מה חשבתם על "המתים המהלכים" עונה 5 פרק 14?
המתים המהלכים 5.14: בזבז
Category Archives: סיכומי פרקים
בית שבור
רשת CBS היא הדוגמה האולטימטיבית לבנאליות ולדשדוש של הרשתות הגדולות בארה"ב. מלבד "האישה הטובה" רוב רובו של הלוח שלה מורכב מסדרות שבלוניות שאילולא הנושאים העכשוויים והמחשוב ההייטקי בהן, קל היה לטעות ולחשוב שנעשו לפני עשרים, שלושים ואף ארבעים שנה. רוב הזמן נראה כי יצירתיות היא הדבר האחרון שמנחה את הרשת, לפחות בכל הנוגע לדרמות ולקומדיות שלה.
בשנת 2002 רשת CBS פיתחה את "באטל קריק", תסריט לסדרה חדשה שיצר וינס גיליגן, כותב עולה שהקרדיטים המשמעותיים היחידים שלו היה היותו חלק מצוות ההפקה של "תיקים באפלה" לאורך שנות התשעים ואחד מיוצרי הספין אוף הכושל שלה, "The Lone Gunmen", ב-2001. בסופו של דבר דחתה אז הרשת את הסדרה, אלא ש-12 שנה אחרי כן החליטה בכל זאת להפיק אותה. הסיבה היא כמובן שמאז יצר וינס גיליגן סדרה קטנה בשם "שובר שורות".
אם גיליגן אינו מספיק, הרי שמדובר בשיתוף פעולה שלו עם דיוויד שור, יוצר "האוס" שמנהל את הסדרה בפועל. כמיטב המסורת של CBS, גם הפעם מדובר בסדרה על אוכפי חוק, במקרה הזה בכיכובם של דין ווינטרס ("אוז", "רוק 30") וג'וש דוהמל ("הרובוטריקים"). האחד הוא ראס, בלש מחוספס של משטרת באטל קריק הענייה במישיגן, והשני הוא מילטון, סוכן FBI שוחר טוב ותמים הפותח במקום שלוחה קטנה מאובזרת להפליא וחובר אל ראס, למגינת לבו של האחרון.
למרבה הצער, הכשרונות לפני ומאחורי הקלעים לא מושיעים את "באטל קריק". היצירה הזו נראית כפארודיה על סדרות שבלונה שהם לחם חוקה של הרשת, דוגמת "NCIS", "זירת הפשע", "מחשבות פליליות" – פארודיה מהסוג שבאמת רואים מדי פעם בסרטים כדי להמחיש שלא-בצדק את נחיתותה ועליבותה של הטלוויזיה. "ידיי כבולות", אומרת הבוס לבלש הסורר אחרי שהיא משעה אותו, זו הרי הוראה שמגיעה מלמעלה. "איכפת לה מאוד מהאמת, אבל יותר איכפת לה מצדק", מליץ הבלש על יושרה של המפקדת. ועוד ועוד משפטים, סיסמאות, אירועים והתרחשויות מטופשים, נבובים וצפויים – חמש דקות אל תוך הפרק השני וכבר ניחשתי את סופו – מהסוג הזה.
"באטל קריק" היא עלבון. היא לוקחת את הרע מכל העולמות – הקושי של וינס גיליגן לכתוב לאנסמבל באופן שאינו פלקטי והנטייה של דיוויד שור לסחיטת מיץ מכל נוסחה – ולא מציעה דבר בתמורה. ל"האוס" אמנם נדרשו כמה פרקים לפני שהפכה להיות הבידור הכיפי שהייתה לאורך ארבע עונות (מתוך השמונה שלה), אבל היא הייתה מהנה כבר מתחילתה והציגה משהו חדש ושונה. "שובר שורות" בזבזה המוני דקות יקרות מחייה על יומרה, וזו נעדרת לחלוטין מ"באטל קריק" שנסמכת על השחוק והנדוש. במקביל גיליגן אחראי על אחת הסדרות הנפלאות והמרתקות כרגע בטלוויזיה, "סמוך על סול", ואילו "באטל קריק" היא הנגטיב המוחלט שלה.
