ספוילר "קומיוניטי" עונה 5 פרק 12
Monthly Archives: אפריל 2014
סוכני שילד 1.17: לפנות לפנות לפנות
ספוילר "סוכני שילד" עונה 1 פרק 17
(שימו לב, הפרק והסיכום כוללים ספוילרים גם לאירועי הסרט "קפטן אמריקה: חייל החורף")
המלצת היום – שבת
טופ גיר, בחורה חדשה, מסעות בזמן, נולד פעמיים, 21+, ליל הכריש, המבריחים, אמריקן איידול, סליפי הולו, אורלי וגיא חוזרים עם תשובה, משפחה מודרנית, אינטליג'נס, שוטרים בדם, The Following, מאסטר שף, על טבעי, שני גברים וחצי, המפץ הגדול, סאטרדיי נייט לייב, משפחת סימפסון. בהורדות: עונה שישית וחדשה של Kitchen Nightmares של גורדון רמזי, הנפתחת עם שני פרקים, פרק אחרון (לעונה?) של The Neighbors, גבר מי שנשאר אחרון, Unforgettable, הוואי חמש-0, שוטרים בדם, גרים, חניבעל, חשיפה לדרום, של מי השורה הזאת בכלל, Real Time with Bill Maher, גרהם נורטון, The Trip to Italy, Welcome to Sweden.
באגו ב-20:00, טופ גיר.
עונה 21 וחדשה.
בלוויין,
בכן קומדיה ב-18:15, בחורה חדשה.
עונה שלישית וחדשה.
סרטים
בלוויין,
בכן 1 ב-23:23, נולד פעמיים.
בכורה. סיפור האהבה הסוחף של ג'מה (פנלופה קרוז) ודיאגו (אמיל הירש) מתחיל בבוסניה ונגמר באופן טרגי בימי מלחמת האזרחים. שנים לאחר מכן, ג'מה, כעת אם חד הורית, חוזרת עם בנה לבוסניה. החזרה מאלצת אותה להתמודד עם מסע מורכב הנפרש על פני 20 שנה, זכרונות העבר הקשים, השאלות הלא פתורות, האובדן והאהבה הגדולה שחשה. הסופרת האיטלקייה מרגרט מצאנטיני כתבה את הרומן "נולד פעמיים". בעלה, הבמאי-שחקן סרג'יו קסטליטו, כתב, מככב וביים את הסרט, ואילו בנם המשותף פייטרו מגלם את בנה של פנלופה קרוז בסרט. קרוז הייתה מועמדת לתפקידה בסרט זה לפרס הגויה. זהו שיתוף הפעולה השני בין הבמאי לשחקנית.
בכן 2 ב-22:00, 21+.
בכורה לקומדיית נעורים פרועה של תסריטאי "ההנגאובר", ג'ון לוקאס וסקוט מור (התסריטאים של "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס"). ג'ף צ'אנג חוגג יום הולדת 21, וזה אומר שעכשיו הוא כבר בוגר ואחראי מספיק כדי לשתות אלכוהול. כדי לחגוג את התאריך ההיסטורי, נוסעים שני חבריו הטובים מהתיכון את המרחק הרב אל ביתו החדש של ג'ף כדי להפתיע אותו ולקחת אותו לחגוג ברוב כבוד לפאב הסמוך. למרבה הצער מתברר שבחוסר התחשבות מוחלט דווקא ביום ההולדת, בשעה מוקדמת בבוקר, נקבע לצ'אנג ראיון עבודה גורלי שיכול להשפיע משמעותית על סיכוייו להיהפך לרופא מומחה, כמו אביו לפניו. אבל מכיוון שהנסיעה הארוכה כבר נעשתה, ולא מנומס לסרב למחווה של שני החברים, מסכים ג'ף לצאת להרמת כוסית יחידה וזריזה שאחריה יחזור מיד לביתו. שעה אחרי כן, ג'ף השיכור נעלם לחבריו במסיבת שחיתות בין המוני הבחורות בביקיני, במה שיהפוך ללילה הקרוע, הפרוע והמעולה ביותר אי פעם.
בכבלים,
בעיקר חם החל מ-9:45, ספיישל מסעות בזמן.
גברים בשחור 3, טרילוגיית בחזרה לעתיד במלואה (החל מ-11:30), אוסטין פאוורס 3, חצות בפריז, מכונת זמן בג'קוזי ולהתחתן בשנית (של פרנסיס פורד קופולה מ-1986).
