ספוילר "מחלקת גנים ונוף" 4.16 מתוק

אכן מתוק. פרק שהצליח להעביר ביתר שאת את הנקודות החזקות באופיין של כמה דמויות: לזלי, רון ובעיקר אפריל. אני מת על הדינמיקה שמשחקת על התהומות הפעורות בין אופיים של רון ולזלי – קדחתנות פעלתנית מצד אחד וקרתנות אדישה מנגד. שניהם מצוינים בנפרד אבל זוהרים ביחד, פשוט כי האחד מדגיש את השני.

את לזלי אנחנו מכירים כסופר-וומן שמצליחה ללהטט בין מיליוני משימות שלרוב אחרים לא יתמודדו איתן גם במספרים מרובים, וזכור בהקשר הזה הפרק המופתי '94 פגישות' מהעונה השנייה, שבו כל אנשי המחלקה נאלצו להתמודד עם היעדרותה – גם אז היא הפגינה ביתר שאת את העיקשות ואת הדבקות שלה במטרה בשעה שניסתה לעצור את הרס הגזיבו ההיסטורי. הפעם אפילו היא לא עמדה בעומס של משרה מלאה במחלקת גנים ונוף לצד עבודה תמידית על קמפיין הבחירות שלה, אבל לא אישה כלזלי תודה בכך, מה שהביא לשרשרת ארוכה של הפגנות חוסר מקצועיות לא אופייני.

במערכת היחסים הזו של רון ולזלי, אני תמיד אוהב את העובדה שבתור הבוס שלה הוא מאפשר לה תדיר חבל ארוך להבין לבד את גבולותיה, אבל גם תמיד נמצא בסביבה כדי להתדשן מעונג על הטעויות שהיא עושה בדרך. פרצופו המרוצה בחנות השלטים בזמן שהמוכר מקריא בקפדנות את ה-URL המלא לעוגמת נפשה של לזלי, עשה את הסצינה מבחינתי.

ובזמן ששתי הדמויות הללו משלימות זו את זו על ידי ההבדלים ביניהן, ישנם טום ואן. הזוג המופרך הזה הצליח לשמור גם הפעם על מעמדו כחוליה העלילתית הקלושה, התלושה והחלשה, אלא שהפעם זכו השניים לכוכבת אורח, זו שאחראית לשידוך מלכתחילה – אפריל. לאורך הצפייה חשבתי לעצמי שכותב הפרק, נורם היזקוק (Hiscock, אללי, איזו ילדות קשה ודאי הייתה לו), כנראה מאוהב באפריל, כי היא שפעה פנינים והייתה אדירה כפי שלא ראינו אותה זמן רב. "לא איכפת לי מהם. או מאף אחד", "תודה לך, אלכוהול", המבט המצמית שלה כשכולם במשרד מוחאים כפיים לכבוד ג'רי, זעקת השבר שלה כאשר התעוררה וגילתה שאן וטום שוב יחד.

נוכחותה כחוט השני לאורך המסכת שגוללה את סיפור חוסר התאמתם של טום ואן, הערתה קצת כיף לניסיון הכושל להמחיש עד כמה השניים מצליחים לגרום ליחסים ביניהם לעבוד חרף ההבדלים העצומים ביניהם. התוצאה שהושגה הייתה שוב הפוכה. כבר ראינו מספיק זיווגים מופרכים בטלוויזיה, אבל כאלה שהצליחו לעבוד – הולינג ושלי ב"חשיפה לצפון", זאנדר וקורדיליה ב"באפי", סת' וסאמר ב"האו.סי", ברייט והאנה ב"אברווד", זוס וטלי ריקליס סיני ב"מעושרות" (חה!) וכמובן דארמה וגרג. במקרה של טאן, כלומר הברקינס, הדגשים על חוסר ההתאמה יוצרים אפקט הפוך מכפי שהיוצרים מתכוונים, פשוט כי אין שום משקל נגד. רגע אחד הם רבים ונפרדים, רגע אחרי כן הם מעירים את אפריל שנרדמה שיכורה והנה הם שוב ביחד. 99 אחוז מהפרק מריבות שממחישות לנו חזור והמחש עד כמה טום ואן לא קשורים, ואז אחוז אחד שבו הם מתפייסים תוך התעלמות נוחה מהסיבות שבגינן אן מחבבת את טום. זה הדבר שאמור לשכנע אותנו? מה שהיה אירוני במיוחד זה שבשלב מסוים אן אמרה, "זה כאילו אני יוצאת עם מנחה שעשועון אידיוט". זה בדיוק מה שטום, מנחה שעשועון אידיוט, והשעשועון הוא משחק הזוגות "Know Your Boo" שהגה ושבו הוא וזוגתו היו נכשלים נחרצות.

—

אבל כדי לסיים בטעם טוב: הסיפור של אנדי, כריס וצ'מפיון היה מלבב.