לנוכח שני הפרקים הראשונים של "באטל קריק" אין מנוס מלהכיר בכך ששיקול הדעת המקורי של CBS היה נכון, כל כך נכון. הסדרה הזו לא הייתה צריכה לראות אור יום. מדובר ביצירה חסרת ייחוד, שלא לדבר על שאר רוח, והרייטינג המחפיר שלה מבטיח שהיא ככל הנראה לא תזכה לחיים מעבר ל-13 פרקים שהרשת התחייבה להם. טוב שכך.
שתזכו לבן זכר
על הנייר לא הרבה פעל לטובתה של "איפה אתה חי" – עוד קומדיה עדתית העוסקת בצעיר שרוצה להתחבר אל העולם בזמן שהמשפחה הסופר-מסורתית שלו מהווה אבן ריחיים על צווארו, ועוד עם שם שנשמע כשעשועון טריוויה גיאוגרפי. אבל שתי דקות אל תוך פרק הבכורה עם שני רגעים שנונים ומצוינים, צילום מהוקצע ועריכה מהודקת שמחדדת היטב את הבדיחות, וכבר ברור שמדובר כאן במוצר רציני. למעשה, מהרגע שבו חי שם טוב, הדמות הראשית, נכנס לאולם האירועים ומגלה כי ציפתה לו מסיבת הפתעה, החיוך לא נמחה מהפרצוף לאורך כמעט כל הפרק ומופרע רק על ידי צחוקים רמים.
הדקות ההתחלתיות האלה הן בעצם תצוגת תכלית חכמה של מה שבא אחריהן. הן מזגזגות בין מסיבת ההפתעה הבוכרית-מסורתית-מיושנת שערכה משפחתו המורחבת של חי, לבין אודישן לסטודיו למשחק שהוא איחר להגיע אליו בגלל החגיגה הזו – האיזון העדין בין המסורת והמשפחה הכובלות לבין הצורך לפרוץ גבולות ולתקוע יתד בעולם האמיתי שבחוץ. הן באירוע וגם באודישן חי מבצע את אותו קטע, מערכון "משה והאורנג'דה" של דודו טופז, ובכל אחד מהמקרים התגובה כמובן שונה בתכלית. בקרב המשפחה מדובר בהומור משובח, כולל הלצות על כאפות לנשים, ואצל הנבחנים בסטודיו עצם הרעיון של אודישן עם המערכון הזה הוא מקור לצחוק לעגני.
אכן, הסטריאוטיפים לא מאוד מעודנים ב"איפה אתה חי", אבל ניכר שיוצריה, האחים (הדומים) חי ורונן דוידוב שמגלמים את האחים גם בסדרה, מכירים את מה שהם מדברים עליו ויודעים להפיק מכך את המיטב, באהבה ובביקורת הכרוכות זו בזו. השניים ממחישים במהירות שיש להם כישרון רב הן מאחורי הקלעים כתסריטאי "איפה אתה חי" (בעזרת צפריר קוחונובסקי שיצר עמם את הסדרה וגיא סידיס התסריטאי הראשי) והן לפניהם, וברור לגמרי כיצד פיתו אליהם לקאסט קליברים כרבקה מיכאלי וטוביה צפיר.
בעלילה, שמבוססת על סיפורם האמיתי של האחים, חי מבקש לפרוץ במעט את הנוקשות המסורתית, לעזוב את עסק צילום האירועים המשפחתי לטובת לימודי משחק, ובתוך כך להדוף את כפיית הזיווגים עליו, כולן כמובן בנות העדה. הבדלנות והסקסיזם המובנים של משפחת שם טוב הופכים בידי הדוידובים למקור בלתי נדלה של קומדיה מוצלחת. "נשמעת אשכנזיה", אומרת לו אמו של חי (מיכאלי) כשהיא שומעת מישהי ברקע בזמן שיחתם הטלפונית, ומתעקשת למצוא לו זיווג בוכרי בלבד ובמהירות. "שתזכי לבן זכר", אומרת מישהי לחברתה בהיריון המתקדם. "ילדה מדברת פעם בחצי שנה, זוכרת?", אומר חי בבוכרית לאחותו הקטנה והחביבה, שנעדרת כמעט לחלוטין מהתמונות המשפחתיות.