בזהב חם ב-15:00, ליל הכריש.
לראשונה בחם, מותחן אימה מהבמאי של "נחשים על המטוס". חבורת סטודנטים צעירים ושטופי הורמונים יוצאים לנפוש בסופ"ש בבית ליד אגם בלואיזיאנה. בראש החבורה נמצאת שרה, מי שהזמינה את כולם לחגוג בבקתת הנופש של הוריה. החגיגה בעיצומה, הבירה נשפכת כמו מים, כולם שוחים ונהנים, עד שאחד החבר'ה יוצא מהמים מדמם וחסר זרוע… תחילה זה נראה כמו תאונה ימית, אך כשהחבורה יוצאת בסירה לבית החולים הקרוב, הם נחרדים לגלות שהאגם השקט מלא בכרישים טורפים – שלא ייאפשרו בקלות לסירה קטנה להפריע להם להשיג את הארוחה הבאה שלהם. עם שרה פקסטון, קתרין מקפי, דונל לוג.
ולא לשכוח:
אמריקן איידול בערוץ 1 ב-14:45.
משפחת סימפסון 23 בכן קומדיה ב-17:50.
משפחה מודרנית 5 בכן קומדיה ב-18:40.
על טבעי 8 בכן פעולה ב-19:00.
שני גברים וחצי 11 בכן קומדיה ב-19:30.
סליפי הולו בכן פעולה ב-19:45.
המפץ הגדול 7 בכן קומדיה ב-19:55.
אינטליג'נס באזור חם ב-20:15.
מאסטר שף בערוץ 2 ב-21:00.
אורלי וגיא חוזרים עם תשובה בערוץ 10 ב-21:10.
שוטרים בדם 4 באזור חם ב-21:00.
סאטרדיי נייט לייב בכן קומדיה ב-21:10.
The Following בכן או ב-21:30.
המבריחים באזור חם ב-21:45.
יש לכם המלצות משל עצמכם? אז תמליצו.
קולבר יחליף את לטרמן: התגובות
אני לא יודע איך טוויטר יודע בכזה דיוק את תחומי העניין שלי, אבל למרות שאני לא עוקב אחרי החשבון של רשת CBS, בכל זאת קיבלתי אתמול התראה על ציוץ חדש שלהם:
Stephen Colbert to be next host of "The Late Show"…press release coming
— CBS Tweet (@CBSTweet) April 10, 2014
זה מה שהיה לנו להגיד על הנושא מאז הפרסום. אני אישית חושב שזו משימה שקולבר יוכל לבצע בקלות. צופי "דוח קולבר" רואים מפעם לפעם את המגוון המטורף שהאיש הזה מביא אל המסך, אבל בתור דמותו כשמרן ימני זה תמיד בהכרח נשאר מוגבל, ויש מצב שתוכנית לילה בלי דמותו תאפשר לו לפרוח אפילו יותר. ויחד עם זאת, אני מקווה שהדמות "קולבר" לא תמות. היא פשוט אדירה מדי, ומספיק להיזכר על המסע המדהים שהוא עשה עם ה-SuperPAC ב-2011 וכיצד חשף את ערוותה של הדמוקרטיה האמריקאית, כדי להבין את החשיבות שלו. אני מקווה שהוא ימשיך לפעול בכיוונים האלה גם בגיג החדש שלו. אני מאמין שכן, זה טבוע בו. מכל מקום, אתמול החדשות הללו קיבלו התייחסות בכל תוכנית לילה, אז הנה הן לפניכם.
ראשית ג'ון סטיוארט, חברו הטוב והאיש שאצלו התגלה קולבר. הוא הקדיש לו וללטרמן כמה דקות מלבבות ב"הדיילי שואו". קולבר עצמו התחכם בנוגע לנושא, והתייחס בעיקר אל עזיבתו של לטרמן.
ג'ימי פאלון, שיש לו יחסים "מורכבים" עם קולבר, התייחס לנושא ממש בפתח המונולוג שלו.
מחלקת גנים ונוף 6.19: עונת השפעת 2
מה חשבתם על "מחלקת גנים ונוף" עונה 6 פרק 19?
