ספוילר "המתים המהלכים" 3.11

מפח הנפש שהיה הפרק הקודם הותיר אותי ללא שום חשק או רצון לכתוב עליו. ראויים לציון רק סטיית הדרך הקצרצרה של האחים דיקסון לפני חזרתם לחיק ריק והאחרים; והריגתו של אקסל, פתאום ללא התראה באמצע כל השלווה המשעממת והמרדימה ששלטה בפרק. אפילו המהומה שפרצה לאחר מכן הייתה חסרת מעוף, מטופשת ומכעיסה.

ואילו השבוע, שילוב כמעט מושלם בין פיתוח דמויות (המקום בו הסדרה לרוב כושלת), התקדמות עלילתית ומעט זוועה לשם האיזון. באופן מפתיע, אנדריאה עמדה במרכז הפרק וחרף פעולותיה המטומטמות והצפויות כדרכה, התוצאה הסופית לא הייתה כה נוראית. עצתה של קרול הייתה הגיונית, גם אם הגיעה מאדם לא צפוי, אולם חמישה פרקים לפני תום העונה אין סיכוי שנאבד את הנבל. לא לפני עימות גדול וסופי בו המושל ימשיך לירות לכל עבר ללא הבחנה. מסתבר שיכולות הצליפה בהן ניחנו כל הדמויות עובדות רק כשהמטרה היא מת מהלך.

לאג'נדה של פיליפ מתאימים טייריז וחבריו, מי שחזו בריק מאבד את שפיותו. עדותם תוסיף לקמפיין המלחמתי שהוא מנהל נגד אנשי הכלא, כך שחידוש אוסף הראשים שלו נדחה לעת עתה. בינתיים הסדרה מבזבזת את טייריז ואני מקווה ששיתוף הפעולה עם המושל לא יחתום את גורלו.

כאמור, מוקד הפרק היה פיתוח הדמויות, דרך שיחות האחד-על-אחד המוצלחות שבו, מהרשל ומרל עד מישון ואנדריאה. כן, מישון. ואנדריאה. טוב, בעיקר מישון. בפרק אחד יצאו מפיה יותר מילים מאשר בכל עשרת הפרקים הקודמים. אולי זה אומר שסוף סוף היא מצאה בית ומרגישה נוח מספיק כדי להיפתח? דבריה לאנדריאה היו עוצמתיים לא פחות מפגיעות חרבה, ניתוח מדויק של דמותה של אנדריאה: פתיה שנפלה בקלות במלכודת השרמנטיות של המושל, על חשבון הקרבת החברה היחידה שלה במשך חודשים ארוכים.

היה משהו אחד שצפיתי שיקרה לאחר שיחתם של ריק וקארל, בה האחרון המליץ לאביו לפרוש מהנהגת הקבוצה לטובת נפשו השבורה. לא פרישה מוחלטת, אבל כן רפורמה בהנהגה, משהו שהתרחש בקומיקס בין ההתמקמות בכלא לבין המפגש עם המושל. אני עדיין מחזיק אצבעות שהשינוי יקרה, מבחינה עלילתית וגם מכיוון שכפי הנראה זו הדרך היחידה בה ריק יחזור לעצמו. כמו כן, זו תהיה סיבה טובה למחוק את שמה של שרה וויין קאליס מהקרדיטים.