אם אלה לא מספיקים, לכך מתווספים צבעים שאין ביניהם קשר עדתי מובהק, כמו שתיית תותית (אח, תותית, משקה נהדר) או הרדיו הפיראטי דובר הבוכרית שהסבתא המעולה (חפציגול שמואלוב אושורוב, סבתם האמיתית של האחים דוידוב) משדרת באמצעותו לשכנים מסלון ביתה ואף עצה להם עצות בטלפון – כולם יוצרים עולם שלם, מצחיק ונהדר. לפעמים יש גלישה לגסות יתר; התהייה למה תלויה על קיר חדרו של חי תמונה של היטלר, הוא צ'פלין כמובן, הייתה צעד קלולסי אחד יותר מדי, אבל היא שולית ונסלחת. מה גם שהפסקול של אלדד ציטרין, פריטת פסנתר אלגנטית, מצליח לעדן גם רגעים קומיים שאחרת אולי היו מסורבלים מדי.
על פניו "איפה אתה חי" מצטרפת לטרנד המשפחה המזרחית הטלוויזיונית שניתן למצוא בשנים האחרונות בסדרות כמו "זגורי אימפריה", "הבורר" ו"להיות איתה", אבל יותר מכל היא מעלה על הדעת את "בת ים ניו יורק", אחת הסדרות המופלאות שידע המסך העברי. זה קורה בעיקר במיקרו, ברמות הטכניות – העסק המשפחתי כאן הוא צילום אירועים ואילו ב"בת ים ניו יורק" מצלמות וידאו היוו אביזר מרכזי במרקם, הבן רוצה להיות סוג של ארטיסט קולנועי בשתי הסדרות, וכמו בדרמה הקומית של דוד אופק ויוסי מדמוני גם כאן ישנו שימוש בבני העדה שאינם בהכרח שחקנים מקצועיים.
אבל זה נכון גם במאקרו. "איפה אתה חי" אמנם פחות מעודנת מ"בת ים ניו יורק", פחות נוגעת ללב ומדגישה דווקא את ההיבטים העדתיים הפחות קסומים, לפחות בפרק הראשון שלה – אבל נראה שזו כוונתה. כמו "בת ים" גם היא מסתמכת לא מעט על ניואנסים ונשענת על פולקלור ועל פער הדורות, אלא שבניגוד לה היא מתעלת את אלה לטובת קומדיה מובהקת, וככזו היא פשוט מוצלחת. איך אומרים "סחתיין" בבוכרית?
בנות 4.08: טאד ולורין ואבי ושאנאז
"בנות" עונה 4 פרק 8
אוטוטו נגמרת העונה, ויוצרי "בנות" החליטו להפנות את תשומת לבם של הצופים לכיוון מעט שונה הפעם ולהתחיל את הפרק עם הוריה של האנה. ואיזו פתיחה זו הייתה. תחילה אינכם מבינים למה לפתע ההורים מקבלים את כל זמן המסך הזה, ואז נופל האסימון, בדיוק ברגע שאביה של האנה אומר לאמה "אני צריך להגיד משהו".
האם יש מישהו מהצופים האדוקים של הסדרה שלא הרגיש בדיוק מה הולך להיות המשפט הבא? ואכן, זה נאמר. אביה של האנה יצא מהארון. מי שצפה באדיקות בעונה הראשונה (פעם, פעמיים או שלוש, אני הפסקתי לספור ועל כן אני לא שופטת) לא הופתע מההצהרה הפתאומית שלו. רובנו זוכרים את הסצנה הראשונה של אלייז'ה בסדרה, שבה אלייז'ה מספר להאנה שהוא גיי ומתווכח איתה על נטיותיו המיניות של אביה, בטענתו שגם הוא נוטה יותר לכיוון הפחות סטרייטי. כולנו זוכרים שם שבסוף, האנה חוזרת הביתה ומספרת הכל למארני, ושתיהן רוקדות לצלילי "Dancing On My Own" של רובין (וכן, זה היה תירוץ לשים את השיר האדיר הזה בפוסט).
