מה חשבתם על פרק הסיום של "דם אמיתי"?

מה חשבתם על "דוקטור הו" עונה 8 פרק 1?

או, נרגעתי. הפרק השני של "הפרלמנט" הוא הסדרה כפי שהייתה בעונה הראשונה – מבריקה, מענגת ומצחיקה בקול רם. משפחת שאולי זכתה לזמן מסך נדיב, ואין לי שום תלונות על כך. הם הופיעו גם במערכון הפותח עם הקצביה – שייתכן מאוד כי הסב כמה צופים לצמחונות – גם באבא ששר לראשונה מזה שישים שנה, וגם בקטע הכי טוב בפרק: משחק התפקידים המפורט של שאולי ואירנה. סליחה, של יגאל ונופר [1] (ומנש) יעני. הרי ברור ששאולי יקח קונספט פשוט שכזה וירוץ איתו אל המרחקים, אבל הנה זכינו לראות את זה במלוא הדרו, דבילי ונפלא כפי שניתן לצפות. בונוס: ליאת הר לב מטופפת בלבוש דל. שני הקטעים הנוספים – אבי שמצא את הארנק/ים ואמציה והקטור שחזרו מחופשה – היו פחות מוצלחים מבחינת צחוקים אבל עדיין אחלה. האחרון במיוחד, הקטור וכרמלה המשתפכים על חבריהם סיפקו סיום מתוק.
[1] נופר, אגב, הוא שמה של עמיתתה של אירנה לעבודה, בחורה שעיצבנה אותה בעונה הקודמת.
שבוע ויום לפני חלוקת פרסי האמי המרכזיים, נערך הלילה (ראשון) בלוס אנג'לס הטקס המקדים שנותן כבוד לקטגוריות ה"יצירתיות", שם מעודן לחלקים הטכניים והפחות מעניינים של האמי שנדחקים אל השוליים. כאן ניתן למצוא קטגוריות כמו צילום, ליהוק, איפור, הלבשה וכיו"ב, וכן את כל מה שקשור לעשייה התיעודית. במסגרת הזו נכחו הלילה בטקס גם לינור אברג'יל, העומדת במרכז הסרט התיעודי "מיס עולם האמיצה", העוסק בפעילות שלה למען נפגעות תקיפה מינית אחרי שנפלה בעצמה קרבן לאונס. יחד איתה נכחו גם המפיקים לטי גרובמן, מוטי רייף וענבל לסנר, והבמאית ססיליה פק. לצערם, הם נאלצו לחזור בידיים ריקות. את הפרס גרף הסרט " Life According To Sam", העוקב אחרי המאבק של משפחה להציל את בנה היחיד ממחלה נדירה וקטלנית.
באגפים האחרים היו כמה ציוני דרך נחמדים, בראשם הזכייה הראשונה של הארי שירר בפרס הדיבוב ב"משפחת סימפסון", שירר, שנמצא בסדרה מאז יומה הראשון, מדבב כמה מהדמויות הבולטות בספרינגפילד, ביניהן מר ברנז, עוזרו סמית'רז, נד פלנדרז, קנט ברוקמן ועוד רבים אחרים. עד כה הוא היה היחיד מהמדבבים המרכזיים של הסדרה שלא זכה באמי על תפקידיו הרבים בה מאז שעלתה לפני 25 שנה.
באמי היצירתי מוענק גם הפרס לסדרת האנימציה, אלא שכאן לראשונה בתולדותיה "משפחת סימפסון" לא היתה מועמדת לפרס. מי שגרפה אותו היא "Bob’s Burgers", שכנתה של "הסימפסונס" למשבצת השידור ברשת FOX. הקומדיה על משפחה שמפעילה מסעדת המבורגרים רצה כבר ארבע עונות בלי הרבה באזז או רייטינג מרשים, אבל המבקרים אוהבים אותה, וכעת מסתבר שגם עמיתיהם לאקדמיה.
כדי לבזוק בכל זאת מעט אבק כוכבים על הטקס המקדים, שולבו בו בשנים האחרונות גם קטגוריות של שחקנים אורחים. בקומדיה זכו אוזו אדובה על תפקידה כקרייזי אייז ב"כתום זה השחור החדש" וג'ימי פאלון על הנחיית "סאטרדיי נייט לייב". בדרמה זכו אליסון ג'אני באופן מוצדק לחלוטין על תפקידה כמרגרט סקאלי ב"הסקס של מאסטרס" וג'ו מורטון על תפקידו כאביה של אוליביה ב"סקנדל".
עוד זכיות בולטות: בקטגוריות הריאליטי זכו התוכניות "Shark Tank" ו-"Deadliest Catch". כותביה המחוננים של "דו"ח קולבר" זכו על הכתיבה, "בלש אמיתי" זכתה על הפתיח ועל הליהוק שלה, גם "פארגו" זכתה על הליהוק בקטגוריה המקבילה במיני סדרה, ו"כתום זה השחור החדש" במקבילה הקומית. כמו תמיד זכתה HBO במרבית הפרסים – 15 סה"כ, בעיקר הודות ל"בלש אמיתי" ו"משחקי הכס"; ואחריה NBC עם עשרה פרסים שחציים על "סאטרדיי נייט לייב", התוכנית שגרפה הכי הרבה פרסים בטקס.
