"אימפריית הטיילת" עונה 5 פרק 7 מציעה לנאקי פתח לגאולה
ניכר שזה היה הפרק האחד לפני האחרון. אחרי כל עלייתו של נאקי, כעת הגיעה נפילתו. בתווך איבדנו את מיקי דויל, מדהים שזה לא קרה עד עכשיו, ואת ארכימדס, שכל פעם מחדש אני בודק את מקור שמו ובכל פעם שוכח (ארכיטקט עתיק או משהו?). למרות המיתות הפרק היה הרבה פחות אלים מכפי שעשוי היה להיות. כלומר, הוא התחיל בסיקוונס יפה שבו התובע הכללי מכריז כי כל האלימות תיפסק והפושעים יובאו לצדק, על רקע של המעשים הברוטאליים עצמם בשחור לבן, מעין קריצה נוספת לסרטי הגנגסטרים של אז, או אולי להזכיר לנו שכל הידיעות העתיקות האלה בשחור לבן היו פעם אנשים בשר ודם. אבל מעבר לכך חווינו ספירת גופות גבוהה יותר בעבר.
פשוט לא הייתה מלחמה אמיתית. כבר מזמן ביקש נאקי לצאת מהסיפור, בסוף העונה הרביעית ב-1924, וכך הוא גם מתנהג הפעם. גם אם הוא קצר רוח ולא שועה לעצת מרנזנו שאמר לו לנהוג באיטיות שחמטית, בסופו של דבר נאקי נוח להיכנע וזה אכן מה שהוא עושה במהירות, בקלות וללא שום ערובה – העיקר שלא יאבד עוד בן משפחה.
לנוכח התבוסתנות המבורכת של נאקי, מה שבאמת היה מעניין בפרק הוא הדבר שבשלב מוקדם יותר העונה חששתי שאין לו תכלית. בביקורת על הפרק החמישי לעונה כתבתי:
מה שפחות מובן לי, לפחות בינתיים, זה הסיפור של ג'יליאן. מה מעניין בלראות רסיסים של חייה במוסד הסגור? כן זה נורא, כן זה מדכא. מה הלאה? השיחה שלה עם רופאה המסרב להאמין שאי השפיות שלה הייתה זמנית, שהיא מקננת כמו מחלה, אמנם הייתה מטאפורה נאה בערך לכל מה שקורה מסביב, ועמדה גם היא בסימן הפיכחון של הפרק, אבל בסופו של דבר אם לא יקרה עם ג'יליאן משהו קונקרטי בשלושת הפרקים שנותרו, זה בעיקר נראה כמו בזבוז זמן.
אז מה שחשבתי שהוא בזבוז זמן, הפך לדבר הכי יפה בפרק הנוכחי, ולאפשרות לסוף יפהפה לסדרה. כבר בפרקים הקודמים במוסד הייתה לג'יליאן תספורת הקארה הקצרה, ורק עכשיו אנחנו רואים שזו בעצם תמונת מראה לנערה שהיא הייתה אז. גורלה העגום כנערה חרץ את השתלשלות שארית חייה, וסצינת הסיום שבה נאקי קורא את מכתב התחינה שלה הייתה די מדהימה. תחת השם "נלי בליי", הספר שאותו קראה בנעוריה, ג'יליאן פונה אל נאקי כ"שריף אינוך". ג'יליאן הנערה שזורה בג'יליאן המבוגרת, קולותיהן מתערבבים זה בזה, "כל אחד ראוי למחילה", שתיהן מתחננות אליו אבל רק לאחת מהן הוא יכול לעזור. האם בכל זאת יימצא חבר לילדה ללא חברים?
באותה מידה נאקי הצעיר קורא לנאקי המבוגר. הילד המתוק עם הגורל המר שהפך לבחור שאיבד את דרכו ואטם את לבו, שהביא ילדות לזנות ורצח את בניהן. "כל אחד ראוי למחילה", כותבת ג'יליאן לאיש שאמר לבנה רגע לפני שרצח אותו שאינו מחפש מחילה, אבל הוא בעליל כן. עכשיו ניצבת בפניו האפשרות לעשות מעשה טוב שאולי לא יגאל אותו, אבל בהחלט יהיה צעד ראשון ומאוד סמלי בכיוון הנכון.
קטנה:
רק בפרק הנוכחי קלטתי שאת אשתו של נאקי הצעיר מגלמת מאיה קאזאן, שלאחרונה גילמה גם את אשתו מוכת היגון של אוורט, אחד הרופאים ב-"The Knick". שתי סדרות תקופתיות שבהן מגלמת את אשתו-של וסובלת את אותה טרגדיה.