיוק שינתה סטטוס לאלמנה.

אלמה ניחנה בחדות אבחנה, בולוק אכן השתנה. המאבק שלו באינדיאני, שלשיטתו אפילו לא עשה דבר רע, השפיע עליו עמוקות. אילולא הוא, ג'ק מקול היה כעת מאכל לרימות. הוא הולך ללא חת אל סוורנג'ן כדי לאיים עליו שהוא זה שאחראי בעיניו לכל מה שקשור לחלקה של האלמנה – ראש בראש בריש גלי, הפעם על השולחן, בלי איפוקים כפי שהיו עד כה. אל נוהג בו אותו הדבר ומאיים שיצטרך לישון עם מאבטח. תענוג לעשות איתם עסקים.

ההשראה החדשה הזו של בולוק מתקשרת לי קצת אל הכומר המסכן, שסבור שאלוהים שולח לו מסרים בראשו. ג'יין ההמומה והדומעת למראה ההתקף שלו הייתה נוגעת ללב. יחד עם זאת, הדבר הכי יפה בפרק, והכי עצוב, היה צ'ארלי אטר. שם הפרק הוא "בולוק חוזר למחנה", אבל יחד איתו הגיע צ'ארלי ועליו אין כותרות. שולי, משני, שבור לב, הוא מתחקה אחרי רגעיו האחרונים של חברו הטוב המנוח. נכנס אל המקום שבו נרצח ושואל מה בדיוק היה, אבל מתקשה לעלות לקברו ולהתמודד עם הממשיות של כל זה. כאשר לבסוף הוא מצליח ובא לשם לעת לילה, הוא נוהג כמו ג'יין ומעדכן אותו במאורעות היום, אבל נשנק ומבקש רשות להמשיך למחרת.