"מד מן" עונה 3 פרק 7
מפתיע אותי בדיעבד שכתבתי כל כך מעט על הפרק הזה אחרי הצפייה הראשונה בו, כי היו בו כל כך הרבה דברים יפים ומעניינים. כך כתבתי בשעתו: אני חושב שליקוי החמה, שבו גורם שמיימי אחד מכסה על השני, הוא מטאפורה נאה מאוד למאבק בין דון דרייפר ודיק וויטמן. מאחר שחתימתו של דון בסופו של דבר התנוססה על החוזה באופן מאוד מובלט והרה גורל בתאריך 23.7.1963 (אני לא בטוח שאין עוד משמעויות לשם הפרק הזה, שבלעז נקרא Seven Twenty Three, במילים ולא בספרות), משמעה שגם במקרה של האיש כיסה הירח (דון) על השמש (דיק) והסתיר אותה.
אבל היו כל כך הרבה דברים מעניינים לדבר עליהם. דון, למשל, הסתכל על הליקוי בלי מתקן הקרטון, מישיר מבט אל הסכנה, אליו עצמו. בטי הביטה גם היא ישירות בליקוי, אבל הנרי מיד סוכך על עיניה. המטאפורה זועקת (ויפה). אבל חרף הסיכוך הנרי נראה לי כשלוחה של דון. במעלית אמר רוג'ר לדון שעוד מעט אנשי פרסום ייחשבו לגרועים כמו עורכי דין, בדיוק הכשרתו של הנרי. אפילו הקולות של הנרי ודון דומים באוזניי. באותה הזדמנות עם הנרי נתקלת בטי בספת ההתעלפות, שמאוחר יותר היא חוסמת באמצעותה את "נשמת ביתה" – כפי שכינתה המעצבת את האח.
הפרק שנפתח בלהראות לנו כיצד הדברים הסתיימו – דון עם הפנים המלוכלכות והפצועות על הרצפה – ממשיך מעט אחרי כן ומראה לנו את רגעי נצחונו, מחתים את קונרד הילטון. כמו לומר, הנה סיפור עלייתו ונפילתו של דון דרייפר. מפלתו של דון לא התבטאה כמובן רק בזוג ששדד אותו ובסמליות של פניו ברצפה, אלא בוויתור על נתח ניכר מאישיותו המומצאת, בלית ברירה. אותו ניצחון, החתמת הילטון, היה חרב פיפיות שאין לו אלא להפסיד בעטיה. כשהוא חוזר הביתה עם אפו החבוש, בטי שכובה על ספת ההתעלפות, הוא אומר לה שהוא חתם. איזו תבוסה. הוא עולה למעלה ובטי אפילו לא שואלת מה קרה לאפו. פנדר בנדר.