"NBC אחראית במידה מסוימת להריגת הקומדיה, עם תוכנית איומה אחרי תוכנית איומה, כל אחת קורצה מאותו חומר. זו לא אשמתה הבלעדית של הרשת הזו… בכנות, הקהל צפה בהרבה סיטקומים מחורבנים. עכשיו אתה משלם על זה את המחיר".
(קווין ריילי, נשיא חטיבת הבידור של NBC ב-2005, שהגן על המשרד בחירוף נפש בימיה הראשונים)
במשך שני עשורים שלטה רשת NBC בטלוויזיה האמריקנית, ובמיוחד ביום חמישי החשוב, בעזרת הקומדיות שלה – מאז שהגיעה "משפחת קוסבי" ב-1984 ועד ש"חברים" ו"פרייז'ר" הזדכו על הציוד ב-2004. בתווך היו גם "חופשי על הבר", "קשרי משפחה", "בית דין לילי", "כנפיים", "סיינפלד", "משתגעים מאהבה", "וויל וגרייס" ואחרות, כולן שודרו בימי חמישי בשלב כזה או אחר של חייהן ועזרו להפוך את היום הזה לבלתי מנוצח מבחינת NBC. ב-2005 התהפכו היוצרות כאשר בלי "חברים" כעוגן הפסידה NBC את הבכורה ל-CBS ול"זירת הפשע" שלה, ובמקביל ABC המקרטעת חזרה לגדולה בעזרת "אבודים" ו"עקרות בית נואשות", NBC התדרדרה מהמקום הראשון בין הרשתות אל המקום הרביעי.
באותה שנה התחילה במיד-סיזן של NBC סדרה קומית חדשה, עיבוד אמריקני לקומדיה בריטית עתירת שבחים של ריקי ג'רווייס וסטיבן מרצ'נט. כולה ששה פרקים שודרו בעונה הראשונה, הביקורות לא אהבו וטענו שהיא נופלת משמעותית מהמקור הבריטי, הרייטינג היה מעפן לא פחות. עוד לפני כן היחס כלפי המשרד בקרב בכירי NBC לא היה מדהים. הם לא האמינו בהצלחתה ודרשו קיצוץ משמעותי בתקציב. בן סילברמן, לימים הקודקוד שהוריד את NBC עוד קצת לכיוון השאול, הוא זה שרכש את הזכויות לסדרה מריקי ג'רווייס ונלחם עליה כשדיבר עם ג'ף צוקר מ-NBC. בהפגנת ראיית נולד שלא ברור לאן נעלמה אחרי כן, אמר לו סילברמן שהסדרה היא בכיכובו של סטיב קארל. מספר חודשים משם אמור לצאת סרט בכיכובו, "בתול בן 40", ומדברים עליו כעל בעל פוטנציאל להיות אחד הלהיטים הגדולים של הקיץ – איך אפשר לוותר על כוכב קולנוע בסדרה שלך? אתה חושב שהוא יעשה טלוויזיה אחרי כן אם הפרויקט הזה יבוטל?
מתוך הרשת הגן על הסדרה קווין ריילי, שלפני NBC עשה חיל ב-FX עם "המגן" ו"ניפ/טאק" יחד עם הבוס פיטר ליגוורי. ריילי האמין ב"המשרד" בכל מאודו אפילו שהרייטינג בתחילה היה גרוע. הוא השווה אותה ל"סיינפלד" כסדרה המביאה משהו מאוד מקורי שייקח קצת זמן לקהל להיפתח אליו, אבל לבסוף זה יקרה. סדרה חדשה ומבטיחה בשם "קוראים לי ארל" התחילה בסתיו של אותה שנה בימי שלישי של NBC, ואליה צוותה העונה השנייה של "המשרד", שבשלב זה התרחקה מהמקור הבריטי והחלה לפתח חיים עצמאיים. "קוראים לי ארל" הפכה ללהיט גדול וזינבה רק ב"שני גברים וחצי" בבריכת הקומדיות, ואילו "המשרד" איבדה רבים מהצופים של "ארל". עם זאת, מי שכן נשאר לצפות ב"המשרד" היה הקהל המסורתי של הרשת – גברים בעלי הכנסה גבוהה שהמפרסמים נורא אוהבים.
