למיטב הבנתי כמה מכם עדיין צופים בה ככלות הכל, אם כן מה חשבתם על העונה הרביעית והאחרונה של The Killing?
ההרג עונה 4
Tag Archives: The Killing
עדכוני שבוע אלמותי
דאונטון מתחדשת, דה קילינג לא מתה, ג'ון אוליבר עוזב את הדיילי שואו לטובת HBO, מיני פרק של דוקטור הו, סשה ברון כהן מועד ועוד חדשות וקטעי וידאו (שחלקם פורסם לאחרונה בפייסבוק וטוויטר של הבלוג).
תמונת פרומו חדשה ונהדרת לעונה החדשה של "לגדל את תקווה", שחזרה סוף סוף אתמול עם שני פרקים חדשים.
רוב לאו וראשידה ג'ונס צילמו השבוע את הפרקים האחרונים שלהם ב"מחלקת גנים ונוף". כך זה נראה בטוויטר ובאינסטגרם של השחקנים.
חידושים והזמנות: "אחוזת דאונטון" חודשה לעונה חמישית, כמובן. CW מזמינה עונות מלאות מ"המקוריים", "שלטון" ו"אנשי המחר", או כפי שניסח זאת מישהו בטוויטר שאני לא מכיר: The CW ordered full seasons of their 3 new shows: "More Pretty Vampires Teens" "Pretty Teens From the Future" & "Pretty Teens From the Past". "גיהנום על גלגלים" חודשה לעונה רביעית ב-AMC, ושומו שמים, אחרי שבוטלה פעמיים The Killing מסרבת למות – נטפליקס מזמינה ששה פרקים אחרונים (או שמא?)
CBS הזמינה פיילוט של "איך פגשתי את אבא".
רייטינג השבוע. יום ראשון: ירידות ל"נקמה", "עד עצם היום הזה" והאנימציות של פוקס. יום שני: "סליפי הולו" עולה, "מרוששות" עולה, "איך פגשתי", "מייק ומולי" ו"אמא" יורדות. יום שלישי: "שילד" ממשיכה לרדת, "משפחת גולדברג" עולה, שיא שלילי ל"בחורה חדשה" (מה?), "המקוריים" עולים. יום רביעי: Back In The Game המבוטלת עולה, גם Super Fun Night, "אקס פקטור" משתקמת קמעה. יום חמישי: "מחלקת גנים ונוף" חוזרת עם פחות רייטינג (ועדיין טוב מיתר הקומדיות של NBC), "יומני הערפד" שמולה עוקפת אותה. יום שישי: "לגדל את הופ"? יותר כמו "להקטין את הופ"! הרייטינג בקרשים, בקיצור.
תומר סויקר סוקר את עדכוני מארוול של השבוע, בהמשך לעסקת הענק שלה עם נטפליקס ליצירת ארבע סדרות חדשות ועוד מיני סדרה מסכמת: על פי בעלי המניות בדיסני, צפויה סדרת מארוול נוספת ב-ABC. בנוסף, דרו גודארד במשא ומתן לכתיבת "דרדוויל" עבור מארוול ונטפליקס, ומליסה רוזנברג (שב-2010 הייתה אמורה לכתוב את AKA Jessica Jones לרשת ABC) שוב חוזרת אל גיבורת העל.
חדשות טובות וצפויות אחרי ההצלחה הרבתי שלו בהחלפת ג'ון סטיוארט: ג'ון אוליבר מקבל תוכנית אקטואליה קומית שבועית ב-HBO, שם אף אחד לא יצנזר לו את הקללות.
ניק עופרמן ממשיך במלאכת הקודש שתגרום לכם לגדל שפם.
תודה לסטיבי: תגידו שלום לזמן הפנוי שלכם – ניקולדיאון העלה את כל הסדרות שלו מהניינטיז והנוטיז לצפייה אונליין.
תודה לאלון זרביב: דיוויד קרוס מצטרף לרשימה הארוכה של מתארחים בעונה הקרובה של "קומיוניטי". בטוח שכולם ייכנסו ב-13 פרקים?
תודה לקרן: פרומואים חמודים ל-SNL עם ליידי גאגא וקינן תומפסון, לתוכנית שתשודר הלילה.
.
מיני-פרק בן שבע דקות של "דוקטור הו", לקראת ספיישל היובל בשבת הבאה.
Silver lining.
