הכרזתו של יאיר לפיד היום על כניסתו לפוליטיקה הזכירה לי בעיקר את החיקויים והפארודיות עליו, אם זה מריאנו ב"ארץ נהדרת" ואם זה מיקי גבע ב"ערב אדיר". אבל אפרופו מיקי גבע, שום דאחקה כזו לא הצחיקה אותי ולא הצליחה להציג את לפיד בשיא נפיחותו הריקה כשם שעשתה ההתארחות שלו בטקס פרסי המיקי 2007, פרי עטו הגאוני של גיאחה.

יאיר הציג את הזוכה בפרס סדרת המתח/פעולה הטובה ביותר באותה שנה, וניצל את ההזדמנות לומר כמה מילים:

ליאורי, בני היקר,

לפני הרבה שנים, אדם צעיר אחד עשה טעות מרה, עליה הוא משלם כל חייו. האדם הזה היה סבא שלך, והטעות הזו הייתה אני. ג'ון לנון כתב פעם “כל מה שאתה צריך זה אהבה“. הכרתי את ג'ון לנון. הוא אהב לשתות סינגל מאלט אבל היה חרא של מתאגרף. וזה בסדר. כדי לנצח בקרב של החיים, לפעמים צריך לדעת להרים כוסית ברגע הנכון מאשר סנוקרת. לפני כמה ימים ישבתי בארומה עם חברי הטוב ארקדי גאידמק. הקפה של ארומה אולי לא מדהים, אבל הוא טוב יותר ממה שמגישים בבוסטון כשאני מבקר את חברי יהונתן גפן, וחוץ מזה הם משלמים לי כדי שאזכיר אותם. ארקדי הוא בחור מקסים. יש לו עיניים כחולות עמוקות והוא מחייך מכל הלב כשהמלצרית שואלת אם הוא רוצה לממן לה את הלימודים. הוא לא הסכים, ובמקום זאת שלח אותה לשש שנים בגולאג, אבל התפקיד שלי הוא לגרום לך לחשוב שגם פוליטיקאים מטונפים הם אנשים מקסימים שיושבים לקפה עם עיתונאים שכבר חמש עשרה שנה לא כותבים שום דבר עיתונאי מלבד טור אישי, ועדיין אף אחד לא מרים גבה ותוהה למה אני נפגש כל שבוע לקפה עם ביבי, אולמרט, גאידמק ומשה תאומים.

כשמערכת פרסי המיקי ביקשה ממני להגיש את הפרס לסדרת המתח/פעולה הטובה ביותר, התלבטתי. מצד אחד, אני תומך בהידברות ולא באלימות כפיתרון לבעיות, והסדרות המועמדות, כמו “המגן“ או “24“ מכילות סצנות שמציגות את המכות כפיתרון ההכרחי. מצד שני, אני פייטר בנשמה ופלצן מלידה, ולכן עליי לעמוד גם על האיכויות העדינות של המאבק בין טוב לרע בסדרות הללו, שמקנות לצופיהן את שורש-שורשה של הדמוקרטיה.

כשתהיה גדול, יואבי, תבין למה אני מתכוון, ותבין גם שכתבתי את המכתב הזה בכלל לליאורי אבל קצת קשה לי להבדיל ביניכם. הזוכה בפרס הזה, יעלי, היא סדרה שאני מאוד אוהב. קוראים לה גיבורים והעונה הראשונה שלה נגמרה לא מזמן. אני אוהב אותה כי עמוק בפנים, נדבי, כולנו רוצים להיות גיבורים מצד אחד, אבל גם להשתלב בחברה מצד שני. צ'רצ'יל אמר פעם “מי שמצטט אותי הוא אידיוט“, וזה פשוט אומר הכל. אתמול ישבתי בארקפה עם הירו נקאמורה, שמשחק בסדרה את הירו נקאמורה. הענקתי לו את הפרס וחייכתי חיוך צנוע וזחוח בו זמנית. ביקשתי ממנו להגיב בארבע מילים בלבד, וזה בדיוק מה שהוא עשה. אבל אני לא יודע מה הוא אמר כי זה היה ביפנית.

אתה מבין, יובלי, החיים הם מה שאתה עושה מהם.

שלך תמיד,
אבא