"עמק הסיליקון" עונה 1 פרק 8, סוף העונה הראשונה

מבחינה קומית אפשר לומר שהפרק היה לא משהו. מלבד קו העלילה של ג'ארד, שמתחילת העונה עבר תהליך "התפלפלות" די ברור, שאר הקווים לא היו מצחיקים בדיוק. לדעתי לאחר סיום העונה הראשונה אפשר להניח את האצבע על ההבדלים בין "הפמליה" ל"סיליקון", כשהנקודה המשמעותית ביותר בהבדלים בין הסדרות היא המשקל הקומי. אין ספק ש"הפמליה" (בעונתה הראשונה) הייתה הרבה יותר מבדרת וקלילה מ"עמק הסיליקון".

הפרק היה מעין התרה למירוץ של כל העונה – היינו חייבים לדעת אם יש או אין בפייד פייפר את היכולת להתפתח כחברה בעלת סטרט אפ מהפכני כמו שהיא ציירה עצמה. הגבול הדק בין הרעיון של ריצ'רד לבין זה של גווין התמוסס כעת, וההרגשה הכללית שלי היא שחבל שחבל שחיכינו עם זה עד לסוף העונה. כמו קצב "מהירות הדחיסה" אליה הגיע ריצ'רד בסיקוונס האחרון, כך גם אני הרגשתי – כאילו דוחסים לי במהירות מידע בסוף העונה שיחזיק אותי צמא לעונה הבאה. אני חושב שגם בלעדי זה הייתי ממשיך לעונה הבאה. ניסיון הצפייה בסדרות שלי לימד אותי כי עונות ראשונות משמשות כפרולוג ומתפקדות כמעין בסיס לעונות הבאות. אפשר לראות את זה ב"שובר שורות" או ב"משחקי הכס", שלעניות דעתי עונותיהן הראשונות היו עדינות ביחס לבאות.

אז פייד פייפר קיבלה (באופן קצת צפוי) את הכבוד המגיע לה לאחר שגווין בלסון ניסה לטרפד את הרעיון המהפכני של ריצ'רד, העניין הוא שנחסך מאיתנו המהלך עצמו והוא הסתכם בסצנת ה"אוננות לאנשים בקהל". האנלוגיה בין קצב הדחיסה לאוננות היה חביב ותו לא, אך עם זאת היה משהו מרגש בתובנה אליה הגיע ריצ'רד עם שיחת החולין השטותית של חבריו. עם תחילת הפרק היו ניסיונות לבלבל אותנו לגבי עתידה של "פייד פייפר", זאת בעזרת דינש וגילפוילד שהסתובבו בכנס והתלבטו האם יהיה מן הראוי לנטוש את ריצ'רד כעת ולנסות לארגן עבודה באחת החברות הנוצצות הנמצאות בכנס. כך היה גם עם הסיפור של ג'ארד, שדרכו קיבלנו עוד איזכור לאדרול, כדור הריטלין שסיבך את ריצ'רד בעבר.

נושא מעניין נוסף שנפתח באיטיות בעונה זו וכנראה יקבל מקום בעונה הבאה, הוא מערכת היחסים של ריצ'רד ומוניקה. ברגע שבו היה נראה כי פייד פייפר הולכת להיסגר ראינו ניצוץ בינה לבין ריצ'רד – כולל התעניינות מצדה – אך כשפייד פייפר חזרה לחיים לאחר הפרזנטציה העלובה של ריצ'רד ההרגשה, נראה היה שמוניקה מסתייגת מדבריה.

אפשר לומר שהיה זה מעין סיכום עונה שנגמר בהתרה די צפויה. אבל שוב, למרות ההרגשה הצפויה וחוסר ההתלהבות שלי מהפרק – אתן הזדמנות לעונה הבאה.