אדם נכנס לחדר
פורסם לראשונה בוואלה (זהירות, וידאו אוטומטי)
—
בסוף שנת 1964 ותחילת 65' מצא את עצמו דון דרייפר בדרכו הבטוחה אל הקרקעית. גרוש, חי בגפו, שוכב עם זונה שמכה אותו ועם המזכירה שלו שנאלצת להתפטר בגלל מעשיו. מתגעגע לילדיו כשהם לא איתו ולא יודע מה לעשות איתם כשהם אצלו. מאבד ימים שלמים למשקה. מאבד את אנה וויטמן, האדם היחיד שהכיר אותו באמת, כלשונו. אבל אז, בקיץ של 1965, דון החליט להשתפר. הוא המעיט בשתייה, התחיל לשחות בבריכה, כתב ביומן כדי להסדיר את מחשבותיו.
במסגרת הזו, בפרק "איש הקיץ" מהעונה הרביעית, הוא כתב את אחד המונולוגים האהובים עלי בסדרה: "כשאדם נכנס לחדר הוא מביא איתו את כל חייו. יש לו מיליון סיבות להיות בכל מקום. פשוט תשאלו אותו. אם תקשיבו הוא יספר לכם כיצד הגיע לשם. כיצד שכח לאן הלך ואז התעורר. אם תקשיבו הוא יספר לכם על הפעם שבה חשב שהוא מלאך, או חלם להיות מושלם. ואז יחייך בתבונה, שבע רצון כי הבין שהעולם אינו מושלם. אנחנו פגומים כי אנו רוצים כל כך הרבה יותר. אנחנו הרוסים כי אנו משיגים את הדברים האלה ומייחלים למה שהיה לנו".
בשעתו האינסטינקט היה להחיל את הדברים האלה על גירושיו של דון מבטי, על ההתפכחות שלו, על ניסיונותיו להיות אדם טוב יותר ועל המלכוד העומד בבסיסו. אבל למעשה מדובר במשהו רחב בהרבה. מאז ועד היום המונולוג הזה הוא בעיניי רגע מפתח והמגדיר המושלם ביותר לדון, לאופן שבו הוא רואה את העולם ול"מד מן" כולה – שילוב של ליריות ומאבק מתמיד.
העונה השישית הייתה ההמחשה המושלמת לכך. כאשר בסופה דון נכנס אל חדר הישיבות כדי לעשות את המצגת להרשי, הוא הביא איתו את כל חייו. היו לו מיליון סיבות להיות בכל מקום, למשל לוס אנג'לס. האיש הוא נווד מטבעו, גם אם בתודעתו שלו בלבד, מאז שאחד כזה ביקר את משפחת וויטמן כאשר דיק היה ילד. הוא טמן בראשו של הילד האומלל ("לא שמעת? אני בן של זונה") את הרעיון המלהיב של להיות "ג'נטלמן של פסי הרכבת" ולהשיל את יתר חייו. לאורך כל העונה השישית, ומן הסתם גם לפניה, דון סיפר כיצד הגיע אל המקום שבו הוא נמצא. מביט במבט שבור ושיכור בחברו בלוויית אמו שכל כך אהבה אותו. שוכב עם מעין בת דמותה של זונה שהייתה לו תחליף אם בנעוריו. שובר את לבה של בתו.
בשלב מסוים דון איבד את דרכו, שכח שוב לאן הלך. הוא באמת ובתמים חשב שנישואיו למייגן יהוו חותמת לשיפור דרכיו, וכשכבר היה בפנים ניסה לגרום לזה לעבוד, שלא ייכשל בשנית – עד שנכשל בשנית. נראה שהוא באמת אוהב את מייגן, עד כמה שהוא יודע לאהוב, אבל המסלול שלו היה שגוי, מנסה להימלט ונחבט שוב ושוב בקירות של התבנית שהוא עצמו יצר. הוא ניסה שוב להמציא את עצמו מחדש, הציע למייגן לעבור ללוס אנג'לס ולהתחיל דף חלק. עוד בריחה, הפעם לעיר השמשית שמאז ומתמיד היוותה עבורו מקום מפלט. איש הקיץ.
