חלק ב': "פרינג'"
ספוילר לעונה השלישית

(חלק א': "המשרד")

העונה השלישית של "פרינג'" הגיעה אל קצה במאי השנה, ולפני כן הציגה מבחינתי ירידה דרמטית באיכותה. למעשה, הרגע המדהים שבה הגיע בפרק ה-15, "נושא 13", פרק פלאשבק אייטיזי נוסף, ואחריו היה רצף פרקים ששנאתי. כל ענייני מגנט הנשמות, גלגולו של וויליאם בל בתוך אוליביה שנדמה בעיניי כקוריוז משעשע שהתעקש להישאר שבועות רבים, ולבסוף השיא המטופש בדמות הפרק המונפש בתוך דעתה של אוליביה.
– "למה אתה מצויר?"
– "אני יכול לשאול אתכם את אותו הדבר".
וואלה, יופי, תודה. ותשובה יש?

אבל אני סוטה מהנושא, והנושא הוא השיא החיובי. פרק האייטיז היה מושלם. באופן כל כך מינורי, קולח ומקיף הוא השלים לנו את הפערים בידיעותינו בנוגע להבאתו של פיטר מהיקום המקביל, ואגב כך הביא לנו המון מידע על אוליביה כילדה בג'קסונוויל ועל יכולתה לעבור בין הממדים. הליהוק של הילדים היה מצוין הן מבחינת מראם והן מבחינת משחקם, וגם אמו של פיטר קיבלה במה לתת יופי של הופעה. בעיניי זהו כנראה הפרק הטוב ביותר בסדרה. לו עמדה בקריטריונים של הפרק הזה, היא הייתה מממשת את הפוטנציאל הטמון בה, דבר שלדידי עדיין לא קרה.

הרגע המדהים הגיע כמובן כאשר אביה החורג המכה של אוליביה בא לקחת אותה אחרי שנעלמה לצוות למשך היום. המצוקה האיומה שלה הביאה אותה לרוץ אל משרדו של וולטר כדי לגלות לה את האמת על אביה ועל הסימנים שעל פניה, להתחנן שלא ישלח אותה איתו הביתה. וולטר שיושב שם מביט בה בהשתאות, מביט בציור שהיא מגישה לו שבו ציירה את עצמה ואת פיטר. ואז וולטר בעצם מגיח מאחוריה, בדלת, וקורא בשמה. היא שוב מסתובבת אל השולחן ו-וולטר ההוא נעלם. וואווווווווווווווו.