מעבר לעובדה שלכולנו היה ברור מאוד מה הולך לקרות בין ההורים ברגע שהכדור התחיל להתגלגל, ממש נהניתי מהסטוריליין הזה, למרות שיש שיגידו שהכותבים של הסדרה מתחילים להגזים ושאולי מתחיל לשעמם להם בחיים. אבל לדעתי כל מה שקרה עם אבא של האנה ממש מתאים לסדרה, ומתאים לדמות. יצא שטד ולורין הם שתיים מהדמויות הכי נורמליות וחמודות בסדרה, ודווקא היה מעניין אותי לראות לאן זה יתפתח מעבר לאיך שזה ישפיע על האנה. קרוב לוודאי שלא באמת נראה, אבל אני מניחה שנקבל הצצות פה ושם בעתיד. אגב, הסצנה האחרונה שבה טד אומר ללורין שהוא יספר להאנה בעצמו, ובסוף היא שזו שמספרת לה בטלפון – האם זו הייתה קריצה לסיפורה של לינה דנהאם מספרה על כך שהיא זו שהוציאה את אחותה מהארון להוריה אחרי שזו ביקשה שלא תגלה להם כלום? Curious. Very curious.
אבל חוץ מכל זה, קרו עוד הרבה דברים בפרק. כמו למשל זה שהאנה הוכיחה לכולנו שצריך להוציא נגדה צו הרחקה לכל מתבגר שעלול להימצא בקרבתה, כי זה בטח לא יסתיים בטוב. הפעם האנה החליטה שזה רעיון טוב, מתוקף היותה מחנכת ואחראית לשלומם של יצורים חיים, ללכת עם תלמידה שלה לעשות פירסינג. ואנחנו זכינו לצפות באחת הסצנות הכי קשות לצפיה ב"בנות". או למעשה בכלל, כי היא הייתה ממש נוראית. וארוכה. כה ארוכה. למה? למה עשיתם לנו את זה?
בפרק זה גם התברכנו בשובו של פראן החמוד, שאיתו האנה יצאה לדייט בפרק שעבר. הוא התגלה כאחד האנשים החכמים ביותר שהיו בסדרה עד כה, בהחלטתו לנתק קשר עם האנה פשוט כי הוא לא רוצה דרמה בחיים שלו. ותכלס, אילו יותר אנשים בני 20+ בעולם האמיתי היו אומרים את זה אחד לשני, הו, כמה יפה יותר היה העולם.
ועוד בעולם יפה פחות – שושנה יוצאת עם ג'ייסון ריטר ובהמלצתה של ג'סה (כמובן, אם כי לקח לי כמה רגעים להבין למה היא עושה את זה) מתחילה באמצע הדייט להגיד דברים שגרמו לי לרצות לעצור את הפרק, לצאת מהחדר ולעשות סיבוב בשכונה עד שהמבוכה תדעך. למען האמת, אני לא ממש אבין אם הם ימשיכו לצאת, אלא אם כן הוא יגרום לה להירגע קצת ולא לנסות כל כך להרשים אותו. פשוט להיות עצמה כמו שהייתה בפגישתם הראשונה. נקווה שהיא מסוגלת, כי זה אומר שנזכה לראות את זיו פניו של ג'ייסון ריטר שוב.
ואחרונה חביבה – מארני. הוא מארני, מטומטמת שכמותך. בשלב זה, קשה לי לרחם על מארני יותר. רגע אחד את רבה עם החבר האידיוט המוחלט שלך ואחרי חצי שעה את מסכימה להינשא לו? באיזה יקום זה רעיון טוב? למה? לא החלטנו בשבוע שעבר שלא טוב לך? כעת אני קרועה בין חלומותיי שבסוף מארני תהיה עם ריי, כי הם כל כך מקסימים ביחד, לבין רצון עז ומרושע שהטיפשה הזו באמת תתחתן עם מחלת המין המהלכת ששמה דזי. אולי ככה היא תיעלם מחיינו לעד.
סוכני שילד 2.12: מי שאתם באמת
ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 12
אחרי פרק חזרה-מהפגרה מהורהר-משהו, השבוע אפשר לסמן וי על התרחשויות, בניית מתח, ואפילו סיומת מספקת.
את ליידי סיף מאסגרד ראינו בפעם הקודמת בפרק 15 של העונה הקודמת, במצוד אחר לורליי, פושעת אסגרדית. תפקידה של סיף בפרק הנוכחי די דומה, אם כי הוא לא מתחיל כך: סיף עם מחלת-שיכחה זמנית זורעת הרס בפורטוגל בזמן שהיא מחפשת אחר "קאווה" (אולי אחד הרגעים המשעשעים שלא-במתכוון בפרק).
