מד מן 7.08: פיצויים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 08/04/2015 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

מה חשבתם על "מד מן" עונה 7 פרק 8, פתיחת החלק השני לעונה?

Mad Men - 07x08 - Severance 06

פורסם לראשונה בוואלה

סוף סוף הגיע הפרק הפותח את חלקה האחרון של "מד מן" והוא כה יפה, מרגש, מפתיע, דחוס ומעורר מחשבה. פעמיים נזעקתי מול המסך – פעם אחת לנוכח השפם המגוחך של רוג'ר ופעם נוספת – כולל הפטרת "יש!" – כאשר רייצ'ל מנקן הגיחה, אחת ממשאלותיי לקראת העונה החדשה. יותר מאשר בחלק הראשון של העונה ניכרת בו תחילתה של סגירת מעגלים: סופה של "מד מן" מתכתב עם תחילתה, ועברן של הדמויות מקבל הד בדברים שקורים כעת, לפעמים תוך הדגשת כברת הדרך ולפעמים בהבהרה שכלום לא השתנה. מיולי 1969, הנחיתה על הירח, מזנק הפרק השמיני של העונה לאביב 1970 – הנאום של ניקסון בטלוויזיה התרחש ב-20 באפריל של אותה שנה. עשור חדש לגמרי, אבל כזה שמוצא בו את דון במקום דומה לכפי שהיה 15 שנה לפני כן – במחיצת מעילי פרווה.

החיים שלא חייתי

רוג'ר: מה עוד יש?
דון: לא יודע. לחיות את החיים? אני רוצה להפסיק לדבר על זה ולחזור לעשות את זה.
(1960, "מד מן" עונה 1 פרק 9)

הסופר ג'ון דוס פסוס היה שופרם של האנשים הקטנים הנרמסים תחת גלגלי הקפיטליזם, והיצירה הגדולה ביותר שלו היתה טרילוגיית ארה"ב שאת הספר הראשון מתוכה קוראת המלצרית בדיינר המיושן בין לקוח ללקוח. אלא שמאז היצירה הזו משנות השלושים שינה דוס פסוס את עמדתו והתקרב יותר אל השמרנים, כולל תמיכה בנשיא ארה"ב ב-1970, ריצ'רד ניקסון. נדמה שבדיי המלצרית התגלמו הזמנים וההתפתחויות האלה, מן הנאיביות ועד לפיכחון.

דון נמשך שוב אל האולד פאשנד, כשם שעשה פעמים רבות בעבר, כשם המשקה החביב עליו. המפגש שלו בדיינר היה אניגמטי וחלומי והזכיר קצת את זה שהיה לו עם בת דמותה של נב קמפבל בפרק הראשון לעונה, אלמנה שסיפרה לו כיצד בעלה מת וכיצד אמר לה הרופא שכולם ימותו.

"אני מכיר אותך?" שאל עכשיו דון את המלצרית (אליזבת' ריזר, מהשחקניות השנואות עלי, שבאמת מוכרת מהמון מקומות), ממש כשם שעשה בפרק המקביל בעונה הקודמת. כל המשרד התמסטל אז כדי לעבוד בעוצמה על המצגת של שברולט. דון ירד במדרגות במשרד וראה את מוירה, המזכירה של טד. מבעד לטשטוש שלו הוא שאל אותה: "אנחנו מכירים זה את זה?". בכך מוירה היתה הטריגר לפלאשבקים של דון לאישה מעברו. קן קוסגרוב רקד אז סטפס במשרד ודון שאל אותו איפה הוא למד לעשות את זה. "אמא שלי", ענה קן, ואז תיקן: "לא, החברה הראשונה שלי" – אמירה שפענחה אז את הלך רוחו של דון.

Mad Men - 07x08 - Severance 11

גם הפעם היתה אישה מהעבר וגם הפעם קן הוא המפתח. שם הפרק אז היה "ההתרסקות" – בפשט הוא קרוי כך בגלל תאונת הדרכים שעבר קני באשמת אנשי שברולט. כעת הפרק נקרא "פיצויים" – בפשט בגלל הכסף שהובטח לקני כדי לשכך את חוסר הנאמנות המשווע כלפיו, בדרש כדי להדגיש את התהייה שהפרק שב ומעלה: "האם זה כל מה שיש?" והניסיונות של הדמויות לפצות את עצמן. דון וקן זכו שניהם לנבואה – האחד חלם על רייצ'ל שבוע אחרי שמתה והאחר חישב להתפטר יום לפני שפוטר. "זה לא צירוף מקרים", אמר קן, "זה סימן לחיים שלא חייתי".

