ספוילר "ספרטקוס" 2.01

חככתי בדעתי אם לצפות שוב בעונה הראשונה ובעונת הביניים של ספרטקוס טרם הצפייה בעונה החדשה, ולבסוף החלטתי שאין לי זמן. אני קצת מצטער על כך, כי הייתי צריך לאורך הצפייה להיזכר מי הוא מי ולקשר בין אנשים למאורעות לדמויות, חלקן אינן עמנו עוד. הבולט ביותר שאיננו עמנו עוד הוא כמובן אנדי וויטפילד, והאמת היא שממש עצוב בלעדיו. ליאם מקינטייר עושה עבודה טובה, אבל היה בוויטפילד משהו שקט ומיוסר יותר שהתאים לדמותו של ספרטקוס.

בכל זאת, פרק פתיחה מסעיר ומצוין שעמד היטב בפני עצמו וגם יצק הבטחה רבה בעונה הממשמשת. הוא סיפק מספר רגעי הלם. אל הגדול שבהם כבר נחשפתי לצערי בפרומו – לוקרישיה חיה. אמנם זה היה רגע מהמם גם במהלך הטריילר, אבל מן הסתם עדיף היה לראות את זה בפרק כמו בן תרבות. עוד אחד היה זה שבו קריקסוס רואה את לוקרישיה, נדהם בעצמו לראות אותה. נראה שלמראהו הזיכרון שלה קצת השתפר (בקרוב אצלי), מעניין מה יהיה איתה במהלך העונה.

רגע וואו נוסף היה תפיסתה של אורליה. כמה מצער היה לראות אותה שותתת דם, מובאת אל מול הקהל לקראת מותה. זה לא נגמר בכך, אורליה סיפקה רגע גדול נוסף – הטחתה בספרטקוס על ערש דוויי שלא יעז ליצור קשר עם בנה היה עניין דרמטי חזק וטעון, שלמען האמת אני לא זוכר שראינו כמותו בעבר בסדרה. כאמור, הזיכרון שלי לא במיטבו בכל הנוגע לעבר של "ספרטקוס", אבל התחושה הייתה של משהו יוצא דופן. בדברים הללו משהו פורק בהילתו של ספרטקוס. פתאום הוא כבר לא נראה כל כך מושלם ובלתי מנוצח.

ראוי לציין שנראה כי התקציב גדל. האפקטים המיוחדים כבר לא נראים מעפנים כמו בעונה הראשונה. גם האלימות עלתה מדרגה, נדמה לי. אולי אני חושב כך סתם כי עבר זמן מאז הפעם האחרונה ש"ספרטקוס" שודרה, אבל סצינה כמו שבירת הזרוע על ידי הדוקטורה-בדימוס נראתה לי בוטה מאי פעם. כמו כן, אני ממש נהנה לראות כך את העבדים, את האויבים המרים לשעבר, ספרטקוס וקריקסוס, רוחשים כבוד זה לזה. זה אמנם קרה כבר בסוף העונה הראשונה, אבל אני עדיין מבסוט.

קטנה לסיום: בקרדיטים בסוף ראיתי פתאום את שמותיהם של ג'ד ווידון ומריסה טנצ'רון כחלק מצוות הכותבים. נחמד, עוד חברים ממפעלות ג'וס ווידון (והפעם ממש מהמשפחה), בנוסף כמובן ליוצר הסדרה, סטיבן ס. דינייט.