קולסון והצוות מוצאים אותה ומתחילים לחקור את סיבת בואה. סרטון בטוויטר מראה את סיף נלחמת ביצור אנושי אחר עם כוחות על. סקאיי, בינתיים, שקועה בדילמות של ריסון ושליטה עצמית לאור הכוחות החדשים שלה, אבל גם אינה יכולה להסגיר את קיומם ליתר הצוות מלבד פיץ. כוחות אלה כמעט ונחשפים בעימות עם היצור הנ"ל, כאשר היא גורמת לרעידת אדמה נוספת (או ליתר דיוק – לויברציות, נראה שהכח שלה הוא יותר טלקניזיס עוצמתי מאשר ספציפית יצירת אפקט סייסמי). צבע העור הכחול שהיצור ניסה להסוות חושף אותו כקרי – אותו גזע חיזרי שיצר את הדיויינרים, כפי שלמדנו מראינה בפרק 9.
המרדף אחרי היצור מוביל את שילד לצ'אווז שבפורטוגל, אתר החפירה שבו וייטהול מצא את הדיויינר (כי "צ'אווז" זה "קאווה", או מפתחות בקרי. אוי). שילד מצליחים ללכוד את היצור, ועמו ארגז מהאתר. היצור מזדהה בשם וין-טאק, ומחזיר את זיכרונה של סיף. הוא מסביר שהגיע על מנת לעצור את ה"שיקוצים" שנוצרו על ידי הדיויינר – כלומר, ראינה וסקאיי. לדבריו, הדיויינרים נוצרו על ידי פלג בגזע הקרי שרצה להשתמש באנשים שעברו טרנספורמציה ככלי נשק. על מנת למנוע מאימפריית הקרי לגלות שניסויים אלה הצליחו ולחדש אותם, עליו להשמיד את יתר הדיויינרים והעדויות לקיומם.
הארגז מתגלה כריק מדיויינרים. בינתיים, סקאיי נכנסת לפאניקה מהגילוי לגבי השינוי שעברה, והבסיס מתחיל לרעוד שוב, מה שחושף את השינוי שעברה. הצוות של שילד מצליח לעצור את וין-טאק, אבל סיף מגיעה אל סקאיי, שלא מצליחה לעצור את הרעידות, ויורה בעצמה על מנת למנוע נזק נוסף.
סיף עוזבת את כדור הארץ עם וין-טאק-המוכה-באמנזיה. היא מסכימה לתת לשילד לטפל בסקאיי בעצמם, אבל מותירה אותם עם ספק גדול לגבי יכולתם להחזיק בה ולשלוט באירועים המתרחשים סביבה. ספק זה מגיע לידיעת סקאיי בזמן שפיץ מתווכח לגבי יתר הצוות על הסתרת המידע לגביה מהם, וסקאיי מחליטה לנעול את עצמה בתוך החדר המוגן על האוטובוס כדי להגן עליהם.
בקו עלילה מקביל, בובי והאנטר נעשים רציניים יותר, והאנטר שוקל להצטרף לשילד, בין היתר על מנת להתקרב לבובי. בובי מתלבטת עם מאק לגבי צירוף של האנטר ליוזמה הפרטית שלהם, אבל מאק טוען שהזמן מאוחר מדי לכך, ושעליה לסיים את היחסים עם האנטר לפני שהם "לוחצים על ההדק" על מנת שיהיה איזשהוא סיכוי שהם יהיו יחד בעתיד. בדבריו הוא משווה את האפקט הרגשי שתיצור הבגידה שלהם לזה של הגילוי שחלק מסוכני שילד הם מהידרה.
הדואליות של בובי ומאק מגיעה לידי ביטוי גם בדיון של חברי הצוות לגבי סקאיי, והופכת גם את הרגע שבו הם בוחרים להגן עליה מפני וין-טאק למעניין.