על פניו, דון דרייפר השיג את כל מה שרצה – גבר נערץ ואמיד, אישה יפה ושלושה ילדים, איש מקצוע מעולה בתחומו, התגלמות הקלישאה 'נשים רוצות אותו וגברים רוצים להיות כמוהו' – אבל הוא נותר הרוס כי בבסיסו עדיין ייחל למה שהיה לו. באמצע מצגת ל'הרשי', כאשר דון נמצא בשיא דרייפריותו, בקע מתוכו דיק וויטמן. רחוק מלהיות מלאך או מושלם – אלא נער שיושב בחדרו בבית זונות, אוכל שוקולד ומדמיין שהוא ילד רגיל. בדעתו זה היה רגע חסד שהוא לא יכול לאפשר ל"דון דרייפר" לחלל ולהכתים, אמת טהורה שאסור להפקיר בידי איש הפרסום שכל כולו חזות ריקה. "אם זה היה תלוי בי", אמר דון/דיק לאנשי 'הרשי', "לעולם לא הייתם מפרסמים".
בכך התנפצה לא רק התבנית של דון אלא גם של הסדרה כולה, אנשי פרסום המוכרים אשליות שמחפות על ריק. בניגוד לניסיונות קודמים של דון להשתפר, הפעם נדמה שלא מדובר בתחבושת זמנית על פצע תמידי, אלא להפך, חשיפת הפצע והתמודדות איתו. בכך הפך הרגע העצוב הזה להיות גם אחד האופטימיים ביותר בתולדות "מד מן", כמו גם לנקודה מייסרת לעצור בה לפני שממשיכים הלאה אל העונה האחרונה.
זו מגיעה סוף סוף ביום ראשון הקרוב, וכדרכו בקודש מת'יו וויינר מהסה בערך כל פרט עלילתי שעשוי לחשוף מה צפוי לקרות בה. בכל זאת הסכים לנדב משהו על התמונה הגדולה: "דון זכה למעט טוב בסוף הפינאלה של העונה הקודמת", אמר וויינר בשיחה עם עיתונאים. "התכנון הוא להמשיך עם הסיפור הזה, אבל דרמה בנויה מקונפליקט. חיים טובים של אנשים אף פעם לא מהווים דרמה טובה, אז אנחנו תמיד מחפשים בעיות נוספות עבורם". חלק מהבעיות הללו ודאי קשור לדברים שכבר ראינו בסוף העונה השישית – מייגן שהחליטה בכל זאת לעקור ללוס אנג'לס, ה"חופשה" הכפויה שעמיתיו של דון אילצו אותו לקחת – אבל בעיניי כל אלה שוליים. מה שמרתק הוא העובדה שלראשונה בחייו, האיש ששמונה שנים קודם לכן אמר לאחיו שחייו הולכים רק בכיוון אחד – קדימה – מסתובב לאחור ומישיר מבט אל המקום שממנו הגיע ואל האיש שהוא באמת.
המלצת היום – שישי
ג'יי איי ג'ו סוגרים חשבון, אייסמן, טייק אוויי סיני, הטופ מודל הבאה, משפחת קרדשיאן. בהורדות: הפינאלה של Under the Gunn, פרק אחרון לעונה של חליפות, פורטלנדיה, הוויקינגים, Saint George, Sirens, האנטומיה של גריי, סקנדל, המפץ הגדול, The Millers, המטורפים, שני גברים וחצי, אלמנטרי, חלקה הראשון של פינאלה קומיוניטי, מחלקת גנים ונוף, הורים במשרה מלאה, מטבחי הגיהנום, אמריקן איידול, Surviving Jack, פרק אחרון של The Smoke, עדות אילמת.
סרטים
בכבלים,
בזהב חם ב-22:00, ג'יי איי ג'ו: סוגרים חשבון.
אקשן סוחף שהפך לשובר קופות היסטרי שהכניס למעלה מ-375 מיליון דולר ברחבי העולם, בכיכובם של דוויין ג'ונסון ("דה רוק"), ברוס וויליס וצ'נינג טייטום. יחידת העילית "כוח המחץ" נאלצת להתמודד עם האתגר הגדול ביותר בתולדותיה. זרטן, האויב הגדול של היחידה ושל העולם כולו, מצליח לתמרן את הממשלה האמריקאית, להפליל את כל חברי יחידת העילית בפשעים נגד המדינה שלא ביצעו, וגם לחסל חלק מהם. כעת חברי היחידה שניצלו מן ההתקפה של זרטן חייבים להתאחד ולהשיב מלחמה. אמנם אין להם מספיק כוח אדם ונשק, אבל הם לא מהססים ויוצאים לעצור אותו לפני שהוא ישתלט על היקום וישמיד את האנושות. גם עם ג'ונתן פרייס, ריי סטיבנסון, אדריאנה פאליקי.
בלוויין,
בכן 3 ב-22:00, סיני בטייק אווי.
