—
ביום חמישי האחרון איחד הפייליפסט, כנס של מוזיאון הטלוויזיה והרדיו האמריקאי, את הקאסט ומפיקי "הסמויה" של HBO, סדרת המופת ששודרה במשך חמש עונות החל מ-2002, ונחשבת בעיני רבים לסדרה הטובה ביותר בתולדות הטלוויזיה. היא תיארה באופן ריאליסטי ורב רבדי את עולמה המחוספס של בולטימור מנקודת מבטם של השוטרים, סוחרי הסמים, הפוליטיקאים, ילדים במערכת החינוך והעיתונות.
בפאנל השתתפו היוצר דיוויד סיימון, המפיקה נינה נובל, ורבים מהקאסט הענף, שכלל לאורך השנים עשרות דמויות: וונדל פירס (שגילם את הבלש באנק), מייקל קיי וויליאמס (עומאר) סוניה סון (קימה גרגס), סת' גיליאם (קארבר), ג'ים טרו-פרוסט (פרזבלוסקי), ג'ון דומן (פקד ראולס), לורנס ג'יליארד ג'וניור (דיאנג'לו בארקסדייל), ג'יימי הקטור (מרלו סטנפילד), וגם בקהל ישבו כמה חבר'ה שהסתפקו בזה – רוברט וויזדום (באני קולבין), טריסטן וויילד (הנער מייקל) ג'יי די וויליאמס (בודי) ומישל פרז (העיתונאית נקיית הכפיים אלמה גוטיירז מהעונה החמישית). את הערב פתח וידאו שהוקלט מראש עם דומיניק ווסט, שגילם את ג'ימי מקנולטי ולא יכול היה לנכוח בפאנל, וכך גם עשה מאוחר יותר אידריס אלבה (סטרינגר בל). בזה אחר זה עלו על הבמה אנשי הקאסט, נובל וסיימון, חלקם פגשו אחד את השני לראשונה מאז שנגמרה הסדרה.
הנה כמה דברים מעניינים שהתרחשו ונאמרו במהלך הערב.
הקאסט אומר שמזהים אותם היום יותר מכפי שהיה בזמן אמת, כאשר הסדרה שודרה
בווידאו שלו היה ווסט הראשון מקרב השחקנים שסיפר כי גם כיום אנשים ניגשים אליו ברחוב לגבי "הסמויה", כאלה שרק עכשיו מגלים אותה. בווידאו של אידריס אלבה הוא סיפר שעד היום כשהוא נכנס לפגישות ואודישנים, מדברים איתו על סטרינגר בל. ג'ון דומן, שגילם את הפקד ראולס, אמר שגם כשהוא בחו"ל אנשים ניגשים אליו בנוגע לסדרה. כאשר היה באיסטנבול פנה אליו צעיר ודיבר בטורקית, בלי שדומן יבין דבר מלבד "The Wire". לדברי הקאסט על הבמה, היחס כלפיהם כעת שונה בתכלית מכפי שהיה כאשר שודרה הסדרה בזמן אמת – מעטים היו אלה שצפו בה אז, בעיקר במהלך העונות הראשונות. מה שאיפשר להם להסתובב באלמוניות יחסית ולצאת בחופשיות אל מקומות הבילוי של בולטימור. כיום פונים לכל אחד מהם מדי יום ברחוב בהקשר של "הסמויה".
כולם היו משפחה אחת גדולה
למרות הכמות הענקית של השחקנים בקאסט, עשרות ממש, החבר'ה בפאנל חזרו וסיפרו כיצד נוצרה ביניהם חברות קרובה, מעין משפחה, שלעתים גם היוותה משענת ותמיכה. הם היו במעין עולם משלהם, הריחוק והניתוק שלהם כאשר שהו בבולטימור גרמו להם להישען זה על זה, הם העריצו אחד את עבודת האחר גם אם מעולם לא חלקו סצינות, ואפילו אם לא שיחקו באותן עונות. לארי ג'יליארד ג'וניור, למשל, גילם את דיאנג'לו וסיים את תפקידו בעונה השנייה, ומספר שכאשר פגש את וויילד שהגיע רק בעונה הרביעית, מיד התחברו והוא התייחס אליו כאל אחיו הקטן. סוניה סון, שגילמה את קימה גרגס, עודדה תמיד את כל השחקנים לבוא לתמוך בשחקן שמצלם את סצינת המוות של דמותו, מתוך כבוד לשחקן ולעבודה שעשה. לפיכך רוב המיתות זכו לנוכחות גבוהה של אנשי הקאסט.
