Tag Archives: סאות' פארק

הגענו אל קטגוריית הסיטקומים, הקומדיות, הדרמות הקומיות, הקומדיות הדרמטיות, האנימציה ותוכניות הלייט נייט. כולם כונסו יחדיו תחת ארבע מטריות לשיקולכם האכזרי.

אם בקטגוריות הדרמה מהפכת הכבלים כבר הושלמה בכל הנוגע ליוקרה – ותכל'ס גם לרייטינג, ע"ע "המתים המהלכים" – הרי שבקומדיות ההגמוניה עודנה בשלבי כרסום וטרם עברה אל ערוצי הכבלים. זה מתחיל להשתנות בשנים האחרונות, רואים את זה בעיקר בטקסי פרסים, אבל מבחינתי כשאני מסתכל על שתי הרשימות שלהלן, הנטייה שלי היא באופן חד משמעי כלפי קומדיות הנטוורק. אני צופה ביותר מהן ואהבתי נתונה רק לכאלה שמופיעות שם. כשאני מחפש קומדיה אני בהחלט מעדיף שתהיה שנונה וחכמה בנוסף למצחיקה, למעשה מבחינתי האלמנטים האלה כרוכים זה בזה, אבל בסופו של דבר אני חושב שהפעם האחרונה שבה התחברתי באמת לקומדיית כבלים הייתה בימי "הפמליה" ו"משועמם".

אפשר לחלק אותן לשתי קטגוריות גסות: הדרמטיות (כמו "בנות", "מוארת", "הלו ליידיז") והקיצוניות (כמו Childern's Hospital, "הליגה", "פילדלפיה זורחת"), שרוב הזמן מתאפיינות בהיעדר נשמה שמנכר אותי. בשני הז'אנרים אני יכול למצוא סדרות שידברו אלי, אבל בגדול הן לא מה שאני מחפש כשאני מבקש קומדיה. זו כמובן הכללה גורפת. ראשית, ישנם דברים נפלאים בז'אנרים הללו שאני עשוי לאהוב מאוד, במיוחד בראשון (כאמור "משועמם" הי"ד). שנית, ישנן ברשימה הזו סדרות שלא בדיוק נופלות תחת ההגדרות הללו, כמו Veep או "קוגר טאון", ובהתאם יש לי סיכוי טוב יותר להתחבר אליהן (ב-Veep ראיתי פרק אחד, רציתי להמשיך אבל לא יצא, ב"קוגר טאון" פרשתי אחרי שתי עונות מאותה סיבה שפרשתי מ"סקרבס" – חזרה על אותם שטיקים ומיצוי – אבל העובדה שהפכה להיות קומדיית כבלים היא בעיקר טריוויאלית, כי היא עברה לשם אחרי ש-ABC ביטלה אותה). בקיצור, יוצא שקומדיית הכבלים היחידה שראיתי השנה היא "ארסטד דיבלופמנט", ואת מררתי עליה כבר שפכתי בסיכום מפחי הנפש.

הסדרה החדשה | מסביב לעולם ובחזרה | ריאליטי, סבון ועוד | באסה | צחוקים | דראמההההה! | הפינאלות | ממתקי 2013: ג'ימי פאלון | ממתקי 2013: שאר תוכניות האירוח | ממתקי 2013: הסימפסונס | ממתקי 2013: אנימציה | ממתקי 2013: בשר ודם | הרגעים הגדולים

ניתן לבחור ביותר מאפשרות אחת בשני הסקרים.

[polldaddy poll=7678386]

[polldaddy poll=7678391]

מכלל הקומדיות האלה צפיתי השנה בשבע, וזו הדירוג שלי בסדר עולה.

6. ברוקלין תשע-תשע
ע"ע סיכום הסדרות החדשות

5. מחלקת גנים ונוף
ע"ע סיכום מפחי הנפש.

4. קומיוניטי
ע"ע סיכום מפחי הנפש.

3. משפחת גולדברג
ע"ע סיכום הסדרות החדשות

2. המשרד
ע"ע סיכום מפחי הנפש.

1. לגדל את הופ/בחורה חדשה
לא יכולתי להחליט ביניהן. בתחילת השנה הופ הפגיזה עם פרקים מופלאים והעונה הטובה בתולדותיה, כולל מחוות מושלמות ל"בחזרה לעתיד", "כמעט מפורסמים" ו"מזמור חג המולד". נכון לעכשיו, בתחילת העונה הרביעית שלה, אני עדיין מת עליה והיא עדיין מעולה, אבל אני חושב שהיא עברה קצת את שיאה ולא דחוף לי לצפות בה ברגע שהיא זמינה (מה גם שהם שידרו שני פרקים מדי שבוע). המקרה של "בחורה חדשה" הוא בדיוק הפוך: העונה השנייה, עם החיזור של ניק וג'ס, הייתה בעיניי מפוזרת ומאוד לא אחידה ברמתה, ואילו העונה השלישית מהווה זינוק אדיר למעלה. אהבתי כל פרק ופרק עד כה בעונה הזו, שבנוסף לכל מעלותיה גם הצליחה לגאול את דמותו המשתרכת של ווינסטון והפכה אותו לדמות הכי מצחיקה שם. אלוהים יודע שזה לא עניין של מה בכך.