בובי מקפיאה את היחסים עם האנטר, אבל ההשפעה היא הפוכה מזו שמאק ציפה – בסיום הפרק, הוא מתעמת עם מאק לגבי הקנוניה שלהם, ומאק נאלץ לחנוק אותו עד לחוסר הכרה. רגע זה מוצלח אף יותר בשל השיחה עם קולסון בתחילת הפרק בה הוא מביע רצון להשתמש במאק כאיש שטח, ובתגובה מאק מביע התנגדות מוצהרת לאלימות.
עוד קו עלילה מוצלח בפרק הוא זה של פיץ וסימונס. הרגע בתחילת הפרק שבו פיץ וסימונס מתעמתים על השימוש בנשק קטלני יותר הוא רגע נהדר בהתפתחות הדמויות האלה, ולאורך הפרק אנו רואים את פיץ ממשיך לשקר בנוגע לסקאיי. בהתחשב באיטיות ההתפתחויות בסדרה בדרך כלל, יש משהו מאוד מספק בכך שהעניין הגיע לעימות בינהם כבר בפרק הנוכחי, ומסקרן לראות לאן הדמויות שלהם ילכו מכאן. החקירה שמובילה את הצוות אל הקרי היא החלק הפחות מוצלח של הפרק, וכוללת מספר ניסיונות לא מוצלחים במיוחד לשעשע עם הרצינות האסגרדית והאמנזיה של סיף. דווקא השריטה שליוותה את סיף לאורך הפרק הייתה טאץ' הפקתי נחמד, וכמוה השריטות של קולסון.
פינת הרפרנסים השבוע משתמשת בפייס-פאלמים קבוצתיים בתור מקור כח:
* הנשק של וין-טאק שגורם לאמנזיה מזכיר מעט את זה של רונאן מ"שומרי הגלקסיה", גם הוא מגזע הקרי.
* ה-Destroyer, הרובה שבו פיץ משתמש על מנת לפגוע בוין-טאק, הוא אותו הנשק שקולסון השתמש בו נגד לוקי ב"הנוקמים", ולאחר מכן ניתן לקולסון על ידי ניק פיורי על מנת להביס את גארט.
* הדיאלוגים עם סיף-מחוקת-הזיכרון בנוגע לת'ור הם רפרנס להיותם זוג בקומיקס, ולעניין הרומנטי שלה בו בסרטים.
* סיף מחזירה את וין-טאק להאלה. בקומיקס, האלה הוא כוכב-המקור של הקרי (אם כי לא מקום הממשל שלהם)
קווין מ-IO9 מתעכב קצת השבוע, אז הפעם נעזרתי בפנדה בעלת התובנות, שבין היתר עושה גם ספירת מלאי לדיויינרים.
ואם כבר לספמפם, הנה מה שטל מיכלס ממולטיוורס חשב על הפרק.
מה אתם חשבתם?
סמוך על סול 1.06: חמש-0
מה חשבתם על "סמוך על סול" עונה 1 פרק 6?
חסרי בושה 5.08: הדוד קארל
מה חשבתם על "חסרי בושה" עונה 5 פרק 8?
המתים המהלכים 5.13: לשכוח
מה חשבתם על "המתים המהלכים" עונה 5 פרק 13?
גות'אם 1.18: לכולם יש קובלפוט
סוכני שילד 2.11: רעידות משנה
ספוילר "סוכני שילד" עונה 2 פרק 11
הפגרה לא עשתה טוב ל"סוכני ש.י.ל.ד", בעיקר כי היא מחווירה מאוד מול "הסוכנת קרטר" שהחליפה אותה בינתיים. אל מול קרטר המלאה באקשן, תהפוכות, וצבע, הגיבורים של שילד מתחבטים באנושיותם בבסיס תת-קרקעי אפלולי.
סקאיי לוקחת את האשם על המוות של טריפ על עצמה בעקבות מעשיה בפורטו-ריקו, אבל קולסון מטיל את האשם על הידרה, מתכנן ומוציא לפועל חיסול של צמרת הארגון. במכים על חטא גם סימונס, שרואה בטרנספורמציה של ראינה כמגפה שצריך להשמיד, ובמשתמע גם בזו של סקאיי. סקאיי חצי-קונה את הרעיון הזה, אבל פיץ מציל אותה מידיה של סימונס כאשר הוא מחליף את דגימות הדם שלה בדמה המקורי. בעיני זהו פיתול עלילה מיותר מעט, למרות הכאב על המוות של טריפ קשה להאמין שסימונס הייתה הורגת את סקאיי, מה עוד שכפי שראינו הפרק קצת קשה להסתיר את כח העל של סקאיי.
