ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.07

מסתבר שהיה שווה לחכות לטיפול בנשורת של פרידת בן ולזלי, כי היא מביאה עמה יופי של פרקי התמודדות. אמנם אין מה להשוות לפרק הקודם המופלא, אבל זו הייתה גרסתה המשובחת של "גנים" ל"גיאוגרפיה של עימותים גלובליים", הפרק השני בעונה השלישית של "קומיוניטי", שניצל אף הוא את אולם האו"ם המדומה כדי להציף בעיות אמיתיות של הדמויות על פני השטח ולהכריז מלחמות באמצעות מדינות שלוות בדרך כלל, וכל זה בעזרת טירוף שיוצא לחלוטין מכלל שליטה.

שני הפרקים בשתי הסדרות היו טובים, אבל לטעמי של "גנים" יותר, וגם הרבה יותר מצחיק. אני סאקר של בן, ולראות אותו כך מחוץ לנורמליות הגיקית שובת הלב שלו, נשאב אל תוך טירוף-מערכות-היחסים הנוירוטי של לזלי, היה כיף של ממש. הרגע שלו על הפודיום בסוף הגינוי שאירגן לדנמרק/לזלי, כאשר השליך מידו את המיקרופון וירד מהבמה, היה ניצחון מלבב. העובדה שמתחת להשתוללות הזו ישנו רובד מאוד עצוב הופכת את כל הסיפור לעבה, רב ממדי ולא מובן מאליו. אהבתי את העובדה שאפריל היא זו שדחפה את לזלי לכדי פיוס תוך שימוש מקסים במיקום התיכוניסטי כדי להפוך את השיחה ביניהן לאמיתית ומתוקה.

הסיפור המקביל של רון המנסה לשכור מחדש את טום היה משעשע בעיקר בזכות התגובות הגדולות של המלך המשופם לשלל הדמויות ההזויות שפקדו את משרדו. "Amazing" על ה'אנקדוטה' שהמרואיין גרי הוא מגרי, אינדיאנה, ונכונות לשכור את הקשיש שפוטר ב-1968 עקב גזענות ומאז גם מצא את עצמו בכלא. אגב, המרואיין השלישי היה לגמרי באסטר בלות', נכון? בידקו שוב את הקטע שלו בפרק (החל מדקה 10:20) ותחזרו אלי. את הסוף של הסיפור לא כל כך אהבתי, יותר מבחינת הביצוע מאשר הכתיבה. הזעם של רון היה מאוד במקום, אבל לא נראה שהוא באמת תופס את טום בחוזקה אלא יותר כמו ניק אופרמן האוחז בעזיז אנסרי בעדינות מחופשת לאלימות. אבל בסדר, זה היה רק גליץ' קטן בהשתלשלות ראויה בהחלט של חזרת טום למשרד.