בכורה. קומדיה מקסימה שזכתה פרס הגויה לסרט הלטיני הטוב ביותר, בכיכובו של השחקן הארגנטינאי המפורסם ריקארדו דארין ("הסוד שבעיניים"). רוברטו הוא בעל חנות לחומרי בניין בבואנוס איירס, נרגן וחסר סבלנות. הוא חי לבדו בדירה הסמוכה לחנות ואוסף כתבות מעיתונים בזמנו החופשי. יום אחד הוא מבחין בגבר סיני בן 25, שאינו דובר מילה בספרדית כמובן, נזרק ממונית. בצעד מפתיע ומאד לא אופייני לו הוא מחליט להכניס את הסיני לביתו ולעזור לו לנסות למצוא את דודו האבוד. המשימה אינה פשוטה כלל, ומביאה איתה רגעים משעשעים של הבדלי שפות ותרבות כמו גם סיטואציות מלאות רגש.
בכן 4 ב- 22:00, אייסמן.
בכורה. סיפור חייו האמיתי של ריצ'רד קוקלינסקי, איש משפחה אוהב ובעל מסור שעובד כרוצח אכזרי וחסר רחמים. קוקלינסקי היה רוצח שכיר של אחת ממשפחות הפשע במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת ונחשב לאחד הרוצחים השטניים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. עם מייקל שאנון ("אימפריית הטיילת"), ווינונה ריידר, ריי ליוטה ("החבר'ה הטובים"), כריס אוונס ("קפטן אמריקה"). ביים אחד אריאל ורומן.
ולא לשכוח:
משפחת קרדשיאן 9 ב-E! ב-16:00
הטופ מודל הבאה 16 בחם 3 ב-16:40.
יש לכם המלצות משל עצמכם? אז תמליצו.
זינוק לאתמול: הפינאלה של ER
הפוסט הזה הוא הראשון במסגרת מה שאני מקווה שיהפוך לעניין קבוע בימי חמישי – דליית פוסט מעברה של הקהילה שאולי (ואולי לא) יש לו רלוונטיות עכשווית. מעין Throwback Thursday של טקסטים. וזה הסיפתח: בתחילת אפריל של לפני חמש שנים הגיעה אל קצה אחת הסדרות המשמעותיות בתולדות הטלוויזיה האמריקנית ובתולדות הצפייה שלי אישית, "ER". אני משער שאתייחס אליה כמכלול בסתיו הקרוב, עת יחגוג העולם במסיבות ענק עשרים שנה לבכורה שלה, אבל כרגע הפוסט הזה יוקדש לסופה כפי שהתייחסנו אליו בלי גינונים מיותרים או שרשורי ענק בפורום שלנו באג'נדה ב-5 באפריל 2009. למרבה הבושה, העונה ה-15 והאחרונה מעולם לא שודרה בארץ, ולפיכך גם לא הפרק האחרון.
סטיבי: איך לעזאזל מסיימים סדרה שרצה כבר 15 שנה? סדרה פורצת דרך במובנים מסוימים, שהיתה משמעותית, ששרדה מגוון טלטלות, גם אם זוהרה עומעם בשנים האחרונות, הרייטינג שלה היה יציב אך לא משהו והמדיה כמעט התעלמה ממנה (לקראת הסוף כולם, כמובן, קפצו על העגלה, אבל לא בעונות הקודמות לסיום). ואני זוכרת כשהיא התחילה. בערך. בקיץ 94' הייתי בארה"ב וראיתי את הפרומואים ששודרו ללא הרף לסדרה החדשה הזאת שתתחיל בעונת הטלוויזיה הקרובה. כבר לא הייתי שם כדי לראות בזמן אמת, אבל מעניין זה בהחלט היה (זוכרים את "שיקגו הופ"?).
היה ידוע מראש שהעונה הזאת, ה-15, תהיה האחרונה. כולה הייתה מלאה התייחסויות לעבר, ביקורים מהעבר, זיכרונות, של הצוות, הדמויות והצופים. ולא רק זאת – מייקל קרייטון, יוצר הסדרה, כותב בולט ואחד ממפיקיה (הראשיים, יחד עם ג'ון וולס, שכתב את פרק הסיום), נפטר במהלך שידורה. פרק הפלאשבק בכיכובו של ד"ר מארק גרין האהוב (והחסר לכולנו) הוקדש לקרייטון בקטע מרגש מפי אריק לסאל, הידוע כד"ר בנטון, שביקר בסדרה בפרק מאוחר יותר (באותו פרק עם קלוני ומרגוליס, אבל לא בכך אנו עוסקים).