[polldaddy poll=7678396]

מבין סדרות האנימציה שצפיתי בהן, זה הדירוג שלי בסדר עולה.

3. משפחת סימפסון
אני לא צופה בה באדיקות, אבל על המקס שלי נערמו המון פרקים ונעים לי לדעת שאני יכול לצפות בפרק כל אימת שאחפוץ, מה שאני אכן עושה מעת לעת. אני בכלל עדיין בעונה ה-21, וחרף גילה היא עדיין מצליחה להסב לי עונג רב. בנוסף, חוש הוויראליות שלהם עלה השנה מדרגה, כפי שניתן להיווכח בפוסט שהוקדש ממש לכך.

2. סאות' פארק
אפרופו גיל, סאות' פארק גם היא כבר לא צעירה, ובכל זאת ממשיכה להיות הדבר הכי נושך בז'אנר. העונה ה-17 שלה, שהסתיימה ממש לא מזמן, הייתה מעולה כמעט בלי נפילות, כולל טרילוגיה מבריקה נוספת, הפעם כפארודיה על "משחקי הכס" משולבת בסאטירה על היסטריית קניות החגים (וקונסולות המשחקים), פרק אחר ששילב בגאונות בין "מלחמת העולם Z" לזיכוי של ג'ורג' צימרמן, פרק נפלא שהוקדש לילדים הגותיים ועוד מצוינים אחרים.

1. פיוצ'רמה/אבא אמריקני
לגבי "פיוצ'רמה" ע"ע סיכום מפחי הנפש. באשר ל"אבא אמריקני", גם היא כבר לא צעירה ועדיין מצליחה לשמור על רעננות מרשימה. העונה הנוכחית, העשירית, לא שוקטת על השמרים ואינה חוששת למשוך את הדמויות שלה עד לנקודות הכי קיצוניות, כי למה דה פאק לא. היא תמיד מצליחה לספק איזה טוויסט מגניב – כמו הפרק "סרט אינדי" או הטייק על "שובר שורות" או פרק חג המולד המופרע-אך-מקסים – כולם שודרו ממש לאחרונה ומצליחים להמחיש שכוחה של "אבא אמריקני" עדיין במותניה עטויי הפסים והכוכבים.

[polldaddy poll=7678403]

מבין אלה שצפיתי בהן, הנה מה שאהבתי בסדר עולה.

4. הדיילי שואו עם ג'ון אוליבר
מתישהו בקיץ ג'ון אוליבר נכנס אל נעליו של ג'ון סטיוארט בתור מנחה "הדיילי שואו", בזמן שהמנחה הקבוע לקח לו מספר חודשי הפסקה מהתוכנית לטובת בימוי סרט במזרח התיכון. התוצאה הייתה – די כצפוי מבחינתי, יש לציין – נפלאה. אני לא סובל את סטיוארט וסבור שהוא מנחה גרוע, אבל התוכנית שלו מעולה וחיונית, ועם מנחה אחר ברור היה שהיא תתרומם לפסגות חדשות. אם המנחה הוא ג'ון אוליבר הכה חינני – ברור אף יותר שהשדרוג בלתי נמנע. ואכן כך היה. לא המשכתי לצפות בו באדיקות, המחויבות של עוד תוכנית יומית בנוסף לזו שבמקום הראשון הייתה יותר מדי בשבילי, אבל המעט הזה מספיק כדי לציין אותו לטובה.

3. של מי השורה הזאת
שובה המבורך של תוכנית האלתורים הוא אחת המתנות המבורכות ביותר שיכולנו לקבל הקיץ, אבל מסיבה לא מובנת כלשהי הם החליטו לדוש עוד ועוד את אותם משחקים לאורך כל העונה, במקום לגוון מהמבחר העצום שעומד לרשותם משמונה העונות הראשונות. העניין הזה פגם מהותית בעונה ככל שהתקדמה, ולכן היא מסתפקת במקום השלישי שלי כאן. הביקורת הזו הושמעה על ידי רבים מצופי התוכנית, אבל לא ניתן היה להפיק לקחים כי כל העונה צולמה מראש, וניתן לקוות שבשנה הבאה הם יתקנו זאת.

2. סאטרדיי נייט לייב
העונה החדשה לא בדיוק אחידה ברמתה אבל חביבה מאוד, ובתחילת 2013 עדיין היו לנו ביל היידר, פרד ארמיסן וג'ייסון סודייקיס, במסגרת חלקה השני של העונה הקודמת הנהדרת. גם כאשר SNL מקרטעת היא עדיין אחד הדברים הכי כיפיים בטלוויזיה, ומדהים לראות כיצד רוב הזמן היא מצליחה להיות רלוונטית גם כשהיא מתקרבת אל העונה ה-40 שלה.

1. דו"ח קולבר
זה לא סוד שאני מת על קולבר, שסביר להניח כי היה מאייש את המקום הראשון שלי בכל מקרה, אבל השנה הוא הפגיז עם רגעים בלתי נשכחים. אחד מהם אמנם הוצג כבר בממתקי השנה, אבל למה לא שוב?