כמו רבים מהצופים, גם השחקנים לא הבינו את הסדרה בתחילתה ואפילו נחרדו מכך
סוניה סון (קימה גרגס) מספרת שאחרי צילומי הפרק הראשון היא, אנדרה רויו (שגילם את באבלס) ו-וונדל פירס צפו במוצר המוגמר, ורובם היו מבוהלים ממה שראו. "זה לא הולך לשום מקום" ו"זה איטי" נשמעו בחדר וגם מחוצה לו, ורבים מהקאסט סברו כך לאורך צילומי הפרקים הראשונים. פירס היה היחיד שאמר להם כבר אז, "לא לא לא, זה משהו מיוחד, תנו לזה לצמוח". "זו הייתה פשוט תקווה", מודה עכשיו פירס בצחוק, "במקביל התקשרתי לסוכן שלי ואמרתי לו, תתקשר ל'חוק וסדר', אני אהיה פנוי בעוד משהו כמו שבועיים".
רבים מהקאסט לקחו קשה את העונה השנייה
השיפטינג בעונה השנייה מרחובות בולטימור אל הנמל הפתיע את השחקנים השחורים שגילמו את אנשי הרחוב וסוחרי הסמים. מייקל קיי וויליאמס, שגילם את עומאר, מספר שרכש דירה בבולטימור במהלך העונה הראשונה, וכאשר הגיע לשנייה וגילה שבקושי יש לו זמן מסך, ממש התעצבן. הוא מתאר את עצמו הצעיר כיהיר ובור כאשר ניגש בשעתו אל דיוויד סיימון כדי להתלונן: "אנחנו עשינו את הסדרה מה שהיא ועכשיו אתה מעביר אותה לאנשים הלבנים?". סיימון הסביר לו שהסדרה מנסה להגדיל את היקף הסיפור, מה שעבר לוויליאמס מעל הראש, כדבריו.
גם סת' גיליאם ודומיניק לומברדוזי, שגילמו את צמד הבלשים הלא-בדיוק-יוצלחים קארבר והרק, לא אהבו את מה שנעשה עם דמותם בעונה השנייה. השניים לא זכו כמעט לזמן מסך והתחילו בהדרגה להתעצבן. גיליאם מתאר את זה תוך שהוא צוחק על עצמו ועל המצב אז, ומספר איך צעקו על הבמאי של יחידת ההפקה המשנית והשולית יותר שהיו מסונפים אליה, והתעמתו איתו בשאלה אם הוא סתם מצלם אותם הולכים מפה לשם ואם בכלל יש פילם במצלמה. כעבור זמן מה גיליאם החליט אף הוא לדרוש הסברים מסיימון, ורק כדי להיפטר ממנו שיכנע אותו סיימון שזה נועד לעזור לו במשחק – הבלשים האלה מרגישים שנטשו ושכחו אותם בדיוק כמו שאתם מרגישים. גיליאם מספר את הסיפור הזה תוך הדגשה על האגו והעצבים שלו ושל לומברדוזי ("סיימון בכלל יודע מה יש לו ביד?"), שאמנם לא נכח בפאנל אבל זכה לחיקוי מדויק והורס מצד עמיתו.
דיוויד סיימון לא הודיע מראש לשחקנים שהדמויות שלהם מתוכננות למות
זה משהו שהוא למד מטום פונטנה, יוצר "רצח מאדום לשחור" יחד עם בארי לבינסון, הסדרה הראשונה שבה עבד סיימון ושפונטנה היה בה לדבריו המנטור שלו. היה טעם בכך שלא הקדימו לספר לשחקנים שדמותם עומדת למות, כי ככה זה קורה בחיים האמיתיים. במציאות אנשים לא יודעים שזהו יום מותם, אחרת לא היו מסוגלים לתפקד וכל דבר שיעשו יהיה בצלו של המוות המתקרב. זה משהו שסיימון ביקש למנוע.
קימה הייתה אמורה למות בעונה הראשונה
כאשר סוניה סון התחילה את העבודה בסדרה היא כמובן לא ידעה זאת, אלא רק אחרי שפגשה את מי שגילמה את זוגתה. הסתבר לה שגם היא נבחנה לתפקיד של קימה והפסידה אותו, ובתוך כך נודע לה שהדמות צפויה למות אחרי מספר פרקים. כלומר, בפרק שבו נורתה בעונה הראשונה היא גם הייתה אמורה למות. זה היה התפקיד הראשון של סון אחרי שנתיים של אבטלה והיא חששה לאבד אותו, אבל למזלה מישהי לחמה בעדה משורות בכירי HBO – קרוליין שטראוס, המפיקה מטעם הרשת, לחצה על דיוויד סיימון לא להרוג את קימה.
