לפני שנגיע אל הדרמות המשמעותיות (או שמא ה"משמעותיות") שהתירו חותם בנפשנו, שלא לומר צלקות, נעצור אצל הז'אנרים הפחות חשובים (או שמא "חשובים"): ריאליטי, סבוניות וסתם סדרות עם פחות משקל סגולי (או שמא וגו', הבנתם את הפואנטה). מסתבר שבין שלוש הקטגוריות שלהלן העיקריות שתופסות נתח מהצפייה שלי הן דווקא סבוניות. גם בסוגות האלה אני מעדיף קשתות עלילתיות על פני איזו פרוצדורלית חביבה.
הסדרה החדשה | מסביב לעולם ובחזרה | ריאליטי, סבון ועוד | באסה | צחוקים | דראמההההה! | הפינאלות | ממתקי 2013: ג'ימי פאלון | ממתקי 2013: שאר תוכניות האירוח | ממתקי 2013: הסימפסונס | ממתקי 2013: אנימציה | ממתקי 2013: בשר ודם | הרגעים הגדולים
ניתן לבחור יותר מאפשרות אחת בסקרים שלהלן.
[polldaddy poll=7676424]
אני לא צופה מתמיד בריאליטי. היחידה שראיתי מהרשימה הזאת היא "המירוץ למיליון". התחלתי רק בשנים האחרונות כי הרגשתי צורך בתיקון לנוכח הגרסה העברית הנמתחת עד הרבה מעבר לסף הסבלנות שלי, ואני נהנה מכל רגע. אמנם לפעמים הייתי מעדיף שתהיה איזו מניפולציה הפקתית שתשאיר מתמודדים שאני חפץ ביקרם ולא מגיע להם לעוף, אבל זה לא פוגם בשורה התחתונה ומדהים לראות עד כמה "המירוץ למיליון" עדיין בשיא אונה גם אחרי כל כך הרבה עונות. אני תמיד משתומם לנוכח ההיקף הפסיכי של ההפקה הזו, שחייבת לרדת לרזולוציות הכי קטנות של שעות טיסה, פרטים זעירים במשימות וכן הלאה. פשוט תוכנית מעולה.
[polldaddy poll=7676429]
מתוך הרשימה הזו צפיתי ב"סקנדל" המזעזעת (פירטתי באריכות כאן) שזכתה השנה לבאזז מטורף ולגמרי בלתי מוצדק, וכן ב"נקמה" וב"נאשוויל". מעניין לשים לב שמלבד הבריטית, שלוש הסדרות האחרות משודרות ב-ABC, כמו גם "האנטומיה של גריי" ו-Mistresses העיבוד לסדרה הבריטית ששודר בקיץ בהצלחה מסוימת ולכן הוזמן ממנו עונה שנייה. הרשת הזו אוהבת את הסבוניות שלה.
"נקמה" איבדה את עצמה השנה. בתחילתה שודר החלק השני של העונה השנייה, שכבר בעצמה לא הייתה אחידה ברמתה אבל בכל זאת סיפקה לא מעט רגעים טובים, ובסופה עזב היוצר מייק קלי. הסיבה: הוא ביקש להפיק פחות פרקים בשנה, 13 במקום 22, כדי לאפשר יצירה מהודקת יותר ופחות נמרחת, משהו שללא ספק היה עוזר לסדרה. אבל לא, ABC העדיפה להיפרד ממנו ולהמשיך עם 22 פרקים תחת שרביטו של מישהו אחר, מה שניכר עד כאב בעונה השלישית והפגומה אף יותר שהחלה לפני חודשים ספורים. אני לא מצפה הרבה מסבוניות באופן כללי, כך שאני יכול להמשיך ליהנות גם כאשר הרמה נפגעת, כפי שאכן קורה עם "נקמה", אבל מבאס שזה קורה כך. מכל מקום, חרף הבעייתיות שלה "נקמה" ממשיכה לספק עניין.
ויחד עם זאת, "נאשוויל" טובה ממנה בהרבה. אולי זו לא חוכמה, "נאשוויל" היא דרמה המתרחשת בעולם מוזיקת הקאנטרי וכוללת המון רגעים נפלאים שנגזרים מהעובדה הזו, כך שעד כמה שהמהלכים העלילתיים עשויים להיות מופרכים או קיצוניים מדי, כפי שאכן קרה ממש לאחרונה בפרק סיום החצי-עונה, במקביל ישנם רגעים דרמטיים, מוזיקליים, או הכי טוב – שניהם ביחד, שמאפשרים לה ממש לזרוח. למרות שבתחילת 2013 העונה הראשונה שלה התבחבשה ונתנה תחושה של טחינת מים, נכון לעכשיו העונה השנייה החזירה אותה לתלם (רוב הזמן) ועל כן מהווה את הבחירה שלי ללא היסוס.
[polldaddy poll=7676441]
מוזר, אבל אני לא צופה באף אחת מהסדרות האלה. לא חושב שצפיתי במשהו מהסוג הזה מאז שפרשתי מ"צ'אק" במהלך העונה הרביעית, אם כי צפיתי בעונה הראשונה של "אוקוורד" ואני מסתפק בה. כל מה שאני יכול לספק זה אבחנות קטנות על סדרות שנפלתי עליהן במהלך זפזופ אקראי. "בניחוש חוקר" – מבדרת כשאני נוחת עליה, אבל ללא ספק אין לי שום יכולת לצפות במשהו כזה על בסיס שבועי. לעומתה, "קאסל" הנוסחתית-אף-היא ממש מעוררת בי דגדוג מעצבן. הקטע הוא שכשאני מזפזפ אני לרוב מגיע באמצע הפרק, וכך הדברים האלה נראים כמו קלישאה עצומה ביתר שאת, כמו הסדרה המטופשת של קריסטן בל ב"לשכוח את שרה מרשל". "קאסל" לא הצליחה להפגין ערך מוסף חרף אהדתי לנייתן פיליון. האחרונה שהצצתי בה הייתה "עד עצם היום הזה". אני לא מבין איך אנשים רואים את זה, אני פשוט לא יכול להתגבר על האפקטים האיומים.
ומה איתכם?