סשה ברון כהן קיבל את פרס "צ'ארלי צ'פלין על מצוינות בקומדיה" בטקס פרסי בריטניה. אחת משתי המגישות הייתה השחקנית החיה היחידה ששיחקה עם צ'ארלי צ'פלין, שהייתה בת חמש כשכיכבה לצדו על מסך הכסף. ואז זה קרה.
ההרג 3.13: הדרך להמלין
גיא ההריגה
המפקד שלי כאן בבלוג לא מבין מה הקטע של עם "ההריגה". הוא, מבחינתו, כבר סגר את הסדרה הזאת לפני שנתיים, בפרק החמישי של העונה הראשונה. היה לו ברור מי הרוצח, וכל הממד האנושי בכלל לא מעניין אותו. "האנשים האלה," הוא אומר, "הם לא מעניינים אף אחד. שימשיכו בחייהם ויעזבו אותנו בשקט." מבחינתו, זאת עוד סדרת משטרה שצריך לתייק ולשכוח ממנה (הערת המפקד: סיימתי את העונה הראשונה עד תומה בדי עמל, ואחרי המשיכה הבלתי נלאית באפי לאורך כל הזמן הזה, בהחלט לא היה איכפת לי מהממד האנושי של גלריית דמויות בלתי נסבלות).
אבל אני – יש לי אובססיה. היה בה משהו בסדרה הזאת, מהרגע הראשון, שלא איפשר לי לעזוב אותה. המשכתי לעקוב אחריה גם כשכמעט כולם כבר איבדו עניין, כי הייתי בטוח שיש בה עוד משהו, יותר מכפי שנראה לעין. אפילו כשנגמרה העונה ועברתי לסדרות אחרות, ידעתי שהסדרה הזאת עוד תחזור לרדוף אותי. אפילו שמרתי את הפרקים שלה על הדסקטופ, עד כדי כך הייתי אובססיבי.
ועכשיו – היא חזרה בעונה שלישית. ומה אני אגיד לכם – צדקתי. דברים נפתחו מחדש, שדים מהעבר חזרו לרדוף אותי, ושוב התמכרתי לממתק האסור הזה. והבוס שלי? שיילך לחפש את הדמויות שלו. הרי הוא הראשון שיודה שגם הוא אובססיבי לסדרות משטרה שכבר מזמן נסגרו ונגמרו, אז שלא ינסה לחנך אותי. וחוץ מזה, הוא טעה לגבי זהות הרוצח.
* * *
טוב נו, זה לא בדיוק ככה. אני לא מעריץ את "ההריגה" באותה מידה שיאדו סולד ממנה. אבל בעיניי זו פשוט סדרת הפשע החדשה הטובה ביותר של השנים האחרונות. והעונה השלישית שלה, שעומדת להסתיים בעוד שני פרקים, עמדה בהחלט בציפיות שהציבו שתי הראשונות. נכון, היא לא חפה מפגמים. קודם כל, אף על פי שלא ראיתי את המקור הדני, אני די בטוח שהיא נופלת ממנו. אין מה לעשות, המקור כמעט תמיד טוב יותר, במיוחד כשהוא סקנדינבי. חוץ מזה, ההחלטה האמריקנית למתוח (שלא לומר "למרוח") את הסיפור של העונה המקורית הראשונה על פני שתי עונות היתה מיותרת ומבאסת. באופן כללי, יש הרבה מאוד רגעים מתים ב"ההריגה", פרקים שלמים שלא קורה בהם כלום לעומת פרקים שהעלילה לא מפסיקה לדהור. וכמובן, החורף הקודר והבלתי נסבל של סיאטל הוא תפאורה קצת קלישאתית מדי לכל הדברים הרעים שקורים כאן.
וחייבים גם לציין את הדבר שמעטים מתייחסים אליו: למרות שמה של הסדרה, עלילות הרצח (או במקרה של העונה הנוכחית, הרציחות – וזה לא ספוילר; בכלל, כל מה שאכתוב כאן מתגלה כבר בפרק הראשון) הן די משניות ב"ההריגה". אז כן, יש גופה ואחר כך מתברר שהיא לא היחידה ויש ילדות חסרות בית שנמצאות בסכנה מתמדת ויש גם נדון למוות שאמנם לינדן שלחה אותו בזמנו לכלא אבל עכשיו היא בטוחה בחפותו ויש לה תחושת בטן שהרוצח האמיתי עוד מסתובב ואפילו קשור לתיק הנוכחי… בסדר. כל זה טוב ויפה. אבל מה שמעניין באמת זה הקשר שווינה סוד, היוצרת, רוקמת בין הדמויות, ובתחום הזה היא מצטיינת.
