ספוילר "מד מן" עונה 5 פרק 7
Tag Archives: מד מן
מד מן 5.06: מקומות רחוקים
מד מן 5.05: סיגנל 30
מד מן 5.04: דייט מסתורין
מד מן 5.03: עלי תה
מד מן 5.01-02: נשיקה קטנה
המלצת היום – רביעי
קו השלום עם סוריה, מישהו ודאי ישמע את הזעקות, עניין של טעם, קורליין ודלת הקסמים, הסמויה שוב, הטופ מודל הבאה, מחשבות פליליות, תא גורדין, המיוחדת, האוס, הקול, קאסל, האנטומיה של גריי ועוד. בשירותי ההורדות: Breaking In, קוגר טאון, צדק פרטי, הנהר, סאות'לנד, צווארון לבן, לגדול בלי בושה, לגדל את תקווה, רינגר, 90210, הבחורה החדשה ועוד.
בערוץ 1 ב-21:45, מבט שני: קו השלום עם סוריה.
ב-26 במרץ 2000 נערכה פגישה מכרעת בין נשיא סוריה חאפז אל אסאד לנשיא ארה"ב ביל קלינטון, במטרה לסכם הסכם שלום בין ישראל לסוריה. בישראל חיכה ראש הממשלה אהוד ברק לקריאה לטוס לז'נבה ולהצטרף לאירוע ההיסטורי. אבל הסכם השלום התפוצץ. 12 שנה אחרי כן פרסם האלוף אורי שגיא, שהיה ראש צוות המו"מ, את הלקחים ואת התחקיר שלו בספר "היד שקפאה", על קריסת תהליך השלום עם סוריה. זה היה אמור להיות ההסכם החשוב ביותר מאז נחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן. הסכם שינתק את סוריה מציר הרשע, מחיזבאללה ומאיראן ויאפשר לישראל גבול בטוח בצפון בהסכמה בין לאומית וערבית. אבל המו"מ כשל. כישלון במלחמה מוביל אצלנו מיד לוועדת חקירה ממלכתית, אבל כישלון בהשגת שלום מתפוגג באוויר הרווי ממילא באדי דלק. כיצד הוחמץ הסכם שלום עם סוריה? האם הוא היה ריאלי? האם דעת הקהל בישראל הייתה מוכנה לקבל את מה שהדרג המדיני השיג ובאילו תנאים ניתן היה להעביר הסכם שלום? היכן הוא גבול ה-4 ביוני 67 שעליו התעקשו הסורים? והאם במצב הנוכחי בסוריה ניתן בכלל לדבר על הסכם שלום עם מדינה הנמצאת בכאוס שלטוני?
מד מן 4.13: ארץ המחר
פחות מחודש לפני הגעתה של העונה החדשה של "מד מן" בפרק כפול, הנה דבריי על הפרק האחרון של העונה הרביעית, מתוך הדיון המעולה שהיה לנו עליו בשעתו.
"את לא יכולה לדעת איך אנשים יתנהגו בעתיד על בסיס התנהגותם בעבר"
(דון לפיי מילר, "הדחויים")
"אִם תַּקְשִׁיבוּ הוּא יְסַפֵּר לָכֶם כֵּיצַד הִגִּיעַ לְשָׁם
כֵּיצַד שָׁכַח לְאָן הָלַךְ וְאָז הִתְעוֹרֵר"
האקט החפוז של דון מזכיר לי את עצמי בתור ילד, חוזר מטיול שנתי או מחנה קיץ ומייחל לכך שהיה נמשך לנצח. במובן מסוים נראה שההצעה שלו למייגן נועדה לשמר את סוף השבוע הקסום הזה, שבו הוא היה אבא טוב ובילה עם מישהי שהוא באמת אוהב. הוא לא נשאר עם הילדים ועם מייגן בבריכה אלא עלה למעלה, ישב על המיטה והרהר, ואז נמלך בדעתו וירד והיה לו כיף אמיתי. לכולם היה. סוף השבוע היה מושלם והוא עצמו היה מושלם.
