ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 5.22, אחרון לעונה

מפתיע להיווכח עד כמה אנדי דוואייר חיוני לסדרה – לאורך העונה הוא ממש נמוג אל הרקע, אולי מפאת הלו"ז הצפוף של כריס פראט, ואילו עכשיו המסע שלו לחקר האמת איפשר לו לרחף מעל יתר הסיפורים בפרק ולהבהיר שתמיד כיף היכן שהוא נמצא. שובו המבורך של ברט מקלין, פרצוף ה"וולקאם טו דה FBI" המבסוט שנתן לאן בתמורה להמבורגרים, "התיק הזה בדיוק נשאר מעניין", החלום של אפריל כפי שידע ב-20 השניות האחרונות, ולמעשה בערך כל דבר שאמר או עשה.

הפרק הדגים את "מחלקת גנים ונוף" במיטבה, כי למרות שהיה מאוד מפוכח בואכה מדכדך, מן הסתם בעיקר מפאת העליהום של ההמונים על לזלי, האמונה והדבקות שלה בצדקת דרכה הפכו את הנושא לאתגר נוסף שהיא תנסה לבלוע (ותצליח). כמובן שהעובדה שהכל סביבה ובתוכה מלא אופטימיות עוזר לבלוע את הגלולה המרה. בן יודע לעודד היטב את אשתו: "אולי זו לא את, אולי זו קייט אפטון". וכריס התעלה על עצמו הפעם עם פנינים כמו "יחד, כעיירה, השלנו משקל השווה ל-800 פרות ים הרות", "האחרון שירים 100 קופסאות חלודות, עדיין מימש הישג גדול", וגם משהו מעט פחות אופטימי: "בשל אי הבנה טראגית, תחרות החזיר הכי יפה הוחלפה בתחרות ברביקיו צלעות חזיר. או לא". אני מצטט כל כך הרבה מהפרק כי כמעט כל משפט בו היה צטיט.

גם הפעם קיבלנו תזכורות להמון רגעים ודמויות מהעבר, מעין חגיגת סיום עונה שבה כמעט כולם מגיעים, אפילו ג'ייסון שוורצמן. ז'אן ראלפיו האדיר גנב את ההצגה כמו תמיד, מגיח פתאום משום מקום (כמו בסוף העונה הקודמת), במיוחד כשיש לנו קנה מידה מעצבן כמו אחותו. גם ממנה הוא מוציא את המיטב, ואין כמו שירת ה-"That was hilarious" המשותפת שלהם כדי להמחיש זאת. טום מגיב להם כל כך טוב, כמו ה"אוי אלוהים, מה עשיתי? כאילו, לאנושות?!". סחתיין על ההצלחה של טום, מגיע לו, ומעניין לראות מי עומד מאחורי החנות המתחרה. הניחוש המתבקש הוא פי דידי. סליחה, דניס פיינשטיין.

סיפורי ההיריון מוצאים חן בעיני. אשכרה Womb, There It Is. גם אן מנסה, גם לזלי רוצה משפחה עם בן, וכעת גם דיאן ורון מצפים – כל הסיפורים האלה מבטיחים דינמיקה מעניינת בעונה הבאה, וזה טוב כי רענון בהחלט יועיל לסדרה.