בינתיים אנו נחשפים לסיפור הרקע של גורדון, ה-Inhuman שראינו בסוף הפרק הקודם. גורדון הוכשר על ידי ג'ייינג, אמה של סקאיי (דיצ'ן לקמן, הפעם עם שורות דיאלוג), לאחר שעבר טרנספורמציה בדומה לזו של סקאיי וראינה.
ראינה מצליחה לברוח מהעיר החייזרית טרם הצפתה על ידי שילד, ומוצאת את קאל. הטרנספורמציה שלה לא הייתה לשביעות רצונה – בשל המראה החדש שלה אבל גם בגלל כאב פיזי, ובשיחה עם קאל היא מאשימה את סקאיי בכך שגנבה את מה שהגיע לה, ודורשת שקאל יחזיר את המצב לקדמותו. לקאל לא ממש איכפת, אבל הידע על כך שסקאיי-דייזי עברה טרנספורמציה מעודד אותו, ונראה שהוא עומד לחבור לחלק מחברי האינדקס (בעלי כוחות העל שהיו במעקב על ידי שילד) על מנת להוציא אותה מידיו של קולסון. ראינה עומדת לאבד את חייה על הכביש ולאחר מכן מול סוכני שילד, אבל מחולצת על ידי גורדון. על הנייר יש עניין מסויים בקורותיהם העתידיות של קאל וראינה, אם כי בשלב זה לפחות הם רחוקים מלעורר הזדהות.
התכנית של קולסון מצליחה באופן נוח מאוד תסריטאית – במעט מאוד מאמץ הוא מצליח לגרום לראשי הידרה לחסל זה את זה, למעט אחד, וסוניל באקשי שמועבר לטאלבוט. הקושי העיקרי של קולסון בפרק הוא בויכוח מול מאק לגבי רמת הסיכון במשימות ששילד יוצאת אליהם, וחוסר אחריות בהחלטות של קולסון, שעשויה להתבטא בהשלכות של המבצע הנוכחי (תבנית חוזרת באופן שבו שילד מתוארת בעידן ווידון, המושפעת גם מהקומיקס). מאק מתנצל בסוף, אבל נראה שכל הסיפור הזה היה הסחת דעת מתכניתם האמיתית של מאק ובובי, שכעת מחזיקים את התכניות לבסיס וגם יודעים את מיקומו של "ארגז הכלים", בסיס הנתונים שפיורי נתן לקולסון לצורך הקמת שילד מחדש. רגע מוצלח אחד בפרק הוא זה שבו בובי "מתוודה" להאנטר על כך שהיא ומאק הולכים לקבוצת תמיכה.
פינת הרפרנסים, הפעם בחסות מחמאות שמתחילות ב"הצלחת להילקח בתור בת ערובה":
- נמאס מעט להזכיר את ה-Howling Commandos בכל פרק (שלא לדבר על סדרות אחרות), אבל גם בפרק הזה הם מאוזכרים, בתמונה בבית של אמא של טריפ – סביו היה אחד מהם.
- ראשי הידרה עצמם אינם מייצגים דמויות ספציפיות מהקומיקס, אם כי התאספותם מזכירה התאספויות של הידרה מהסדרה Secret Warriors.
- בפלאשבק, הטרנספורמציה של גורדון נקראת במפורש Terrigenesis על ידי ג'ייינג ושותפה, כפי שהיא נקראת בקומיקס. כמו כן, פיץ מתייחס לסקאיי מפורשות כ-Inhuman.
- אע"פ שהוא מזכיר Inhuman בשם רידר מהקומיקס, גורדון אינו שואב את כוחותיו מקלפי ברייל כמו רידר, ויכולת הטלפורטציה שלו דווקא מזכירה את זו של נייטקרולר, מוטאנט שהופיע בין היתר בסרטי האקס-מן, ביקום-המארוול-הקולנועי-האחר. ראינה נותרת עדיין ללא זיהוי ודאי, אבל ניחושים בנושא ניתן למצוא, כרגיל, ב IO9.