אכן, החיים שלא חיו היו עיקר הפרק. במראה המיושן והתפאורה העתיקה של הדיינר, המלצרית דַיי (כמו 'מותי'. או אם להפריז: שמה המלא, דיאנה, נשמע כמו 'מותי אנה'), הזכירה לדון את רייצ'ל מנקן, המאהבת שלו בדיוק עשור קודם לכן. בחלומו נכנסת רייצ'ל כדוגמנית לפרסומת עטויה במעיל פרווה, ממש כשם שבטי נכנסה לחייו אי אז באמצע שנות החמישים. "זו בחורה אחרת", כך מציג טד בחלום את רייצ'ל, הדרך שלא נלקחה, החיים שדון לא חי. "אני אמורה להגיד לך שפספסת את הטיסה שלך", היא אומרת לו בחלומו, מבהירה שפעם זה היה אפשרי אבל עכשיו כבר לא.

Mad Men - 07x08 - Severance 07

כמובן, ב-1960 דון עדיין היה נשוי לבטי, והכי קרוב שהוא הגיע לחיים משותפים עם רייצ'ל היה כאשר הציע לה בהיסטריה לנטוש הכל ולעזוב איתו, חרד מהאפשרות שזהותו עומדת להיחשף. היא סירבה ובכך הסתיימו היחסים ביניהם. אבל הפרק הזה הציג מה היה קורה לו דון היה חובר בעבר אל רייצ'ל החזקה והנבונה והאסרטיבית. "היא חיה את החיים שרצתה לחיות", אמרה ברברה, אחותה של רייצ'ל, שגם אותה ראינו בעבר. "היה לה הכל". אולי דון יכול היה להיות חלק מזה.

לא סביר. הגיוני יותר שגם עם רייצ'ל דון היה עושה את כל השגיאות האפשריות. ברור, עכשיו הוא כבר מספר כלאחר יד ולכל מי שירצה לשמוע על ילדותו הענייה ועל אביגיל והדוד מאק, אבל רייצ'ל מנקן היתה שם בתקופה שאפילו אחיו של דון הושב על ידו ריקם. אז הוא היה עושה איתה שני ילדים, בוגד בה עד מהרה, מאבד ב-1965 את אנה ואז ב-1970 את רייצ'ל, שתיהן למחלת הסרטן? אלה הם החיים שנמנעו ממנו?

"אולי חלמת עליה כל הזמן", אמרה דיי לדון, מחשבה כה יפה וכה מתקבלת על הדעת. רייצ'ל הכירה לו את הקונספט של ציוֹן, המקום ההכרחי עבור אותם תלושים ואבודים, ובדעתו היא לנצח נקשרה בכך. אנחנו לא יודעים עד כמה מדויק התמצות הזה של ברברה באשר לחיי אחותה – למעשה סביר להניח שעצם העובדה שהיא זוכרת את דון אחרי כל הזמן הזה נובעת מכך שזכרו עלה מדי פעם – אבל דבריה מצטרפים לציר הקבוע שקיים ב"מד מן" מאז ראשית ימיה בין "יש לי הכל" ו"אין לי כלום". נדמה שדון נמצא דווקא במקום יחסית מפוכח יותר על הסקאלה הזו, אבל האובססיה כלפי המלצרית, האמירות מבשרות הרע ("כשאנשים מתים הכל מתבלבל") והעובדה שבכיס המקטורן שלו ישנו בקבוק שתייה, משאירות כמה תהיות על כנן.

"יש שלוש נשים בחייו של כל גבר", שלף טד את הסלוגן, אלמנט אניגמטי מעניין נוסף. האם מדובר בדמות אם, בת זוג וידידה וכל אלה התגלמו במלצרית בכל אחת מהפגישות? או שמא זו נבואה נוספת ודון יהיה נשוי שוב עד שתסתיים הסדרה?

Mad Men - 01x03 - Marriage of Figaro 01

אם זה כל מה שיש

"חשבתי שאני באמת משנה את חיי כשעזבתי לקליפורניה. כמובן, עכשיו זה מרגיש קצת כמו חלום".
(פיט)

סינת'יה: תוכל לכתוב את הספר שלך.
קן: איזה ספר?
סינת'יה: משהו עצוב ומתוק. עבור כל האנשים שאין להם אומץ לחיות את החלום שלהם.

