חלק ח' ואחרון: מחלקת גנים ונוף
בלי ספוילרים, אבל עם פרטי מידע קטנים ושוליים מהעונה הרביעית שהמחמירים במיוחד אולי לא ירצו לדעת.
מבחינתי 2011 היא לגמרי השנה של "מחלקת גנים ונוף". העונה השלישית שודרה בה במלואה, וכן נתח ניכר מהעונה הרביעית, ושתי העונות כללו רצפים מרהיבים של פרקים מושלמים, כמעט בלי נפילות בכלל. תחשבו על זה: פסטיבל הקציר, רון ותמי 2, ליל סבסטיאן, Treat Yo Self, לזלי ובן על כל הנובע מכך, ז'אן ראלפיו, רון מתמוגג ממשהו שאפריל עושה או אומרת, "אן פרקינס!" ועוד ועוד ועוד.
כמעט מדי פרק, לפחות בעונה הרביעית, כתבתי עליו באופן שבדרך כלל אינו קשור לסדרות קומיות. מעבר לעובדה שהיא מפילה מצחוק – אבל לגמרי, ברמה שאני נזכר בקטעים ממנה וצוחק כאילו אני צופה בהם בפעם הראשונה (ספוילר לעונה הרביעית בלבן: העד מצביע על לזלי, לזלי מצביעה אחורה; קטע שאני דבוק אליו במיוחד לאחרונה) – החיבור שלי איתה הרבה יותר רגשי. אני אוהב כל אחת ואחת מהדמויות שם. פאוני הפכה למקום סופר-אקסנטרי אבל אמיתי שאני מוקיר בכל מאודי.