בנוסף, באותה תקופה אייטיונז התחילה להציע פרקים של סדרות להורדה בעלות של שני דולר לפרק. בשבוע הראשון שבה הוצעו תוכניות של NBC, ארבע מתוך חמש הסדרות המובילות בהורדות הכלליות היו פרקים שונים של "המשרד". ואם זה לא הספיק כדי לבסס את מעמדה של "המשרד", הרי שהבוס של ג'נרל אלקטריק, שלה שייכת NBC, מת על הסדרה. הוא אהב לצפות בה בטיסות שלו במטוס המנהלים ולגעות בצחוק.
"ג'ואי", הספין-אוף של "חברים" שתפס את המשבצת שלה בימי חמישי באותה שנה, היה רחוק מלהרשים. אף אחד לא ציפה שהוא יגיע למספרים של סדרת האם, אבל גם לא שיאבד 66 אחוז מצופיה בשנה שלפני כן. ריילי החליט בצעד נועז להעביר את "קוראים לי ארל" ו"המשרד" ממקומן ביום שלישי אל ימי חמישי ב-21:00. בשלב ההוא שודרה שם שעה של "המתמחה", ריאליטי ששבר את המסורת הקבועה של ימי חמישי ב-NBC שבמשך 21 שנה, עד 2004, כללו ארבע קומדיות ודרמה, כך שהצבתן של שתי קומדיות שם תחזיר את העטרה ליושנה. "המתמחה" השיגה רייטינג טוב, כלומר הסיכון היה גדול, אבל המהלך צלח.
מול הסדרה מספר 1 בטלוויזיה באותו זמן, "זירת הפשע", "קוראים לי ארל" ו"המשרד" הצליחו לעמוד כצוק איתן. "המשרד" אף גדלה מאז ימיה במשבצת הקודמת, יותר ויותר צופים הגיעו אליה. למעשה, מדי עונה היא רק התחזקה עוד וטיפסה אל ראשי הטבלאות של פלח גילאי 18-49, היחיד שמשנה. "קוראים לי ארל" עשתה את הדרך ההפוכה והתדרדרה ברייטינג עד שבוטלה במאי 2009. "המשרד" הפכה לקומדיה הכי מצליחה של הרשת ולחביבת המבקרים. בימים שבהם NBC נלחמת על כבודה, "המשרד" הייתה לאחת מהסדרות הבודדות השומרות על עדנת יום חמישי ועל הגחלת של צביון הרשת, שבמשך עשורים הציבה לא אחת את האיכות לנגד עיניה, ועמה גם הגיעו הצופים.
האופן שבו פועלת הסדרה שונה בתכלית מסדרות קומיות אחרות, בעיקר ברשתות. היא מצולמת בסגנון כמו-תיעודי, הדמויות מודעות לנוכחות המצלמה והיא מתפקדת לפעמים כחלק אינטרגלי ומקדם עלילה. השחקנים מורכבים בחלקם הגדול מקומיקאים ומאלתרים, לא סתם שחקנים שבאים להגיד טקסטים. למעשה, חלק משמעותי מהקאסט שייך גם להפקת הסדרה: סטיב קארל, מינדי קיילינג (קלי קאפור), בי ג'יי נובאק (ראיין) ופול ליברסטין (טובי) הם גם מפיקים בסדרה וכתבו כל אחד כמה מהפרקים הזכורים ביותר ממנה. הלוק התיעודי והעובדה שחלק לא קטן ממנה מאולתר (בעיקר הודות לקארל ולריין ווילסון, המגלם את דווייט), הפכו את המשרד לחריגה בנוף הטלוויזיוני של הרשתות הגדולות. ההצלחה שהגיעה אחרי כן כבר הפכה אותה לפורצת דרך ולתורמת העיקרית להתפתחות של הדור החדש של הסיטקומים.
בינתיים בסקרנטון פנסילבניה, בה מתרחשת הסדרה, מעיר אפרורית בעלת אפיל תעשייתי היא הפכה ליעד תיירותי. "אנחנו ממש מגניבים עכשיו", אמר עוזר ראש העיר. או שמא העוזר לראש העיר? אני מתבלבל.
—