שלוש פעמים בפרק מושמע השיר של פגי לי, "Is That All There Is", להיט שלה שיצא בספטמבר 1969 ושמילותיו התבססו על הסיפור הקצר "Enttäuschung" ("התפכחות") של תומאס מאן מ-1896 ותיארו היעדר תחושה והתרגשות. המוטיב החזק של "האם זה כל מה שיש" מזכיר מאוד את מייגן בעונה החמישית. דווקא אחרי ההצלחה העצומה שלה בקופרייטינג עם הקמפיין שהגתה לשעועית היינץ, קלטה שהיא אינה שמחה או מסופקת ופרשה כדי לרדוף אחרי החלום האמיתי שלה. המעשה שלה הדהד לניסיונות שונים לשנות גישה בקרב עמיתיה לשעבר ב'סטרלינג קופר', לפעמים תוך כישלון חרוץ. קן עצמו החמיץ את הלב ואת האפשרות לפרוש מהעבודה שאינו אוהב ולממש את החלום שלו. הוא לא מצליח לעמוד בפני ההזדמנות להכניס לרוג'ר שפיטר אותו ולפיט שהתנשא מעליו, עד כדי כך שלקח את המשרה הבכירה הזו בחברה שמפיצה נשק ורעל.

ואפרופו חברות שמפיצות רעל – 'מקאן-אריקסון' היתה כזו מאז הפעם הראשונה שנחשפנו אליה, עת ג'ים הוברט שכר את בטי כדוגמנית כדי שיוכל לפתות את דון לעבוד אצלו, ואז זרק אותה אחרי שדון סירב. "אני לא יכול להגיד שזה היה מעשה של ליגה גדולה", אמר לו אז דון. אותה נאלחות נוכחת במלוא עוזה גם עשור אחרי כן – מנהל בדרג ביניים דורש לפטר את קן מתוך עלבון ישן, ושורת גברים עולבת בג'ואן במסגרת פגישה מכאיבה למראה – כמעט כל משפט שלהם היה משפיל ממש.

לאחר מכן השיחה המביכה לא פחות של פגי וג'ואן במעלית היתה דומה מאוד לשיחה שכבר ניהלו בעבר, חמש שנים קודם לכן, במעלית אחרת – פגי בישרה לג'ואן שפיטרה את המאייר שצייר ציור גס וסקסיסטי בכיכובה, אבל ג'ואן לא התרשמה מהמחווה. "אני מניחה שעכשיו כולם במשרד ידעו שפתרת את הבעיה שלי, ושאת כנראה ממש חשובה", היא אמרה לפגי ואחרי חילופי דברים נוספים ביניהן סיכמה: "לא משנה כמה חזקות אנו נעשות פה, הם עדיין יכולים לצייר קריקטורה. כל מה שבעצם עשית זה להוכיח להם שאני מזכירה חסרת חשיבות, ואת עוד כלבה נטולת חוש הומור".

את החוזק העכשווי שלה הפגינה ג'ואן בעזרת שופינג יקר, היא כבר לא צריכה לחכות יותר לגבר שיקנה לה מעיל פרווה. "את עשירה להחליא", כהטעמתה המעודנת של פגי, "את לא חייבת לעשות שום דבר שאת לא רוצה". ואכן ג'ואן בחרה לא לקבל את השיחה של האידיוט ממקאן או את ההערה המגעילה של פגי על הלבוש שלה, ותחת זה החליטה לפנק את עצמה דווקא באותן שמלות שהניבו את כל זה. היא עשתה זאת כנראה באותה חנות שבה עבדה פעם, אחרי שעזבה את 'סטרלינג קופר' כשהתחתנה ב-1963. גלגול אחר. "את מתבלבלת ביני לבין מישהי אחרת", אמרה למוכרת שזיהתה אותה (כי באמת אי אפשר לשכוח מישהי כמוה).

ואילו פגי התעשתה אחרי השיחה עם ג'ואן וביקשה ממאתיס בכל זאת לשדך בינה לבין גיסו סטיבי. הדייט איתו היה הד נוסף לסצנה מהעבר, הפעם 1960, כאשר היתה שמנמונת ונפגשה עם נהג משאית שנעלב לנוכח התגובה שלה. "את יכולה לשחק אותה כאילו את ממנהטן, אבל את לא נראית כמו אחת כזו", אמר לה. והיא השיבה: "אני מרחמת עליך. האנשים האלה ממנהטן? הם טובים יותר מאיתנו משום שהם רוצים דברים שהם עדיין לא ראו". והנה עשור אחרי כן, פגי טובה יותר מעצמה. היא מצהירה שעזבה את העבודה ב'סטרלינג קופר' כי רצתה לטוס לפריז – זה קרה ב-1966 אחרי שהגתה פרסומת ל'שאטו שבאל בלאן', לקוח בטיפולו של מייקל גינזברג.