כבר מתחילת פרק הסיום (הכפול באורכו – כמו הפיילוט שפתח את הסדרה) ברור שכיוונו הפעם לתמה ספציפית: זקנים וילדים, גם אלה של חברי הצוות, ובעצם כדאי לדייק – הורים וילדים. קלישאת מעגל החיים, ההמשכיות, הסיפורים הלא-הכי-מקוריים, עם מיני-הפתעה אחת בהגעתה של רייצ'ל גרין, בתו של מארק, רגע יפה שסגר מעגל בכמה רמות). התחלה זה סוף וכו'. אבל… הרגישות והכנות האופייניות לפרקים הלא צעקניים של "ER" התבטאה כאן במלוא הדרה (ואתם יודעים כמה שנאתי את הקליף-האנגרים ושאר האירועים הנלוזים שקראתי להם ע"ש רומנו). לא היו דרמות גדולות, פיצוצים, רעשים. היה קצת רגשני, כצפוי, אבל לא נורא. הייתה פתיחה אמיתית, בצבעי הכחול המוכרים, עם השחקנים הראשיים הנוכחיים, שלרובם זו הופעה ראשונה ב"כחול" אחרי שבעונות האחרונות ויתרו על המנהג.
היו ביקורים מהעבר, אבל לא דחסו את כל מי שהיה אי פעם ונתנו לו קו עלילתי משלו. גם לא את כל מי שביקר כבר במהלך העונה. לפעמים סתם בקטנה. היו דמויות ראשיות שעזבו בעונה הזאת, המשיכו הלאה, כמו תמיד. והגיעו דמויות שהיו הופכות לראשיות אם זה לא היה הסוף. ב-"ER" תמיד התחלפו הדמויות, תמיד נתנו לקבועות להתפתח, להשתנות, לחלחל לצופים. ובזה היה כוחה – היא יותר מסך דמויותיה. היו דמויות חזקות יותר ופחות – ה-דוגמה לדמות חזקה מהחצי השני של הסדרה ("פוסט-גרין") היא כמובן ארצ'י, סקוט גריימס המעולה, שעם כל הכבוד לנילה ולפראט, היה גולת הכותרת של ההנאה מהעונות המאוחרות יותר. ומהחצי הראשון – גם אלה שנטשו מזמן את הסדרה זוכרים. היו סגירות מעגל, אבל לא חתמו לנו הכל. מילת המפתח הייתה המשכיות. לכולם החיים ממשיכים מחוץ לסדרה, מאז שעזבו (מתי שזה לא היה), גם אם כבר לא ראינו את זה. וכך גם יהיה הלאה.
"ER", כידוע, די נעלמה ממסכי ישראל. עונות 12 ו-13 – שכבר אינן חדשות – שודרו רק לאחרונה בערוץ הולמרק, בשידור יומי לא נוח ובגרסאות מצונזרות באכזריות בולטת. בעונות האחרונות של הסדרה צפיתי במרתונים שיצרתי לעצמי. זו דרך צפייה שמעוותת את תחושת הזמן (הדפוקה גם כך אצלי). ובכל זאת, ההרגשה ש-"ER" שם כבר הרבה זמן, והזמן שעבר שם עבר באמת, היא אמיתית. 15 שנה, לכל הרוחות. כמה זמן עבר. היה מוטיב מספרי בעונה האחרונה – לא רק המבקרים אלא גם הקבועים הזכירו כמה זמן עבר מאז ככה או ככה. בני כמה הילדים. בני כמה החדשים לעומת ניסיון הוותיקים. בפרק הסיום יש רגע שבו החברים הוותיקים נפגשים להתעדכנות בפאב. קרטר (תודה לאל על נואה וויילי. ברצינות) יושב, מתבונן בשקט על כולם מדברים, כאילו לרגע לא משתתף אבל מקשיב, נזכר, מרגיש. זה קורה לי הרבה, רגעים כאלה, והרגשתי גם אני כאילו אני שם.
"So… that's it?", שואלת אחת הדמויות דקות לפני הסיום. כן, ככה נגמר. לא סביר להניח שעוד כמה שבועות פתאום אתעצב כשאשים לב שאין יותר פרקים. לא תהיה הרגשה שונה. נראה לי שזה יהיה כמו חבר ותיק, שכבר לא נמצאים איתו בקשר אך מדי פעם מבליח זיכרון או געגוע.
