ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.14
ראשית, אנחנו רק ב-3 בפברואר, מה פתאום פרק ולנטיין? כבר מתחילים את הפרק במפח נפש עם ההכרה שבשבוע הבא לא תשודר "מחלקת גנים ונוף".
שנית, לא נפלתי מהפרק הזה. אני כלל לא מת על הרעיון שאן רוצה הודי קטן בתוכה, או לידה. אלה הם בדיוק הדברים שאני חושש מהם בכל סדרה, בעיקר סיטקומים, כאשר הדמויות הקבועות מתחילות להשתדך זו עם זו למרות שהחיבור המנטלי ביניהן דל מאוד. אמנם לא בלתי מתקבל על הדעת שאן, שבעבר יצאה עם אנדי, תבחר בגבר נוסף שאינו ראוי לבת האנוש הנפלאה ביותר שאי פעם הומצאה שהִנָּהּ, אבל אני אישית לא אוהב את הבחירה הזו, לא כרגע. היא נראית לי כנסיגה וכניסיון גס משהו להגביר את החשיפה של אן – שנמצאת ברקע כבר המון זמן – במסגרת סיפורים קיימים של דמויות אחרות.
אני מבין את הדילמה של היוצרים. תכל'ס אני חושב לעצמי שהייתי מעדיף לו מצאה מישהו אחר, מחוץ למעגל של העירייה, אבל מנגד אני מבין שזה פוטנציאל איתן לשעמום עצום. זו הבעיה עם דמויות נורמליות כמו אן – בשביל ההצדקה לקיומן הן חייבות להיות מוקפות באקסצנטרים. זו גם הסיבה שהסיפור שלה עם מארק ברנדנוביץ לא יכול היה להחזיק לאורך זמן, ולא בכדי הם נפרדו בגלל שמעולם לא נהגו כפי שזוג אמור לנהוג – לא רבו אף פעם וכל זוגיותם על מי מנוחות. פיהוק.
אבל זה לא הדבר היחיד שהפריע לי. כמו לפני מספר פרקים, גם הפעם היה נראה שדברים מעט חורקים. למשל, כשם שעשתה אפריל בפרק הקודם, חרף שיגיונותיה האנטי-חברתיים כפי שאף נמנו עכשיו על ידי אנדי, גם הפעם היא מפגינה אנושיות ונרתמת לטובת מישהו שהיא לא מאוד מחבבת, לכאורה. אבל א) שבוע אחרי שבוע קצת נוטל את העוקץ, לטעמי. ב) זה טוב כאשר יש נימוק למעשיה. לא הצלחתי להבין למה אפריל כל כך לחוצה מכך שלזלי תגלה עם מי אן יוצאת. למה זה סוד? ניחא אן, שאולי לא רוצה באותו רגע להתמודד עם הפרצופים של לזלי ולכן מסתירה ממנה את האמת, אבל אפריל? למה לא סיפרה ללזלי מיד על השידוך בין טום לאן? מה יש לה להילחץ כאשר לזלי רואה את אן מתאפרת ברכב? ניסיונות ההסתרה הללו היו תמוהים ונדמה שנעשו רק לשם המתח המלאכותי (כריס ואן יוצאים!) והטוויסט שבסופו, שכאמור גם עליו אני לא מת.
הגברים שעמם נפגשה אן לפני כן אפילו לא היו מצחיקים במיוחד. בדרך כלל מצעד הווירדוז שעוברים בסך כאשר מחפשים מישהו למשהו בסדרה, כמו למשל כאשר רון 'חיפש' מחליף לטום, מניבים כמה רגעים היסטריים לחלוטין. הפעם הם היו יחסית דלים, מלבד זה שחושק באחותו וההוא שהיה ב-308 הופעות של פיש. לא סחטו מספיק את הפוטנציאל. בכל זאת רגעים חביבים בסיפור: אורין כפוטנציאל לאן והתנהלותו של כריס לאורך הערב, ובעיקר המבט החושק שנתן בג'רי בעוד המוזיקה המטרידה שלו מתנגנת ברקע. אני תוהה מה קרה איתו בסופו של דבר.
הרגעים החמודים יותר בפרק שכנו במסע ההרפתקאות של בן, אנדי ורון במורדות משעול הזיכרון (היי, זה דווקא עובד בעברית) של לזלי ובן, ושלנו הצופים בזכות כמה ממאורעות העבר בסדרה. תרמו לכך האהדה הפאסיבית אגרסיבית של רון לחידות, כמו גם ההבלים הילדותיים של אנדי שהביאו עמם כמה בדיחות חזותיות לא רעות; וכמו תמיד, ציורי הקיר סיפקו הנאה צרופה, הפעם בזכות שמותיהם המדממים. קשה לי לומר שאהבתי את הקלות היתרה שבה נפתרה החידה האחרונה, זו שהובילה את בן אל ליל' סבסטיאן, אבל אני מחליק את זה. מה שאני פחות אוהב זה את העובדה שהביאו את מרטין סטאר לכזה תפקידון קצרצר ושולי. זה אמור היה להיות מפגש מרגש עם עמיתו מ"אנשי המסיבות", אדם סקוט, אבל בסצינה כזו קצרה זהו בזבוז משווע ומצער. אני ממש מקווה שהוא עוד יפציע בהמשך.