פגי וכל הדייט הזה היו מקסימים לחלוטין, מהרגע שבו גילתה שמאתיס סבור שהיא מצחיקה וחסרת פחד ועד לחיוך המתמוגג שלא מש מפניה בסוף הערב. היא עשתה שם צעדים שלא ניסתה בעבר ונראתה כפי שלא ראינו אותה שנים. היא רצתה לצאת לחופשה כפי שמעולם לא עשתה, ומנוסה בניו פאשנד היא בחרה הפעם אחרת. בבוקר שאחרי כן בהיעדר השפעת היין היא היתה פחות מוקסמת – האם זה כל מה שיש או מותר לקוות שיתפתח מזה משהו טוב?

למעלה הדייט ב-1960, למטה הדייט ב-1970

 

מאש באת ואל אש תשוב

אזכורי השריפה של העונה ממשיכים גם בפרק החדש. הבית הראשון של "Is That All There Is", שכתבו מייק סטולר וג'רי לייבר, ממחיש כיצד אפילו שריפת ביתה בילדותה הותירה אותה אדישה: "אני זוכרת כשהייתי ילדה קטנה מאוד, אש אחזה בבית שלנו. לעולם לא אשכח את המבט על פניו של אבי בעודו אוסף אותי אל זרועותיו ורץ מבעד לבניין הבוער אל המדרכה. ועמדתי שם רועדת בפיג'מה שלי וצפיתי בכל העולם עולה בלהבות, וכשכל זה נגמר אמרתי לעצמי – 'האם זה כל מה שיש בשריפה?'".

כמובן שהמוטיב המרכזי לפרק הזה הוא השאלה ששבה וחוזרת בשיר, "האם זה כל מה שיש?", אבל אי אפשר שלא לתייק אותו כאזכור שריפה נוסף שמצטרף לרבים שהקדימו אותו בעונה הזו. האם הם מכשירים את הקרקע לשריפה אמיתית נוספת שתתכתב איתה? בספטמבר 1970 היתה שריפה עצומה בגבעות אוקלנד – אותה עיר שסטפני, אחייניתה של אנה דרייפר, שמה אליה את פעמיה כאשר היתה בהיריון בפרק החמישי לעונה. בעקבות הצתה השתוללה אש שהפיקה חום כה רב עד שבתים התפוצצו עוד בטרם הגיעה אליהם האש.

מצד שני, כשחושבים על זה, דמותו של דון נולדה באש. בפלאשבק שראינו בפרק "ניקסון נגד קנדי" מהעונה הראשונה, אחרי הפגזה מהצד הקוריאני שמט דיק וויטמן את המצית שלו, גרם להתלקחות שהובילה לפיצוץ ולבסוף הרגה את מפקדו, דון דרייפר. ייתכן מאוד שמדובר בקריאה אל העבר – אולי השריפה שהתחילה את הכל, כלומר גניבת הזהות של דון על ידי דיק, תתגלה ותתפוצץ לו בפנים.

Mad Men - 07x08 - Severance 08

קטנות

* את הדייט החביב של פגי גילם דיבון גאמרסול, בראיין השכן מ"אלה הם חיי". הוא השני מהסדרה הזו שמתארח ב"מד מן" – קדמה לו בס ארמסטרונג, אמה של אנג'לה צ'ייס, שבעונה החמישית היתה המארחת של רוג'ר וג'יין ויתר החברים כאשר כולם התמסטלו על אסיד ב"מקומות רחוקים".

* לו כבר איננו למרות החוזה, מה שאומר שהם כנראה ממשיכים לשלם לו. גם קאטלר לא בנמצא, לפחות בפרק הזה. הארי קריין יושב במה שנראה כמו המשרד של ברט קופר המנוח – שם נערכה הפגישה עם אנשי 'טופז'.

* טד מציע לדון לבוא לשתות קוקטיילים בטרם ימשיכו למסיבה של ווג, ואין לו שום טבעת על ידיו. גם הוא כבר לא נשוי.

* מה קורה עם הסניף בקליפורניה? הוא עדיין קיים?

