"משחקי הכס" עונה 4 פרק 8, כולל ספוילרים לחמשת ספרי "שיר של אש וקרח".
אם אתם מחפשים את הדיון בלי ספוילרים לספרים, הנה הוא כאן.

(זהו טקסט זהה לביקורת נטולת הספוילרים העתידיים, מלבד הפסקה האחרונה כאן שמתייחסת לספרים)

וואו, איזו עונה לא אחידה ברמתה. רוב הזמן אני לא מבין מה הרבותא בעיבוד הטלוויזיוני אם גם ככה חותכים לכל מיני הרפתקאות צד מטופשות. כבר התלוננתי על זה בפרק הרביעי לעונה עם ג'ון ובראן מעבר לחומה, אבל באחד הפרקים אחרי כן הגיע קטע שגמר אותי – יארה שמגיעה לחלץ את אחיה. היו המון סיבות עלילתיות לעשות את זה, אבל גם אחת מרכזית נגד: זה היה דבילי ברמות אחרות. האמינות של "משחקי הכס" ניתצה על הרצפה, ומאז ירד לי קצת מהסדרה במהלך העונה הזו. אלא שהיום הגיע הפרק הנוכחי והיה פשוט מעולה.

אם עד כה השינויים מהספרים בעונה הזו היו ירייה ברגלה של הסדרה, הפעם הם היוו שדרוג של ממש ואף גרמו לי להצטער שלא הגעתי אל הפרק הזה, אל הסיקוונס שחתם אותו, בלי לדעת מה צפוי לקרות. בעת הקריאה לא היה מאוד איכפת לי מאוברין מארטל, הוא היה דמות מעניינת כל זמן שנכח וזהו, אבל פדרו פסקל שגילם אותו יצק לתוכו המון חן ועניין. ציפיתי שהמחזת הקרב בינו לבין ההר תהיה ארוכה ומפורטת יותר, אולם גם כך מדובר באחד הקרבות הטובים של הסדרה. מארטל המתעופף והקליל, מלהטט בחניתו לטובת הקהל, חוקר ומאשים את ההר ואחריו מפנה אצבע כלפי טיווין לאניסטר – זהו רגע שיא בסדרה כי זהו רגע שיא בחייו של מארטל. כל הקרב הזה היה שווה ולו בשביל לראות את מבטיו המתפעלים והנהנים של ג'יימי לנוכח ההצגה של הצפע, אדם שלא ראה אותו נלחם לפני כן. חיתוך פה וחיתוך שם וחנית לקרביים אחר כך, הכל נראה מנוי וגמור. אבל כמו כל מי שראה סרט "רוקי" יודע, מי שמנצח לאורך הקרב הוא זה שלבסוף מפסיד אותו. מארטל היה שאנן מדי, שחצן מדי, וההר בא על מוחמד. רגע ויזואלי מטורף ששוב מזכיר לנו עד כמה דלילה התקווה בווינטרפל בכלל ובמעלה מלך בפרט.

אבל זה אפילו לא היה מה שהכי אהבתי בפרק. סאנסה ובייליש הם אלה שעשו אותו מבחינתי. ההתנהלות שלה סוף סוף ניזונה מכל מה שהפנימה מעינוייה לאורך ה… כמה זמן עבר בכלל מאז מות אביה? שנתיים? אז לאורך הזמן הזה, לצד התורה שהרביץ בה בייליש לאחרונה. עדיף השטן המוכר. "את חושבת שאת מכירה אותי"? כאשר הלורדית הקשישה חיבקה את סאנסה הבוכייה, ציפיתי למפגש העיניים הזה בינה לבין בייליש, ואכן לא התאכזבתי. לא רק סאנסה מתבגרת אלא גם סופי טרנר, שהייתה מצוינת לאורך כל הפרק. זה היה שינוי מהספר, שם היה שעיר לעזאזל שהואשם ברצח לייסה ארין כך שבייליש לא הואשם באופן כה בוטה, וסאנסה עצמה לא חשפה כלל את זהותה האמיתית. ואם כבר מוכרחים לעשות שינויים כדי לדלל קצת בדמויות, אז זהו ללא ספק אחד המוצלחים שבהם.

ובעוד סאנסה מתבגרת, אחותה מגיעה יחד אל עמק הנשרים עם שותפה למסע, רק כדי לגלות שוב שמקרה צריחי התאומים חוזר על עצמו. זו סצינה שנעדרה מהמקור, אבל אני יכול להבין את הפיתוי של בניוף את וייס להביא את אריה שוב אל סף איחוד עם מישהו מבני משפחתה, במקרה הזה סאנסה, רק כדי שזה לא יקרה בסופו של דבר. בינתיים במירין, דבר הבגידה של ג'ורה התגלה מאוחר באופן ניכר מכפי שהיה בספר, אבל אפשר להבין מדוע וגם את זה אני מאוד אוהב – מפלתו מקבילה למפלת טיריון, כך שבמידה מסוימת מכאן מתחיל הסיפור המשותף שלהם. תשואות, כשמגיע מגיע.

מאחר שניתן לראות את המילים הראשונות בתגובות גם כשנמצאים בעמודים אחרים בבלוג, אם אתם מגיבים הקפידו בבקשה לא לחשוף ספוילרים במילים הראשונות שלכם