על "האמריקנים" 1.01 בקצרה, ספוילר
Tag Archives: פיילוט
אמילי אואנס, רופאה
ספוילר Emily Owens M.D 1.01
כבר ציינתי בעבר שאני לא חובבת גדולה של מימי גאמר. אני עוד יותר לא חובבת את הטיפוס הנוירוטי וההיסטרי שהיא מגלמת בסדרה. קשה לי שמנחיתים עליי הררי קלישאות חמש דקות לתוך הפרק – הידיד הנאה והרגיש שלא מודע שלגיבורה יש קראש עליו, הביץ' הביצ'ית, הבנאדם הידידותי להפליא שנוחת משום מקום ובלי שום סיבה מספק מידע פנימי והסברים למכביר, קאסט של רופאים שכולם ללא יוצא דופן יפים וצעירים, אשכרה היתה חלוקה של הרופאים בביה"ח לקליקות של תיכון (האורטופדים הספורטאים, המנתחות הפלסטיות הסנוביות, המרדימים המסטולים)!!! ושוט של דיבור-רציני-תוך-כדי-הליכה-מהירה סטייל הבית הלבן.
הסצינה הדביקה להפליא עם הילדה שהתעלפה שהפכה לסצינה אובר דרמטית ומגוחכת להפליא שכבר שברה אותי לגמרי. אחרי 10 דקות התחלתי לזפזפ קדימה ולא הצלחתי לראות משהו ברצף ליותר מדקה בלי שעוד קלישאה תכה בי – אחרי וידוי רגשי ומשתפך מצד הגיבורה הידיד אומר שהוא לא מעוניין בה אבל רוצה שישארו ידידים; לביץ' קרה משהו טראומטי בעברה והיא מיד פוצחת בנאום מרגש שמראה לנו שהיא לא נוראית כמו שחשבנו; הגיבורה הסמרטוטית נותנת לכולם להיכנס למעלית לפניה ונאלצת לרדת במדרגות רק כדי לגלות שמנהל המחלקה, שרק שתי דקות קודם לכן היא שמעה על הנישואים המושלמים שלו, ממזמז שם איזו קולגה לעבודה; ילדה שבתחילת הפרק קוראת לגיבורה לוזרית רואה אותה בסוף הפרק עם סטטוסקופ ומודה שזה שהיא רופאה הופך אותה לדי מגניבה; אני צריכה להמשיך? נשארו עוד קלישאות שהפרק לא כיסה? האם הפרק הבא ישלים אותן, ואם כן מה הם יעשו עם שאר העונה? האם הכותבים עוברים על TV Tropes ומכינים צ'קליסט לפני שהם יושבים לכתוב פרק? אני לא אשאר בסביבה כדי לגלות את התשובות.
תהילה

מצחיק, לקוני בריטן יש נטייה להופיע בסדרות שדורשות דיסקליימר: "ממש לא רק לחובבי הז'אנר". כמו "אורות ליל שישי" הרחוקה מלהיות מוגבלת לחובבי פוטבול (או סדרות נעורים) בלבד, כך גם "נאשוויל" לא מכוונת רק אל חובבי מוזיקת קאנטרי. וכמוה, גם הפיילוט של "נאשוויל" הוא לא פחות מנפלא. העובדה שהוא מצליח לשאוב את הצופה אל נושא מאוד ספציפי שמהווה את רוב עולמם של הדמויות בו, מהווה עדות לכתיבה המעולה. לא מדובר במוזיקת קאנטרי אלא בתשוקה למשהו, בדרך חיים, בדמויות אמינות. באופן הזה מצליח הפרק להפוך גם שונא-קאנטרי שכמוני לחובב שלה, ולו למשך 42 דקותיו (והאמת היא שגם אחרי כן, כשחקרתי קצת על מה שהושמע בפרק).
נקודת המוצא של "נאשוויל" רלוונטית מאוד לכל מוזיקה באשר היא, ובעיקר בעסקי הלהיטים: דחיקת רגלי הוותיקים מפני החדשים. במקרה הזה מדובר בריינה ג'יימס, כוכבת קאנטרי ענקית, שהאלבום האחרון שלה לא נמכר היטב וההופעות בהתאם. לעומתה ישנה הכוכבנית העולה, פחות כשרונית אבל סנסציה – ג'ולייט ברנז. הקהל כבר לא קונה אלבומים, השוק משתנה, ריינה היא כבר דינוזאור במונחים האלה.
