המון סדרות משמעותיות הסתיימו ב-2013, בראשן "שובר שורות", "דקסטר", "פיוצ'רמה", "המשרד" ו"רוק 30". אפילו ממש בימים האחרונים של השנה היו שתי פינאלות – "ניקיטה" ו"טרמיי". קיוויתי להספיק לצפות בפרק של האחרונה, אבל טרם הספיקותי ולכן לא אוכל להתייחס אליו עדיין. למרות פרק הזמן הקצר, השתיים נמצאות אף הן בסקרים שלהלן, שגם בהם ניתן לבחור יותר מאשר אפשרות אחת.
הסדרה החדשה | מסביב לעולם ובחזרה | ריאליטי, סבון ועוד | באסה | צחוקים | דראמההההה! | הפינאלות | ממתקי 2013: ג'ימי פאלון | ממתקי 2013: שאר תוכניות האירוח | ממתקי 2013: הסימפסונס | ממתקי 2013: אנימציה | ממתקי 2013: בשר ודם | הרגעים הגדולים
[polldaddy poll=7685491]
[polldaddy poll=7685496]
5. המשרד
אני אוהב פינאלות כי תמיד יש בהן רגש אמיתי. הפרק האחרון של "המשרד" היה כל כך מקרטע, ואפילו אינו זכור לי כמצחיק במיוחד, אבל הוא גם היה מרגש עד מאוד, ומייקל סקוט חזר, אז מה לנו כי נלין? הנה הביקורת של איימס על הפרק והתגובות שלנו בהמשך.
4. ספרטקוס
אני פשוט אצטט את עצמי: פרק סיום מושלם לעונה מעולה של סדרה מצוינת, הגם שלא בדיוק עקבית. הפרק גילם בתוכו את כל מעלותיה של הסדרה, מן האסטרטגיה המבריקה, עבור בכוריאוגרפיה המשלהבת וכלה במוטיב החופש ובמניעים הרגשיים הגדולים של הדמויות… הקרדיטים בסוף הפרק היו הדובדבן שבקצפת, דיוקנאותיהן של הדמויות הרבות לאורך ארבע העונות, שלושת הלוחמים גניקוס, קריקסוס וספרטקוס שהתאחדו שוב על מסך אחד, ורגע אחד מדמיע במיוחד שחותם הכל: אנדי וויטפילד המנוח שואג אף הוא, "אני הוא ספרטקוס!". אכן.
3. רוק 30
מצחיק, כיפי, מרגש ונפלא. מה עוד צריך? הנה הביקורת של איימס על הפרק.
2. פיוצ'רמה
"פיוצ'רמה" האומללה היא סדרה שמורגלת בפינאלות, ולמרות שהסדרה בוטלה אחרי שהעבודה על העונה כבר הושלמה, הפרק הזה משמש כפינאלה מדויקת נוספת. שוב אצטט את עצמי: פרק סיום שהיה מרגש הרבה יותר מאשר מצחיק… אין בכך כדי לומר שזה היה פרק לא טוב, חלילה. להפך. הגם שאני לא חושב שהוא היה מושלם, הוא היה מחוכם ומשעשע ונוגע ללב והקנה תחושה של סוף יאה פעם נוספת. קודוס.
והנה הביקורת של איימס עליו (הפגיזה השנה עם הפינאלות).
1. שובר שורות
תכל'ס כל אחד משלושת הפרקים האחרונים של הסדרה יכול היה לשמש כפרק אחרון מושלם. לא כל הקצוות היו נקשרים בהכרח, אבל אין הכרח כזה. ובכל זאת הפינאלה האחרונה הייתה סיומת של ממש, כולל קשירת קצוות עם סרט מסולסל ומקושט, ואני אוהב את זה עד מאוד. שוב מצטט את עצמי: העונה החמישית המחישה עד כמה הסדרה הזו יכולה להיות מעולה כאשר היא ממוקדת, והפרק האחרון היה מייצג מושלם לטענה הזו. ומושלם היא המילה, כי הפינאלה הזו מבחינתי יכולה להיכנס לפנתיאון. הפרק סיפק הכל. רגעים של שקט, רגעים עזים של רגש, סצינת אקשן היסטרית, כמובן, וגם קלוז'רים מופלאים; לעתים רק בנגיעות קלות, אבל כה מספקות.
