ספוילר "חסרי בושה" עונה 5 פרק 4
מאת: ארז סובל

עוד פרק סביר בעונה שדי מאכזבת בינתיים.

העלילה של פרנק, עד כמה שהיא הומוריסטית ומופרעת, היא קודם כל מאוד צפויה, שחוקה ומיותרת. שוב פרנק הוא אידיוט ואפס, שוב יש לו הזדמנות להרוויח כסף שיכול להספיק לו לזמן רב וכמובן שעד סוף הפרק לא נשאר לו כלום מהכסף. פשוט עלילה שפרנק יוצא ממנה בדיוק כמו שהוא נכנס. אותי זה מאוד שיעמם. ובכלל, כל פרק עד כה בעונה הנוכחית גורם לי לתסכול רב מזה שהתסריטאים לא הרגו את פרנק בעונה הקודמת. איזה פספוס (כפי שאפשר לשים לב, יש לי מקרה קיצוני מאוד של אנטי לדמות של פרנק).

יש לציין שכמעט בכלל לא התייחסו לאירוע חסר התקדים שקרה בסוף הפרק הקודם – פיצוץ הבית של שילה והמוות של הדייט של סמי. לא מתאים לתסריטאים להתעלם מהשלכות של אירוע כזה. הרגיש לי די מוזר שזה קרה ממש בסוף הפרק הקודם, ואז מצפים לראות את ההשפעה של האירוע על חיי הדמויות ומה שמקבלים הוא התעלמות גמורה.

פיונה בפרק הזה כמובן מנסה להוציא מעוד מערכת יחסים "משעממת", שהיא מוצאת את עצמה בה, את מירב האקשן שמערכת היחסים/נישואין הזו תאפשר. וכמובן היא לא חלקה את הרגע המאושר שלה עם אף אחד מבני משפחתה וחבריה. קלאסיק פיונה. כפי שראינו לפני שני פרקים, המגמה בעונה היא להראות איך פיונה מעכלת לאט לאט את דבר היותה למעשה תאונת הרכבת שמכורה לפריקות עול, ובכל פעם ההבנה הזו נופלת לה על הראש בסוף הפרק. יש כאן מיחזור וטחינה של נושא, אבל אני מאמין שתוך כשניים שלושה פרקים נראה התקדמות רצינית מהבחינה הזו. מן הסתם זה יהיה קשור איכשהו לג'ימי/סטיב.

עם איאן ומיקי גם מדובר בטחינה של הנושא והאכלה בכפית שהמצב של איאן לא בכי טוב. גם פה, אני מאמין שההתקדמות המשמעותית תקרה בחצי השני של העונה. מה שקורה עם וי וקווין גם מצליח לתסכל אותי בינתיים. למרות שאני יכול להבין את הכאב של וי, היא יוצאת ממש נוראית ושנואה. בבירור היא מתעלמת מקיומן של התינוקות שלה בעוד קוו מתפקד כאב למופת ונראה שהוא ממש אוהב את זה (אמנם הכל נעשה באופן די מוגזם ואובססיבי, אבל אפשר להבין את זה). ברור שהריחוק שנוצר בין וי לקוו כואב לה מאוד, אבל היא מתמודדת עם זה כמו טינאייג'רית חסרת שיקול דעת. בפרקים האחרונים בסצינות שלהם אני כל הזמן אומר לעצמי שמדובר למעשה בסוג של דיכאון לאחר לידה ומתישהו היא תצא מזה ותקלוט איפה היא למעשה עומדת, אבל בינתיים אני שונא את הדמות שלה.

לעומת כל הביצועים הכושלים לעלילות הנ"ל, דווקא עם ליפ הכל קורה כמו שצריך. מבחינתי הוא כבר עונה שנייה ברציפות הדמות המועדפת והמעניינת בסדרה ומי שאני הכי מזדהה איתו. בפרקים הקודמים ממש חששתי שעצם החזרה שלו הביתה לחופשת הקיץ מעיד על הסיכון ברגרסיה שתמחק את כל ההתקדמות בהוא עשה בקולג'. השיא של זה היה כמובן הסצינה קורעת הלב והאחרונה עם מנדי, ערב לפני שהיא עזבה את שיקגו ואת הסדרה (לתמיד? אני מהמר שלא). בסצינה הזו ליפ יצא די קטן. הוא מאוד רצה לחזק את מנדי, שתגשים את עצמה ולא תהיה עוד בחורת גטו עם ביטחון ברצפה ושתלך עם היחיד שמקנה לה תחושת יציבות גם אם הוא מכה אותה (אבל לא לאחרונה…). ליפ מאוד רוצה שיצא ממנה רק טוב, שיהיו לה חיים טובים עם אנשים טובים, אבל מצדו חוץ ממילות עידוד הוא לא יקח חלק בהעצמה הזו שהוא מייחל לה.

אני מבין מאיפה הוא בא, ואמנם זה אגואיסטי מאוד עבורו, אבל הוא נמצא כרגע במקום הרבה יותר טוב, ודי נאבק כדי לא לחזור אחורה. ולהגיד למנדי שהוא אוהב אותה ולחזור להיות איתה זה יהיה לחלוטין רגרסיה למקום פחות טוב וחסר עתיד בשבילו. אי אפשר להתפנות להציל אחרים כשעסוקים קודם כל בהצלה עצמית. כך שבפרק הנוכחי שמחתי לראות את ליפ במיאמי מבקר את הבחורה ששכחתי את שמה, הכימיה ביניהם מאוד מוצלחת לטעמי. הפיצוץ הצפוי כל כך בינו לבין אביה מתחלף בארוחה אחת לבונדינג מרשים שאותי הצליח להפתיע. כל העלילה הזו של ליפ עשתה לי טוב על הלב, ולמרות שכנראה דברים ישתבשו איכשהו בהמשך, אני שמח שלפחות ברגע הזה הוא והבחורה מחייכים.

לסיכום, אני מרגיש שיש הרבה מאוד בניה והכנה לקראת החצי השני של העונה, והטירוף המוכר שכה אהבנו בעונה הקודמת יחזור גם הפעם, אבל גם את החלק הפחות מסעיר של העונה יש דרך לעשות בצורה טובה ולא שחוקה או משעממת.