סוניה סון סבלה מאוד בעונה הראשונה מסיבות אישיות
בגילוי לב חשפה השחקנית על הבמה עד כמה התקשתה נפשית בדיעבד במהלך העבודה על העונה הראשונה של הסדרה. כך היא תיארה את זה: "רוב האנשים שעבדו בסצינות איתי ידעו, העונה הראשונה הייתה עינוי מבחינתי. הייתי משננת את השורות שלי במשך שעות לאורך סוף השבוע, ואז מגיעה לסט ושוכחת הכל. מאוחר הרבה יותר, אחרי שהסדרה נגמרה, הבנתי מה קרה – הסיפור הזה הדהד לדברים בלתי פתורים בחיים שלי, אחי היה סוחר סמים כשהיה נער, הוא נרצח, הבניינים הנמוכים היו דומים מאוד לקומפלקס הדירות שבו גדלתי, ובגדול פשוט הופעל אצלי טריגר. העבודה שלי פשוט נפגמה בגלל זה, והחבר'ה האלה (היא מצביעה על וונדל פירס, מייקל וויליאמס וסת' גיליאם) פשוט היו שם בשבילי. אנדרה (רויו, שגילם את באבלס) החזיק אותי! אנדרה החזיק אותי. הוא השאיר אותי שם, אני רציתי לעזוב, הייתי בקטע של זין על הכסף, זה לא שווה את זה, אני טובעת… גדלנו ולמדנו והתפתחנו ביחד, כולנו נקשרנו בגלל המוות בסדרה, שלדעתי הדהד אל כל אחד מאיתנו באופן שונה, ובגלל שהיה לנו קשר חזק כזה רצינו לכבד אחד את השני. זו הייתה חוויה יפהפיה שאני לא חושבת שתחזור במהלך הקריירה שלי".
וונדל פירס שקל לעזוב את הסדרה בסוף העונה הרביעית
פירס לא נכנס ליותר מדי פרטים פרטים אישיים כשם שעשתה סון, אבל סיפר ששקל לעזוב אחרי שבמסיבת הסיום עם תום צילומי העונה הרביעית פגש לראשונה בטיילור קינג, שגילמה את זנוביה, אחת הנערות בסיכון. היא הציגה את עצמה ואמרה שהיא מאוד אוהבת את העבודה שלו, מצטערת על כך שלא יצא לה לעבוד איתו, וסיפרה שבשנה שאחרי כן היא הולכת ללמוד באוניברסיטת בראון היוקרתית. פירס נרעש מהמפגש איתה. "וואו, מי את?" הוא שאל בהתלהבות, "למה אנחנו לא מספרים את הסיפור שלך? הולכת לבראון בכבוד". המפגש הזה הביא אותו למעין חשבון נפש, סיפר פירס, וגרם לו לתהות, "האם אנחנו חלק מהבעיה?".
אבל אחרי שפירס צפה בעונה הרביעית היא הפכה להיות האהובה עליו בסדרה (ובצדק)
כדבריו, על סף דמעות, "העונה עם הילדים ובית הספר היא הבחינה הטובה ביותר של חוסר התפקוד בחברה שלנו שאי פעם תוארה על המסך… היא הייתה עבורי כל כך רבת עוצמה ונוגעת ללב, עד שידעתי שלא היינו שרירותיים בבחירות שלנו לגבי האלימות, חוסר התפקוד והכל, שבעצם הצגנו סיפורים שמישהו חייב לספר אותם ושידברו לאורך הרבה זמן. הילדים האלה נגעו בי כל כך, נגעו בי כל כך". את דבריו הוא סיים בציטוט שגוי מאחת הסצינות המדהימות של הסדרה, וכמובן לא חסרו לה כאלה – 'מה עכשיו, סמל קארבר, מה עכשיו?'" (למעשה רנדי צעק שוב ושוב בסרקזם אל קארבר המתרחק, "אתה תשמור עלי, סמל קארבר? אתה תשמור עלי?").
ובאופן כללי תיאר פירס את תחושתו כלפי הייחוד של "הסמויה"
"'הסמויה' מדברת אל אמת כל כך גדולה באנושיות. ג'ון דיבר מקודם על איך כל כך הרבה אנשים באים אלינו כל יום ואומרים 'אני אוהב את הסמויה'. הם מדברים כאילו הסדרה דיברה רק אליהם, וזו יכולה להיות איזו גברת קטנה ועשירה מהאפר איסט סייד ואלה יכולים להיות ילדים שמוכרים בפינת הרחוב. זה הדבר שהופך אותה לקלאסית. היא מדברת אל האנושיות – בדמויות, בעולם שדיוויד יצר, עד כדי כך שהיא קלאסית, היא תדבר אל בני אדם גם אחרינו".
צפו בפאנל האיחוד במלואו.