נכון, יש משהו בדבריו של יאדו שטוען שהדמויות לא ממש מעוררות הזדהות. בשתי העונות הראשונות זה בלט במיוחד. משפחת לארסן היתה קצת בלתי נסבלת; כל אחד ממצעד החשודים ברצח רוזי לארסן היה טוב שהתברר בסופו של דבר כרע, או רע שהתברר כעוד יותר רע; וגם צמד הבלשים, שרה לינדן (מירל אנוס) וסטיבן הולדר (ג'ואל קינאמן), הגיעו עם שק כל כך גדול של שלדים ושרצים, שאי אפשר היה באמת לחבב אותם.
אבל בעצם, זהו סוד קסמה של "ההריגה". אף אחד בה לא מושלם. לא בטוח שהיית רוצה להיות חבר של אף אחד מהם, בטח לא לחיות את החיים שלו, אבל כולם נראים כמו בני אדם. ואיכשהו, בעונה השלישית זה ניכר יותר ויותר. לינדן עדיין מעורערת ועושה פרצופים מעצבנים, אבל איכשהו נראה שהשנתיים מחוץ למשטרה החדירו בה קצת פרופורציות (וגם הילד המתיש שלה חזר לאבא שלו). הולדר הוא עדיין וויגֶר קצת מגוחך שמסתבך יותר מדי, אבל יש לו לב ענק, ואם היתה באמי קטגוריית "השחקן הכי קומי בסדרת דרמה", קינאמן היה לוקח אותה בהליכה (באופן כללי, קינאמן משחק את הטריילר-טראש בצורה כל כך מוצלחת, שלפעמים קשה להאמין שהוא בכלל אליל בנות שוודי). ואיכות הקשר בין לינדן והולדר הולכת ומתחזקת בעונה הזאת, ופתאום אתה מבין עד כמה הם לא רק משלימים זה את זו, אלא גם התחילו להיות קצת דומים, כמו שהיה קורה לכל שני אנשים שמבלים יותר מדי זמן באותו אוטו.
כל זה לא היה שווה אם הם לא היו מוקפים בחבורה של דמויות-משנה מהפנטות. פיטר סרסגארד, שמתמחה בגילום חנונים צ'ארמרים עתירי-בלורית, קיבל כאן תפקיד אנטי-טייפקאסט מושלם של נידון למוות גלוח-ראש ומקועקע, והוא מסתער על ההזדמנות הזאת עם כל מה שיש לו. העימותים שלו עם סוהריו ועם עמיתיו האסירים, וגם המפגשים הספורים שלו עם לינדן בעצמה, הם מלאי עוצמה. איימי זיימץ, בתפקיד אמהּ של אחת הנערות ההומלסיות, יודעת מצוין איך לא ליפול למלכודת הקלישאה המיוסרת; וגם אליאס קוטיאס הוותיק, בתפקיד מפקח המשטרה, נראה אמנם כמו קריקטורת אייטיז שנשכחה על שולחן העריכה של "בלוז לכחולי המדים", אבל הוא יוצק בדמות הקטנה שלו המון נפח.
אבל מעל כולם, בעיניי – ולפי התגובות בעמוד הפייסבוק של השחקנית, לא רק בעיניי – מתבלטת בעונה הזאת בֶּקס טיילור-קלאוס, ילדה בת 19 שמפליאה לגלם את בּוּלֶט, נערת-רחוב אנדרוגינית קשוחה ונוגעת ללב, שמסייעת להולדר בפענוח התיק. ילדים שמתבלטים כל כך בתפקיד הראשון שלהם, ועוד בדמות עם מאפיינים כל כך מובהקים, מתקשים בדרך כלל להשתלב אחר כך בתפקידים מעניינים אחרים, אבל אם טיילור-קלאוס תצליח, הרווח כולו שלנו. כאמור, אני עוד לא יודע איך תיגמר העונה הנוכחית, אולי הסוף יהיה מבאס ותפור, אבל כאמור – לא בשביל זה באתי. ואם היא תצליח שוב לעשות את הבלתי ייאמן ולהתחדש לעונה רביעית, אני אהיה שם גם הפעם.
