"אימפריית הטיילת" עונה 5 פרק 5

אי אפשר לא להתייחס לפרק האחרון של "אימפריית הטיילת" ולו בגלל נאקי הצעיר. וואו, וואו ושוב וואו. לא זאת בלבד שהוא ממש נראה, מתנהג ומאנפף כמו סטיב בושמי קטן, אלא הוא גם דומה לילד שגילם אותו בפרקים הקודמים, מעין שילוב של שניהם. איזה ליהוק מדהים. מארק פיקרינג האנגלי מצליח לקלוט את הניואנסים של בושמי באופן מופתי. חשבתי בתחילה שקצת הגזימו לו עם השיניים הבולטות התותבות, אבל חיפוש אחרי הצפייה מעלה שאלה הן באמת השיניים שלו.

מעבר לכך זו הייתה האימפריה כפי שאנחנו מכירים אותה, עד כדי כך שקשה להאמין שנשארו רק שלושה פרקים נוספים. זה היה אחד מהפרקים האלה של נקודות מפנה והתפכחות. איליי הביט בתמונתו של מלך נורבגיה – שם הפרק – ונזכר במה שעשה עם אשתו עמיתו. רגע אחרי כן הוא קיבל סטירה מצלצלת בהרבה כאשר הפדרלים עצרו אותו ואת נלסון על בגידה חמורה פי כמה. שני אנשי החוק שהפכו לפושעים ולמשרתיו של אל קאפון בשיקגו, נאלצים להסתובב לאחור ולהישיר מבט אל מעשיהם.

אנחנו יודעים מה יעלה בגורלו של קאפון, אבל אין לנו מושג מה יעלה בגורלן של שתי הדמויות הפיקטיביות האלה. ניחוש שלי: איליי ימות במהלך הניסיון לגנוב את ספר החשבונות או בעקבותיו, נלסון יצליח לחמוק. זה יקרה ולו לשם הטרגדיה האישית של נאקי, שכבר איבד בערך את כל מי שהיה לו – אחותו, אמו, ילדו, אשתו, אביו, בן טיפוחיו ומשרתו האישי שהיה גם ידידו. גם עכשיו כשהוא מנסה להפוך לאיש עסקים אמיתי ולא פושע, קשריו הישנים לופתים וחונקים אותו. ויורים עליו. גם כאן עולה הבעייתיות בדמויות המבוססות על אנשים קיימים. נאקי נשבע שלא ינוח עד שיראה את מאיר לנסקי, צ'ארלי לוצ'יאנו וג'וני טוריו בקבר, שלושה אנשים שאנחנו יודעים מה קורה איתם בהמשך. ג'י, מעניין אם הוא יצליח.

הניסיונות התמידיים של נאקי לטפח מסביבו משפחה קורסים בזה אחר זה, אפילו במסגרת היד-השנייה שסיפק אחיו, אבל זהו עדיין האינסטינקט שלו כאשר צ'וקי מגיע אליו – לך לראות את המשפחה שלך. אהבתי שנאקי נוהג בו כחבר שבע שנים אחרי שצ'וקי חשב שהוא בגד בו, יישור הדורים פשוט וקל, לשם שינוי. צ'וקי אמנם לא יכול ללכת לראות את המשפחה שלו כי הרשויות ודאי יארבו לו שם, אבל כאשר הוא הולך לנסות ללכוד את נרסיס הוא מגלה משפחה אחרת שלו – דוטר עם בתה שנראית כאילו נוצרה אי אז לפני שבע שנים.

מה שפחות מובן לי, לפחות בינתיים, זה הסיפור של ג'יליאן. מה מעניין בלראות רסיסים של חייה במוסד הסגור? כן זה נורא, כן זה מדכא. מה הלאה? השיחה שלה עם רופאה המסרב להאמין שאי השפיות שלה הייתה זמנית, שהיא מקננת כמו מחלה, אמנם הייתה מטאפורה נאה בערך לכל מה שקורה מסביב, ועמדה גם היא בסימן הפיכחון של הפרק, אבל בסופו של דבר אם לא יקרה עם ג'יליאן משהו קונקרטי בשלושת הפרקים שנותרו, זה בעיקר נראה כמו בזבוז זמן.