הנה הדיונון שהיה לנו בפורום באג'נדה על "מד מן" עונה 2 פרק 9

חופשה בת חצי שנה ("מד מן" 2.09)
מאת yaddo
בתאריך 17/3/2011
אני לא בטוח שיש לי הרבה לומר על הפרק, מעבר לעובדה שהוא היה מצוין. לא לגמרי הבנתי את התמה שקושרת את הדברים, מה בין מותה של מרילין מונרו לשקיעתה של בטי בדיכאון, לעובדה ששידכה בין שרה בת' לארתור והבריזה מארוחת הצהריים, לתחרות התרמת הדם במשרד, לתקרית של פרדי שהובילה לעזיבתו, לגילוי על רוג'ר וג'יין שהותיר את דון בקו האש של מונה, ואיך כל אלה (מלבד המובן מאליו כמובן) קשורים לשם הפרק. ברור ש"חופשה בת חצי שנה" היא אשליה, משהו שאומרים כדי שיישמע טוב וסולידי, מייפה את המציאות. קצת בדומה לדון כשהוא כעת מתגורר במלון ו"נתפס" על ידי ג'יין ומאוחר יותר רוג'ר. ספוילר בלבן לעונות עתידיות: מה שמעניין ומשמח זה שבסופו של דבר פרדי אכן חזר לעבוד בסטרלינג קופר (דרייפר פרייס). זה לקח אמנם יותר מחצי שנה, כמעט שלוש שנים למעשה, אבל אכן קרה לבסוף. בסופו של דבר הדלת אכן הייתה פתוחה בפניו, זה לא היה סתם בולשיט שנאמר כדי לפזר סוכר על הרגע הלא נעים.

ועדיין הדבר שאני הכי זוכרת ממנו הוא העובדה שג'ואן שבורת לב ממותה של מרילין. "יום אחד אתה תאבד מישהו שחשוב לך", היא אומרת לרוג'ר, וכמה עצוב ונורא זה שמרילין חשובה לה עד כדי כך. אולי הכי הרבה מכולם. היה מכמיר לב גם לראות את פרדי שואל את דון מי הוא יהיה אם הוא לא ילך למשרד כל יום. אחרי שבפרק הקודם שמענו שגיסה של פגי שונא את עבודתו עד שהוא לא מצליח לקום מהמיטה (פיזית), אחרי שהפרקים הקודמים דיברו כל כך הרבה על זהות (כאישה, כרעיה, כאיש פרסום), השיחה הזו עם פרדי מיקדה רבים כל כך מביניהם, שרוצים כל כך להיות מישהו אחר, אבל מפחדים לא להיות אף אחד בכלל.