עדכוני סופ"ש וירח דבש אדום
פיראטים, ז'וני דפ חוגג 50, פוסטר חדש לשובר שורות, ניק עופרמן אצל קונאן, ג'נוארי ג'ונס חושפת, אימפריית הטיילת חוזרת ועוד חדשות וקטעי וידאו שפורסמו לאחרונה בפייסבוק וטוויטר של הבלוג, וכן כמה דברים שקורים בימים הקרובים בטלוויזיה.
יום שישי
סרטים
בלוויין,
בכן 2 החל מ-12:04, ספיישל ז'וני דפ בן 50.
רצף עם שלל סרטיו גם היום וגם מחר: רחוב ג'אמפ 21, מופע הפלאים של ד"ר פרנסוס, למצוא את ארץ לעולם לא, המספריים של אדוארד, שודדי הקאריביים 2 ו-3, פחד ותיעוב בלאס וגאס ודחף אמיץ.
בכן 1 ב-21:30, פיסת גן עדן.
בכורה. דרמה רומנטית מרגשת בכיכובה של חביבת הקהל קייט הדסון. מרלי היא צעירה יפה ומצליחה, יש לה קריירה משגשגת, מחזרים בשפע, חברות טובות, ובולדוג ענק וחמוד. ביקור גורלי אצל רופא חתיך במיוחד (גאל גרסיה בראנל המקסים) המבשר לה בשורה קשה, גורם לה לפקוח עיניים ולהגיע לתובנות מפתיעות בקשר לחיים, גורל ואהבה. גם עם פיטר דינקלג' ("משחק הכס"), קאת'י בייטס ("מיזרי").
בכבלים,
בזהב חם ב-22:00, בל אמי.
בכורה. עיבוד סקסי לרומן הקלאסי המפורסם בכיכובו של אליל הבנות תכול העיניים, רוברט פטינסון. הסרט מספר את סיפורו של ג'ורג' דורוי (פטינסון), חייל צרפתי ועני שמגיע לפריז בסוף המאה ה-19. Continue reading
השולחן העגול 2012
חלק ג':
הנה הגיעו שיחות נוספות, כולל השואוראנרים של הסיטקומים, והשנה מדובר באמילי ספייבי ("ערים כל הלילה"), סטיב לוויטן (תמיד חינני, "משפחה מודרנית"), קרטר ביי (ממש השמין, "איך פגשתי את אמא"), ליז מריוות'ר (חמודה ונוירוטית כפי שוודאי ג'ס אמורה הייתה להיות, "בחורה חדשה"), פול ליברסטין ("המשרד") וביל פריידי ("המפץ הגדול"). אמנם מייק שור מ"מחלקת גנים ונוף" היה בשנה שעברה, אבל זוהי שערוריה שהוא לא כאן גם השנה. שערוריה! לפחות הוא מאוזכר כשספייבי שואלת את ליברסטין אם מוז צפוי להבליח בספין אוף החדש בכיכובו של דווייט, המתרחש בחווה שלהם. התשובה היא כן, והרבה ככל הניתן.
עוד בשיחה: פול ליברסטין חושב ש"המשרד" יכולה להמשיך אפילו עשור אם קאסט חדש ישחזר את הקסם (בוז!), ולבסוף גם דיבור על תקרית דן הרמון וצ'בי צ'ייס, עם תובנה מחכימה במיוחד של קרטר בייז.
שמישהו יהרוג אותה כבר
אני מת על Vulture, בלוג הבידור המעולה והשנון של ניו יורק טיימס. הפעם, באקט פילנתרופי במיוחד, לקראת פרק הסיום ששודר אתמול הם ערכו רשימה של "מה פספסתם בעונה השנייה של 'ההרג' בגלל שפרשתם בסוף העונה הראשונה", והיא קורעת מצחוק. כמובן, קל לצחוק אם אתם מאלה שפרשו. לבי לבי על האומללים שהמשיכו לצפות בה גם בעונה השנייה, למרות שבסופו של דבר אין להם אלה להאשים את עצמם על בחירתם האיומה.
דוגמאות מהרשימה:
לינדן חייכה פעמיים.