טקס האמי המרכזי ישודר בלילה שבין שני לשלישי, 25/8, ויועבר בשידור חי בערוצי הסדרות של כן.
—
פורסם לראשונה בוואלה, ודיברנו על זה קצת כאן.
טוב, נראה לי שהגיע הזמן להכיר בעובדה שזמני הקצר לא יאפשר לי עוד להמשיך עם פרויקט החופש הגדול, אז הנה חלקו האחרון עם עוד כמה סדרות נוסטלגיות.
חלק ראשון
חלק שני
צ'וקי
אני לא זוכר הרבה מהסדרה הבריטית הזו מלבד ששבתה לחלוטין את דימיוני, ושהיו לה שלוש סדרות שרק שתיים מהן שודרו בארץ (אין לי מושג איך ידעתי את זה כילד, אולי המוח שלי סתם ממציא את זה). היא עסקה בילד שמתחיל להתנהג מוזר, לצייר ציורים משונים, לומר דברים סתומי פשר וכיו"ב, עד שמסתבר שישות חוצנית השתלטה עליו, על מנת לבחון השתלטות (ידידותית, כמדומני) על כדור הארץ.
הבשורה המשמחת: כל פרקי הסדרה נמצאים במלואם ביוטיוב. הפתיח שלה מצמרר גם היום, והלוגו של תמזה בהתחלה מרעיד משהו בלב (סידרתי לכם mp3 שלו להורדה, למבקשים רינגטון. כפתור ימני > שמירת קובץ בשם). ובחדשות מ-2008: סטיבן ספילברג רכש את הזכויות לסדרה (כלומר לספרים שעליהם היא התבססה).
פינקי והמוח
מישהו עשה את מה שמיליוני צופים ייחלו לו ואיפשר למוח לצאת פעם אחת ולתמיד על פינקי, שתמיד חירב לו את התוכניות. הוא אף הגדיל ועשה זאת באמצעות שני המדובבים המקוריים, רוב פולסון ומוריס למארץ'.
אריק
מה שבעיקר מפתיע אותי בדיעבד בנוגע לסדרת הילדים הזו – שבמקור שמה היה "Woof!" – זה העובדה שמסתבר שהיא רצה כל כך הרבה שנים. הסדרה, שאני לא בטוח שכולה שודרה בארץ, רצה בין 1989 ל-1997 ועסקה בילד שמדי פעם הפך במפתיע לכלב. בדרך כלל זה קרה ברגעים הכי פחות נוחים ובציב אותו ברגעים מביכים, בעיקר בהתחשב בעובדה שהוא מאבד כך את בגדיו. רק חבר אחד ידע על המצב הזה שלו ועזר לו בקביעות לטשטש את העקבות. אני אישית זוכר אותה ממש במעומעם, ובדעתי היא הייתה די טיפשית.
אחרי יותר מדי זמן של ציפיה בין העונה הראשונה הקצרצרה (ארבעה פרקים) והנוטה לשלמות של "הפרלמנט", ועד לעונה השנייה שהגיעה שלשום, קשה היה שלא להתאכזב מהפרק הראשון בה. חדות האבחנה והניואנסים עודם שם, אבל הפעם לטובת הרבה יותר הומור מבוכה. גם הקטעים הטובים היו בעצם רק חביבים וכאלה שעשויים להיחשב כסותמי חורים לו היו חלק מהעונה הקודמת – כרמלה שעזבה את הקטור, משפחת שאולי עוברת דירה והמתנות שנתנו החברים להקטור. בתווך היו שני פלחים, ועוד בזה אחר זה, שגרמו לי לזוע בחוסר נוחות ולהזדהות יותר מדי עם הדמויות השוליות: אירנה ושאולי בקופה – חוויה מוכרת מדי לכל מי שמבקר מפעם לפעם בסופרמרקט, אני בטוח – וג'ורג' [1] שמנסה להתחיל עם המורה המסכנה. לא ש"הפרלמנט" נמנעה בעבר ממבוכה ועימותים, אבל שתי הסצינות האלה היו בעיניי מוגזמות ונטולות ריכוך. למעשה, בפרק הזה עצמו שני הקטעים עם כל חברי הפרלמנט שפתחו וחתמו את הפרק (בשניהם הקטור היה במוקד העיניים, באחד כרמלה עזבה אותו ובשני הם היו ביחד) שיחקו גם הם על האלמנטים הללו אבל באופן חמוד ומשעשע בהרבה. ויחד עם זאת, האפקט המצטבר של כל המבוכות הקטנות והגדולות הותיר את חותמו. אני רק מקווה שהכיוון הזה אינו מרמז על ההמשך.
[1] זה אני או שג'ורג' סיגל לעצמו הפעם מבטא טורקי (הרבה פחות מוצלח) במקום ערבי? הוא גם התלונן על "בני דודינו" שמגיעים אל הספארי, כלומר הכינוי היהודי הרווח לערבים, כך שנראה שבשם הפוליטיקלי קורקט החליטו פתאום לשנות את המקורות של דמותו. לא שהבנתי מלכתחילה למה דווקא הערבי הוא חובב גדול של הרג חיות, אבל זה היה מצחיק בלי קשר ולא אישש איזה סטריאוטיפ שאני מכיר. שינוי טיפשי בעיניי.