דון עומד בפני חשיפת סודו בפומבי ב"מד מן" עונה 4 פרק 10. גם בעבר הוא נתקל בפחד הזה, עוד בעונה הראשונה כשאחיו אדם הגיע לבקר, אבל כיום, חמש שנים אחרי כן, הוא כבר מתנהל אחרת. אולי תוצר של הניסיונות שלו להשתפר. התגובות של הלחץ היו דומות אז והיום, אמנם בלי התקף חרדה אבל בהחלט הייתה היסטריה. עם זאת, אם בשעתו הוא רצה להשליך הכל ולברוח יחד עם רייצ'ל מנקן, שבעצם סיפקה לו את סטירת הלחי בסירובה להצטרף אליו, הפעם הוא בוגר ומחושב יותר. דואג קודם כל לילדיו כדי שיוכל לישון בלילה, כולל גישה לבטי לכספו. יש יתרון בכך שהיא יודעת את סודו, כאילו החלוקה הזו מחלקת גם את הנטל. אולי בתת מודע זוהי הסיבה שהוא גם מספר אותו לפיי למרות היכרותם הדלה יחסית.

אהבתי את העובדה שלמרות שדון מומחה במנוסות, הפעם אין כזו. פיט הזכיר את הבולטת שבהן אז בקליפורניה, כשנעלם לו כליל, אבל גם שיכרונו התמידי עד זמן לא רב היה בריחה לכל דבר, רגליו נותרו במקום אבל בדעתו הוא נס. וכחלק מהניסיון שלו להשתפר ולהיות איש טוב יותר, הפעם אין בריחה אלא נטרול של המצב. וזה עדיף, גם במחיר של ארבעה מיליון דולר. אני חושב.

הנה מה שכתבתי פעם, במהלך הדיון הראשון והמעניין שהיה לנו על הפרק:

"עשה סדר בבית שלך, כאן או שם. אתה לא תחיה בין לבין"
(רוברט פרייס לבנו השרוע על הרצפה)

למרבה הצער, לדון אין אף אחד שיורה לו מה לעשות כפי שאביו של ליין פרייס עשה לבנו בקולו המעולה. אצלו נמהלות ההעדפות זו בזו, וכמותן הזהויות. הזהות שלו עומדת על סף חשיפה בדיוק בפני אלה שאסור שתתגלה בפניהם, הוא מגיב בהתקף חרדה ולבסוף מורה לפיט להיפטר מחשבון ששווה ארבעה מיליון דולר, שלא לדבר על זמנו ועמלו של פיט. זהו, ככל הנראה, מחיר החופש שלו. רשת הביטחון הזו נעלמת בדיוק כאשר החשבון הכי חשוב של סטרלינג קופר דרייפר פרייס, זה שמחזיק את החברה, הולך מהם, כך שכרגע הסימנים מצביעים על עתיד עגום למשרד, שלושה פרקים לפני סוף העונה.

אהבתי לראות את היחסים הקורקטיים בין דון לבטי. היא שמחה עם סאלי על המתנה שהביא לה אביה, היא שיתפה עם דון פעולה כאשר הם חשבו שמישהו עלול להאזין לשיחת הטלפון שלהם, הוא עצמו קרא לה "בטס". אהבתי גם שכשסאלי שמחה על הכרטיסים לביטלס היא שבה לדבר עם ס' פגומה, חזרה להיות הילדה הקטנה של אבא.

אבל בזמן שהוא משרה סדר בחזית אחת, אחרת מטה עליו. וכשזו נמוגה, הוא ממשיך אל רעותה. כאשר פיט מחסל את העסקים עם NAA והחרב מעל ראשם של דון ודיק נעלמת, דון, כך נראה, מיד קופץ אל התחבטות נוספת, אל החוליה האפשרית הבאה באישיות הפגומה שלו, ומתבונן ארוכות במייגן. ההבדל בינה ובין פיי הובהק ביתר שאת בפרק הקודם. את החיבוק לסאלי העניקה מייגן דקה אחרי שפיי המחישה את אזלת ידה. היא אמהית, רגשנית ונסערת בקלות, לעומת פיי קרת הרוח, זו שיש לה ואליום בתיק אבל מעולם לא השתמשה בו.

בניגוד לדון, נראה שג'ואן עשתה את הבחירה שלה. אני מאמין שהיא לא עברה את ההפלה. גם כי שיקרה לאם בחדר ההמתנה, גם כי אמרה לרוג'ר "חמקנו מטרגדיה", גם בגלל שם הפרק – פוזיציה של לידה – וגם כי כבר עברה שתי הפלות בעבר והיא לא נעשית צעירה יותר. למעשה, האם בחדר ההמתנה הייתה צעירה ממנה. אם היא אכן ממשיכה את ההיריון, השאלה היא אם זה יקרה לבסוף עם רוג'ר או עם גרג. כמה אהבתי שרוג'ר, שצלחתו כרגע מלאה עד אפס מקום, הסתובב אליה רגע לפני שיצאו ממשרדה ואמר, "אלוהים, את כל כך יפה". ברגעים הקשים שלו הוא נאחז בה, בעוגן שלו.