וסצנת סיום הסיום. יש מקרה חירום גדול. הצוות כולו מתאסף בחניון האמבולנסים, ואלה מתחילים להגיע, עם ניידות, עם צלצולים. אבל לא ממש שומעים את זה. יש קצת קלוז-אפים, לא משהו מוגזם. ושומעים את מוזיקת הפתיחה המוכרת, והמצלמה מתרחקת. רואים את המבנה עצמו (לראשונה?) מקדימה, עם המוני החלונות המוארים, שלט שם בית החולים, הרכבת שעוברת בסמוך לו. לא היה עצוב, לא נוסטלגי, לא קיטשי, פשוט החיים ממשיכים, כמו תמיד. פרק סיום שייזכר בשל היותו סיום של סדרה מפוארת, לא בשל אירוע כזה או אחר שהתרחש בו. פשוט סוף.
yaddo: אני חושב שזו אכן הייתה הפעם הראשונה שבה ראינו את מבנה בית החולים במלוא הדרו, והמוזר הוא שמעולם לא שמתי לב שאף פעם לא ראיתי אותו.
סיכמת יפה את המחזוריות שג'ון וולס היטיב לבטא בפרק הסיום ואת תחושת החיים הממשיכים – לא היה לי ספק שזו תהיה תימת הסיום – אבל כמה נקודות הכרחיות נוספות: כאמור כמו הפיילוט גם פרק הפינאלה היה כפול, ואת שניהם ביים רוד הולקומב. כמו הפיילוט גם הפינאלה התרכזה ב-24 שעות בחדר המיון, כמוהו גם הוא נפתח באחות שמעירה את הרופא. אז זה היה מארק, עכשיו מוריס. לרגע גם הביאו אל החצר סל (של כדורסל) כהומאז' למגרשון שבו דאג ומארק היו כל הזמן משחקים בימים ההם. אף פעם לא הבנתי לאן נעלם המגרשון הזה. האופן שבו הסביר קרטר לסטודנטית איך מכניסים עירוי הוא האופן שבו בנטון הסביר לו עצמו בפיילוט. ומשהו בקטנה: הנערה עם הרעלת האלכוהול מבוססת על אחייניתו של ג'ון וולס, שמתה מהרעלת אלכוהול.
כמו כן: הפרצופים מהעבר עשו את הפרק עבורי. איזה כיף היה לראות פתאום את לידיה, רגע מפתיע שזרק אותי לתחילת ימיה של הסדרה. אבל כמובן, גיחתה של רייצ'ל גרין, ועצם השימוש באותה שחקנית כמובן, ריגשו אותי עמוקות. למעשה, בכל פעם שראיתי אותה התרגשתי. הרעיון להביא אותה היה מקסים וחכם להפליא. אפילו עכשיו אני מתרגש שוב. גם את בנו של פיטר גילם אותו שחקן. היה מוזר לראות אותו גדול.
אהבתי לראות את האינטראקציה בין הדמויות הוותיקות, איך הרבה מהם הגיעו לפתיחת המוסד החדש של קרטר, ונראה שיש סיכוי שחלקם אפילו ישמור על קשר, במיוחד בנטון וקרטר. אבל רק לי היה מוזר שלא היה לוקה? את אבי לפחות ראינו לפני כמה פרקים (לא שהיא חסרה לי), אבל אותו לא ראינו מאז הפרק השלישי לעונה, ודווקא הגיוני שהוא ורעייתו יכבדו את קרטר ואת הפינאלה בנוכחותם.
הטון של הפרק היה חיובי יחסית, אז טוב עשו שלא הראו לנו איך קרטר וקם משקמים את יחסיהם. אולי הם עשו את זה אחרי כן ואולי לא, אולי הם נפגשו לצהריים כפי שהפציר קרטר (אני מאמין שכן), אבל אם זה היה קורה לנגד עינינו זה היה מקנה תחושה חפוזה מדי.
העונה הזו הייתה נחמדה. אמנם דמותה של אנג'לה באסט הייתה לא קשורה ומעצבנת להפליא, אבל העונה ככלל היוותה סיומת סבירה לסדרה. אלא מאי? העונה ה-11 המדהימה, שבה קרטר עזב מלכתחילה, הייתה נקודה אף היא לכל אורכה בנגיעות נוסטלגיות ומחזוריות וכל זה, והיא הייתה טובה בהרבה ובסופו של דבר אחת מהגדולות בתולדות ER. אם היו מכניסים את כל הופעות האורח לעונה הזו, או אפילו לעונה העוקבת, היא הייתה יכולה לצאת בשיא יצירתי אמיתי. אני קצת מצר על כך שזה לא קרה.