מיץ' עברה למוטל ומתיידדת עם בת עשרה עם עגיל בגבה שברחה מהבית. היא מתחברת איתה ועושה לה את הכביסה, מה שמזכיר לה את הפעם שכיבסה חולצה של רוזי. זה לא מדרבן אותה להתקשר לשני ילדיה שעדיין בחיים.
לינדן עדיין משתמשת בטלפון המתקפל שלה. ג'ק מתקשר משיקגו ומספר לה שאביו הביא לו אייפוד. איזו קטילה. קטילה!
והייתי ממשיך אם היה לי זמן.
אין לי שום כוונה לצפות בפרק האחרון, חלילה, אבל במקרה שאתם כאן, ספרו מה חשבתם על הפרק והעונה. ומי לעזאזל רצח את רוזי לארסן? אם אתם מגיבים שימו לב לסמן ספוילרים בתחילה כדי שלא ייראו בחיווי התגובות שבעמוד הראשי.
המלצת היום – שני
גן עדן אבוד הסוף, קתרין הפבורן, ספיישל אוסקר, אחת שיודעת, עבודה ערבית, שומרת סוד, ארץ נהדרת, קליפורניקיישן, המתים המהלכים, האישה הטובה, הורים במשרה מלאה, המנטליסט, זירת הפשע ועוד. בשירותי ההורדות: הפרק ה-500 של הסימפסונס, המתים המהלכים, כמעט אנושיים, לאק, טופ גיר, חסרי בושה, בית השקרים, נפוליאון דינמיט, איש משפחה, אבא אמריקני, קליפורניקיישן, האישה הטובה, עקרות בית נואשות, היה היה פעם ועוד.
בלוויין
בכן תעו ב-22:00, גן עדן אבוד: הסוף.
זוכה פרס המבקרים של אמריקה לשנת 2011; פסטיבל טורנטו 2011. יצירה תיעודית ששינתה מציאות. ב-5 במאי 1993, גופותיהם של שלושה ילדים בני 8 התגלו בפלג נחל בוצי באזור המיוער של רובין הוד הילס, ווסט-ממפיס, ארקנסו. חודש מאוחר יותר, שלושה בני נוער – ג'ייסון בולדווין, דמיאן אקולס וג'סי מיסקלי – נעצרו, הואשמו והורשעו בכך שביצעו אונס אלים, התעללות ורצח של הילדים. הנערים הואשמו בכך שביצעו את המעשים כי היו חברים בכת השטן, אך אח"כ נטען שההודאה נגבתה מהם בכוח. בעקבות הסרט נוצרה תנועה שקראה לשחרר את השלושה שהורשעו על לא עוול בכפם ברצח שזעזע את אמריקה. התיק הפך לאחד הסנסציוניים ביותר בתולדות אמריקה והצית ויכוח לאומי לגבי אשמתם (או חפותם) של הנערים. יוצרי הסרט המשיכו לעקוב אחר הסיפור עשר שנים נוספות, מתוך כוונה להמשיך ולהוציא את האמת לאור בפרשה, כמו גם להעלות מודעות לסיפור, שהמשיך לייצר תפניות עלילתיות חזקות. ב-19.8.2011 ניתנה בבית-המשפט בארקנסו החלטה שהדהימה את הנוכחים: אחרי 18 שנים בכלא, שלושת האסירים, "שלישיית ווסט-ממפיס", יצאו לחופשי. הסרט החדש, שהוקרן בבכורה בפסטיבל טורנטו האחרון, כשבועיים אחרי השחרור (ועבר עוד שינויים עד לשידור הבכורה הטלוויזיוני שלו ב-HBO החודש), מביא את הסיפור כולו – מהמעצרים בשנת 1993, דרך התנועה שקראה לשחרורם, חשיפת ראיות חדשות במהלך הערעורים הרבים, ועד לשחרורם.
צוויץ צוויץ: ספיישל אמי
והפעם: יוצרי הסדרות, כוכביהן ומבקרי טלוויזיה מגיבים על המועמדויות לאמי, כולל תגובותיו הנזעמות של קורט סאטר, שסדרתו "ילדי האנרכיה" שוב לא קיבלה אף מועמדות, אפילו לא לקייטי סגל (ואחרי כן הוא צייץ שהוא סתם התלוצץ).
danharmonDan Harmon
Wasn't awake this late/early to hear Emmy noms. But realizing they're soon, I'm not falling asleep very quickly. #EarlyMasochistSpecial