בקצרה: "ספרטקוס" 2.05
Category Archives: סיכומי פרקים
סקנדל
רענון קמפיין
קוקטיילים וחלומות
אנשים שרים בטלוויזיה
הגיגי זמרה טלויזיונית:
אמריקן איידול, הופעות גברים
אז אחרי ניפוי שופטים אחרון שהשאיר אותי די מרוצה (רק לדייק, כשאני אומר שאני מרוצה, אני לא מתכוון שאהבתי את כל מי שעבר, אלא שכל מי שאהבתי עבר), מינוס לורן גריי, שהודחה באופן הזוי לחלוטין בשעה שכמות בלתי מובלת של כוכבות פופ-קאנטרי גנריות התקבלו בזרועות פתוחות, הגיעה תכנית האולפן הראשונה, שמהבחינה הזאת לא איכזבה.
הזמרים שהרשימו אותי בשלבי האודישנים ענו על הציפיות (and then some…), כאשר אני מדבר על קולטון ופיליפ פיליפס הבלתי נלאה. לגבי האחרון, הוא מקבל ממני כבוד ענקי. בדרך כלל די קשה להרשים בביצוע הראשון באולפן. בגלל הזמן הקצר שניתן לכל זמר, עקב המספר הגדול של הזמרים, והצורך להציג איזושהי תצוגת תכלית מסכמת, כללית ושפונה לקהל הרחב. אבל פיליפס בקלות נכנס לפנתיאון של הזמרים שהפכו את הקערה על פיה ונתנו הופעות מגוכחות (מבחינה טובה כמובן) בתכנית הראשונה. אלו הם כמובן לקישה ג'ונס וקריס אלן. אלן זכה בתכנית ולקישה הגיעה למקום מאוד גבוה וזכתה בהרבה כבוד, אז פיליפס מתחיל פה ממקום טוב בהחלט.
מד מן 4.13: ארץ המחר
פחות מחודש לפני הגעתה של העונה החדשה של "מד מן" בפרק כפול, הנה דבריי על הפרק האחרון של העונה הרביעית, מתוך הדיון המעולה שהיה לנו עליו בשעתו.
"את לא יכולה לדעת איך אנשים יתנהגו בעתיד על בסיס התנהגותם בעבר"
(דון לפיי מילר, "הדחויים")
"אִם תַּקְשִׁיבוּ הוּא יְסַפֵּר לָכֶם כֵּיצַד הִגִּיעַ לְשָׁם
כֵּיצַד שָׁכַח לְאָן הָלַךְ וְאָז הִתְעוֹרֵר"
האקט החפוז של דון מזכיר לי את עצמי בתור ילד, חוזר מטיול שנתי או מחנה קיץ ומייחל לכך שהיה נמשך לנצח. במובן מסוים נראה שההצעה שלו למייגן נועדה לשמר את סוף השבוע הקסום הזה, שבו הוא היה אבא טוב ובילה עם מישהי שהוא באמת אוהב. הוא לא נשאר עם הילדים ועם מייגן בבריכה אלא עלה למעלה, ישב על המיטה והרהר, ואז נמלך בדעתו וירד והיה לו כיף אמיתי. לכולם היה. סוף השבוע היה מושלם והוא עצמו היה מושלם.
"אִם תַּקְשִׁיבוּ הוּא יְסַפֵּר לָכֶם עַל הַפַּעַם שֶׁבָּהּ חָשַׁב שֶׁהוּא מַלְאָךְ
אוֹ חָלַם לִהְיוֹת מֻשְׁלָם"