* מותה של רייצ'ל מזכיר את החשש שעלה בעונה החמישית שלבטי יש מחלה קשה, ושילדיהם ייוותרו יתומים מאם.

* את העגיל שמצא דון מתחת למיטה חיפשה מייגן בביקור האחרון שלה שם ללא הועיל.

תוספות מעניינות מהתגובות

* במבט ראשוני המלצרית הזכירה לי את מידג'. אבל כל המהות שלה – אשה מבוגרת ("היא לא נראית מהמחזור האחרון באוניברסיטה"), לאה, קשת יום, חמורת סבר, טכנית. עושה את המוטל עליה. זה הזכיר לי יותר מכולן את אביגיל. לא בכדי, הרי דון דיבר עליה באותו הדיינר, על האדישות שלה כלפי "השריפה" בדוד מאק עת התחשמל מהטוסטר. אולי אין יותר מדי סנטימנטים מצדו של דון כלפי האמא שהוא מדגיש שוב שהיתה "חורגת", אבל זו עדיין דמות אם שכן דאגה לו בזמן אמת ואולי עכשיו, למראה המלצרית שגם מזכירה אותה חיצונית, הוא גם לומד להעריך את זה. זאת ועוד – הספר שהיא קוראת מדבר על 30 השנים הראשונות של המאה ה-20, ויצא ב-1930 כשדון / דיק עצמו היה בן 4. זמנים אחרים, שעולם האידאלים של אפלטון היה עוד משהו שאהבו להתרפק ולשאוף אליו. זמנים בהם לארצ'יבלד וחבריו היה קואופרטיב, שאמך החורגת מאמינה שצריך להכניס קבצן הביתה ולשלם לו תמורת עבודה מתוך הוגנות בסיסית, מהעת שדיק הקטן חלם שהוא מלאך והוא מושלם. סצינת הסיום מתרחשת כאשר דון מגיע לדיינר ודיאנה פוצחת במונולוג מפכח – "אני לא מי שאתה חושב שאני" (או משהו בסגנון), אך דון רק רוצה להמשיך לשבת שם, כמו ילד שרוצה להישאר קרוב לאמא או מישהו שרוצה להיות חלק משולחן אוכל משפחתי כלשהו.

* שלוש נשים בחייו של גבר: זה מעניין, כי אליבא דמד מן יש שתי נשים – מרלין מונרו וג'קי אונסיס. אמא-מאהבת-חברה: יכול מאד להיות. ויכול להיות שזו בדיוק אותה אוטופיה שדון מחפש – מישהי שתגלם את כל שלוש הדמויות האלה. וכמו אוטופיה, המצב הזה הוא בלתי אפשרי במציאות ואולי זה מה שדון צריך להתפכח ממנו, לחדול כבר מחיפוש דמות האם בנשים שאתו.

* כל הזמן חשבתי על כך שדון היה ועודנו מוקף תמידית במוות, וכמעט בכל הזמן הוא נאלץ להתמודד עם זה לגמרי לבד. ופה, המנהג היהודי של להתאבל ביחד, לעכל את המוות, לצקת לתוכו איזה היגיון (בניגוד למה שהמלצרית אמרה) – זה משהו שהוא מעולם לא חווה (אולי פרט למוות של אביה של בטי, אבל הוא לא היה באמת קרוב אליו).

תוספות מאוחרות

* מסתבר שהדוגמנית שפותחת את הפרק היא בתה של השחקנית אנדי מקדאוול, וגם אחותה של ג'יל מ"הנותרים" (הן באמת מאוד דומות) – וכך אני למד שג'יל מ"הנותרים" היא הבת של אנדי מקדאוול.

* בצפייה נוספת הבלונדה שדון הזמין לביתו ושפכה את היין הייתה מוכרת לי מהסדרה, וימדו"ב זריז העלה שהיא אכן שיחקה בה לא מזמן באותו תפקיד – הדיילת טרישה מהפרק "טיול לשטח". דון הוזעק ללוס אנג'לס על ידי הסוכן של מייגן אחרי שזו ביזתה את עצמה בפני במאי ידוע, ועל המטוס טרישה קיבלה את פניו והופתעה שהוא טס באמצע שבוע. "אני הולך להפתיע את אשתי", הוא אמר, והיא ענתה בחיוך: "כבר אמרתי בעבר – אני שונאת אותה". לבסוף הוא ביקש ממנה מיץ עגבניות.

Mad Men Stewardess

למעלה טרישה בפרק החדש, למטה בפרק השלישי לעונה

 

תגיות:
© עידו ישעיהו