"אִם תַּקְשִׁיבוּ הוּא יְסַפֵּר לָכֶם עַל הַפַּעַם שֶׁבָּהּ חָשַׁב שֶׁהוּא מַלְאָךְ
אוֹ חָלַם לִהְיוֹת מֻשְׁלָם"
מד מן 4.11: חומה סינית
מד מן עונה 4 פרק 11
האסוציאציה הראשונה שעלתה לראשי למראה העכבר במשרדי סטרלינג קופר דרייפר פרייס לפני כמה שבועות, בפרק "המזוודה", הייתה המימרה "העכברים בורחים כשהספינה טובעת". ליתר דיוק, על פי המשפט באנגלית אלה העכברושים שנמלטים. באותה הזדמנות אמרה פגי לדון שהיא חושבת שזה עכברוש, והוא ענה לה שזה עכבר. הוא הרי יודע, הוא גדל בחווה. למרות זאת, אני לא יכול שלא להיזכר בעכבר ההוא לאור ההתרחשויות הנוכחיות, כשנראה שהספינה שוקעת.
אין פרס אם נשארים עליה בזמן הטביעה, כדברי חמיו של פיט, אבל בינתיים כולם שם, נאלצים לבקע יותר חומות מכפי שעשו אי פעם. לשמר את הלקוחות הקיימים, לנסות למצוא לקוחות חדשים. סוף העונה הקודמת טרם את הקלפים ואילץ אותנו להיפרד מכמה דמויות קבועות. את חלקן פגשנו שוב עד כה, את חלקן לא. במהלך הפרק ה-11 לעונה הרביעית של "מד מן", נאלצתי ביני וביני להכיר בצער בעובדה שאף אחד לא הבטיח לנו כי סטרלינג קופר ימשיכו להתקיים במתכונת זו או אחרת. בהחלט יכול להיות שהחברה הזו הולכת למות ושעובדיה יתפזרו לכל עבר. מעניין אותי מה יהיה אז על דמויותיה. אנחנו נעבור קודם כל עם דון, אבל מה יהיה עם פגי, פיט, ג'ואן? רוג'ר?
מד מן 4.10: ידיים וברכיים
דון עומד בפני חשיפת סודו בפומבי ב"מד מן" עונה 4 פרק 10. גם בעבר הוא נתקל בפחד הזה, עוד בעונה הראשונה כשאחיו אדם הגיע לבקר, אבל כיום, חמש שנים אחרי כן, הוא כבר מתנהל אחרת. אולי תוצר של הניסיונות שלו להשתפר. התגובות של הלחץ היו דומות אז והיום, אמנם בלי התקף חרדה אבל בהחלט הייתה היסטריה. עם זאת, אם בשעתו הוא רצה להשליך הכל ולברוח יחד עם רייצ'ל מנקן, שבעצם סיפקה לו את סטירת הלחי בסירובה להצטרף אליו, הפעם הוא בוגר ומחושב יותר. דואג קודם כל לילדיו כדי שיוכל לישון בלילה, כולל גישה לבטי לכספו. יש יתרון בכך שהיא יודעת את סודו, כאילו החלוקה הזו מחלקת גם את הנטל. אולי בתת מודע זוהי הסיבה שהוא גם מספר אותו לפיי למרות היכרותם הדלה יחסית.
אהבתי את העובדה שלמרות שדון מומחה במנוסות, הפעם אין כזו. פיט הזכיר את הבולטת שבהן אז בקליפורניה, כשנעלם לו כליל, אבל גם שיכרונו התמידי עד זמן לא רב היה בריחה לכל דבר, רגליו נותרו במקום אבל בדעתו הוא נס. וכחלק מהניסיון שלו להשתפר ולהיות איש טוב יותר, הפעם אין בריחה אלא נטרול של המצב. וזה עדיף, גם במחיר של ארבעה מיליון דולר. אני חושב.