הברנש עם הברדס
לא יודע למה בדיוק ציפיתי מ"החץ", אבל אני מניח שבסקאלה של CW חשבתי שהיא תטה יותר לכיוון "על טבעי" המעולה מאשר "סמולוויל" הגרועה (לא צפיתי בה מעודי, אבל אני סומך על חכמת ההמון). הפיילוט של "החץ" היה… בסדר, ככה. כנראה ממש סמוך לנקודת האמצע שבין שתי הסדרות הללו. קטעי אקשן עשויים טוב אבל לא סבירים בשיט, כיאה לאדם הגובר באמצעות חץ וקשת על יריביו בעלי הנשק האוטומטי; יחסים מסקרנים בין הגיבור לבין חברו הטוב, חברתו לשעבר ואחותו, אבל משורטטים כקלישאות חבוטות. לא היה שום דבר שגרם לי להצטנף במקומי במבוכה, ומנגד גם לא רגע מלהיב או מבריק או שנון במיוחד שגרם לי לחשוב שאולי יש בה משהו. בניגוד, למשל, ל"על טבעי", שרבים לא אהבו בתחילתה אבל אני ממש חיבבתי.
קפטן
עד כה עונת הסתיו של 2012 לא הביאה עמה בשורות טלוויזיוניות גדולות, כך שלא נדרש הרבה כדי שקוץ ייראה כמו ורד. הפיילוט של Last Resort הוא בקלות הפיילוט הכי טוב שראיתי עד כה מהעונה החדשה, ולא כי הוא קוץ במדבר, אלא הוא מצוין בפני עצמו. ציפיתי למוצר טוב, בכל זאת שון ראיין ("המגן", Terriers) הוא אחד היוצרים ומרטין קמפבל (במאי שני סרטי ג'יימס בונד
האחרונים) ביים אותו, אבל הוא עלה על הציפיות שלי.
העלילה מגוללת את סיפורו של צוות בצוללת גרעינית, כולל המפקד (אנדרה ברואר ממגנט כתמיד) וסגן המבצעים (סקוט ספידמן מ"פליסיטי", חסרת על המסך), שמקבל פקודה דרך צינור לא מקובל לשלח טיל גרעיני על פקיסטן. מכאן נחשפים משחקי כוח, מאזני אימה וקונספירציות שמשתמשים בצוללת ככלי משחק (משחק הלוח "צוללות", שמא?), מקימים את אנשיה זה על זה ומביאים אותם לנקוט עמדה לנוכח מה שקורה סביבם.
פרויקט מינדי
פיילוט סביר, לא ממש מצחיק כשלעצמו אבל נראה שיש פוטנציאל מסוים לעתיד. קשה לי להגיד אם קומדיה תהיה מוצלחת לפי הפיילוט (מכל הקומדיות האהובות עליי, אני לא חושב שהיה פיילוט אחד שחיבבתי במיוחד), אבל בדרך כלל די קל לדעת אם סדרה הולכת להיות גרועה, וזו ממש לא ההרגשה שקיבלתי כאן.
מינדי משחקת פחות או יותר את עצמה, שזה אומר גרסה אנושית ונורמלית יחסית של קלי קאפור, ולפחות בפיילוט זה עובד. אני חושב שהיא הייתה אחראית לכמעט כל הרגעים המצחיקים של הפרק. הדמות של כריס מסינה הייתה פחות מוצלחת בעיניי, אבל דמויות obnoxious כאלו תמיד מעצבנות בהתחלה, עד שמוצאים בדיוק את המינון הנכון של מעצבן/מצחיק בהמשך. השאר לא ממש עשו רושם, אבל ניתן לזה זמן להתפתח. והיי, כל סדרה שמחזירה את את אנה קמפ/בת'אני ואן נייס למסך מקבלת אצלי נקודות זכות.
דבר אחרון – היה כיף לראות את ביל היידר ואד הלמס, אבל בי.ג'יי נובאק היה יכול להיות ליהוק הרבה יותר מוצלח לדייט שלה לדעתי.
מהפכה
דדווד
הנה הדברים שכתבנו בפורום טלוויזיה בנענע על הפרק הראשון של "דדווד" לפני מיליון שנה, אחרי ששודר בארץ לראשונה:
yaddo:
לפני הצפייה עוד שמעתי הסתייגויות מהפרק הראשון, ומה שיש לי להגיד זה שאם זה נעשה טוב יותר (לא שאני בונה ציפיות), הרי שלפנינו סדרה משובחת באופן יוצא דופן, קרי, HBO מן השורה. איאן מקשיין הוכיח תוך דקות ספורות שהגולדן גלוב הגיע אליו בצדק גמור. Continue reading
פשוט החלטנו
ספוילר "חדר החדשות" 1.01, פתיחת דיון
אני אישית ממתין לשידור ב'כן' במוצ"ש. גם אם היה לי דחוף לצפות בה, וממש לא דחוף לי, זוהי סדרת ברברת של ארון סורקין שאני מעדיף לראות עם תרגום. אם אתם רואים לפני כן, אתם מוזמנים לשטוח את דעתכם כאן בתגובות.
בינתיים הנה דעתו השלילית של ג'יימס פוניווזיק החביב עלי מטיים מגזין, שגורס שבאכסניה כ-HBO המבדלת את עצמה באמצעות השימוש העצום בסאבטקסט, "חדר החדשות" היא בעיקר טקסט. הגיוני.