המלצת היום – חמישי
חניבעל, שני פרקים אחרונים לעונה של בית השקרים, זגורי אימפריה, רמזור, בום, עד עצם היום הזה, אבא אמריקאי, מינדי, קוגר טאון, יומני הערפד, מרק הוליוודי, סוכני שילד, מהפכה. בהורדות: חוק וסדר בריטניה, W1A, שוות בקליבלנד, The Soul Man, האמריקנים, Legit, Reign, מיקסולוגיה, הישרדות, מחשבות פליליות, זירת הפשע, חוק וסדר מדור מיוחד, Chicago PD, אמריקן איידול, The 100, מרק הוליוודי, עובדים מצטיינים (וורקהוליקס).
בלוויין,
בכן או ב-22:00, חניבעל.
עונה שנייה למותחן האימה פסיכולוגי, המבוסס על דמותו של חניבעל לקטר מסדרת ספרי "דרקון אדום" של תומאס האריס (הכוללים גם את זוכה האוסקר "שתיקת הכבשים"). הסדרה עוסקת ביחסים בין חוקר ה-FBI וויל גרהאם (יו דנסי) לבין הפסיכיאטר המשפטי ד"ר חניבעל לקטר (מאדס מיקלסון, "ניצוד"), שעתיד להפוך לאויבו המושבע. בעונה השניה וויל כלוא בבית כלא לחולי נפש (בשל פשעיו של לקטר) אחרי שהופלל. כעת, וויל יודע מיהו באמת ד"ר חניבעל לקטר ונחוש להוכיח את שפיותו. ג'ק קרופורד (לורנס פישבורן) מתמודד עם רגשותיו כלפי וויל ובשאלה האם בן טיפוחיו אשם ברצח. ד"ר לקטר נהפך ליועצו הקרוב של ג'ק ומייעץ לו בחקירותיו. שני שחקנים אורחים חוזרים מהעונה הקודמת למספר פרקים בעונה הזאת – ג'יליאן אנדרסון כמטפלת של לקטר, הפסיכולוגית ד"ר בדיליה דה מורייה, וראול אספרזה כד"ר צ'ילטון, אליהם נוספים העונה שני שחקנים אורחים בתפקידים ראשיים: מייקל פיט (ג'ימי דרמודי מ"אימפריית הטיילת") בתפקיד האיקוני של הפסיכופת הסאדיסט מייסון ורגר, אחיה התאום של מרגו (קת'רין איזבל "פרדי נגד ג'ייסון"), וכן וסינתיה ניקסון ("סקס והעיר הגדולה") כקייט פורנל, חוקרת אשר נחושה לבדוק את תפקודו של הצוות של קרופורד ואותו, לאור אירועי העונה הקודמת.
ולא לשכוח:
יומני הערפד 5 בחם 3 ב-19:00.
זגורי אימפריה בחם 3 ב-20:15.
סוכני שילד בכן פעולה ב-20:30.
בום בערוץ 2 ב-21:00. שהפורמט שלו נרכש השבוע על ידי רשת פוקס בארה"ב.
עד עצם היום הזה בדרמה חמה ב-21:15.
רמזור 4 בערוץ 2 ב-21:30.
מינדי 2 בחם 3 ב-21:30.
קוגר טאון בחם 3 ב-21:55 ובכן דרמה ב-22:00.
מהפכה 2 בכן פעולה ב-22:00.
מרק הוליוודי ב-E! ב-22:15.
שני פרקים אחרונים לעונה של בית השקרים בחם 3 ב-22:15.
פלפלים צהובים 2 בערוץ 2 ב-22:25.
הגשר בכן או ב-22:50.
אבא אמריקני 8 בחם 3 ב-1:15.
יש לכם המלצות משל עצמכם? אז תמליצו.
צדק פרטי 5.13: השבה
לצערי לא אספיק לצפות בפרק לפני מחר, ועוד לא בדיוק ברור מתי אוכל לכתוב עליו. בינתיים – מה חשבתם על "צדק פרטי" עונה 5 פרק 13, סיום העונה החמישית?