ספוילר "עברייני על" 3.08
האמת? קשה לי לשפוט את העונה השלישית של "מיספיטס". השורה התחתונה היא שנהניתי ממנה מתחילתה ועד סופה, למעט פרק מיותר עם נאצים וגליץ' בפרק הזומבים, אבל אני לא בטוח אם זה בגלל שאני כבר לא מאוד מצפה ממנה להיגיון פנימי, או שמא אובייקטיבית היא הייתה מוצלחת. אני יודע שאין לי להתרעם על העובדה שמגיבורי על הגענו גם למחוזות של מסעות בזמן ורוחות רפאים, וזה אולי ההבדל מבחינתי בין הצפייה בעונה השנייה לצפייה בעונה השלישית.
המופרכויות האדירות מפריעות לי הרבה פחות מאשר בעבר. המוני מתים במרכז הקהילתי לאורך כל כך הרבה זמן והמשטרה כמעט לעולם אינה נוכחת. אלישה נקברת בלי שמשפחתה תדע על כך. קרטיס מכניס את עצמו להיריון ואף אחד לא מדבר על גילוי העריות. טוב, סתם, זה היה משעשע וחלק מהטירוף של הסדרה. מה שכן, כאמור, התקשיתי להסתדר עם עלילת הזומבים בפרק השביעי לעונה – כמה שרירותי. סת' מחפש בנרות את האיש בעל הכוח כדי לגנוב אותו ממנו, אבל לא מודע להשלכות שלו? אין בזה קורט של שמץ של היגיון, כי מאחר שהכוח היה אצל מישהו אחר, מן הסתם הוא עצמו כבר התחיל מגפת זומבים שאמורה לכלות את העולם, לא כל שכן ליידע את סת' שהכוח אינו סתם החזרה מהמתים אלא יצירת זומבים. מזל שרודי היה שם כדי להציל את הפרק עם חרדתו ממעודדות וסיפורו קורע הלב.
מבחינתי זוהי למעשה אחת ההצלחות הגדולות של העונה עד לפרק האחרון בה: הנונשלנטיות שבה התגברה "מיספיטס" על לכתו של נייתן. מה שכתבתי אחרי הפרק הראשון תקף גם ליתר העונה, רודי מעולה ונכנס בקלילות אל נעלי קודמו. הוא הפך לדמות האהובה עלי בדיוק כשם שהיה קודמו לפני שקולקל מרות בעונה השנייה. הצלחה נוספת היא שילובו של סת', סוחר הכוחות, בסיפור, ואפילו בלי ללבוש את חליפת עבודות השירות הכתומה. בחור חביב ונורמלי (יחסית) שמהווה משקל נגד לטירוף של היתר, ותורם להסיח את הדעת מכוחה המעפן של קלי.
ואז גם הגיע הפרק האחרון, והוא היה ממש נהדר. אם יש משהו שאני חושש ממנו ב"מיספיטס" הוא ניסיונות לגולל סיפורים מורכבים מדי, ומסעות בזמן הם כאלה. הם דווקא הצליחו לעשות זאת היטב בעונה הראשונה, בפרק שבו קרטיס חוזר אל העבר ומתקן את שגיאותיו, אבל נכשלו בכך קולוסאלית בעונה השנייה עם סיימון ושובו כדי להציל את אלישה. הפרק הזה תיקן את העוול.
זה מה שכתבתי על פרק החזרה בזמן, השלישי בעונה השנייה: "כל הקטע של ההגעה מהעתיד של הסיימון הזה, שנראה מאוד צעיר – כלומר קרוב מדי בזמן – מכדי לחזור בקלות כזו אל העבר ולדעת כל פרט ופרט שהתרחש בכל רגע ורגע של החבורה, נראה לי קלוש מאוד. זאת ועוד, היה לי ברור שהוא ימות הרבה לפני שזה קרה ונראה לי מבאס שכך חותמים את גורלו של סיימון. נחמד שהוא ואלישה יהיו ביחד ויהיו מאושרים לפני כן, אבל קו העלילה הזה היה מופרך מכדי לשכנע אותי".
ואכן, התנהלותו של סיימון הצליחה ליישב את רוב הסתירות ו/או התהיות שנמנו בעבר. יש גם משהו יפה, שלם וסגור בעובדה שזהו גורלם של סיימון ואלישה – היא תמיד תמות והוא תמיד יחזור להציל אותה. אני תוהה אם אי פעם הם יתירו את הלולאה הזו ונראה אותם שוב. ואם שני אלה סגרו לולאה, הדמויות המתות שהגיעו מן העבר סיפקו בעצמן יופי של סגירת מעגל. הרעיון שקציני המבחן חזרו מן המתים כדי להתאחד זה עם זה היה, במילותיו של רודי, מתוק ונוגע, אם אתם אוהבים את סוג הדברים האלה. אני אוהב. גם השימוש בדמותה של הנערה החסודה כדי לנקום היה יאה, במקרה שכמוני כבר השלמתם עם הרצחנות של כל דמות שנייה בסדרה הזו, תמימה ככל שהייתה לפני כן.
וכמובן, נייתן. לפני הפרק, בקטע ה"בפרקים הקודמים", היה נראה כאילו העורכים יצאו מגדרם כדי שלא נראה את דמותו שם, אפילו היכן שהיה במקור. תהיתי אם זה נעשה כדי לשכוח ממנו, אולי זה נגמר ביניהם לא טוב. אבל אז סיימון חזר אל העבר והנה גם הוא שם, נייתן משכבר, יחד עם כולם, וזה היה מלבב. זו הייתה יכולה להיות אחלה סיומת לסדרה, אבל תהיה גם עונה רביעית. האם עכשיו ייטרפו הקלפים? לא יהיו סיימון או אלישה? אולי זו העת להתרחק קצת מעבודות השירות ומהמרכז הקהילתי, למרות היותו סט מגניב עד מאוד. מיצינו.