הנה הדיון שהיה לנו באג'נדה על "מד מן" עונה 1 פרק 5
אני לא זוכר שבצפייה הראשונה בפרק, אי אז לפני כמה שנים, הייתי כל כך נסער מהמפגש של אדם ודון, אבל הפעם ממש התרגשתי מכל זה. חוויתי את זה. ממש עמדתי בנעליו של דון כאשר אדם בא לראשונה למשרד של וניסה ליצור איתו קשר. ניסיתי לתהות איך לעזאזל דון מצליח להיות כל כך קר אליו, לנסות בכל מחיר לשמור על העמדת הפנים כמה שניות לפני שהוא מוציא אותו החוצה לדבר באמת. ניסיתי לדמיין איך אני הייתי נוהג אם אח מהעבר היה מגיע אלי כך, ופשוט לא הצלחתי בשום אופן להבין את דון.מאוחר יותר שוב במסעדה שוב הזדעזעתי מההתנהגות שלו. עוזרת העובדה שהשחקן שמגלם את אדם פשוט מעולה ומעורר הזדהות. כמוהו גם אני הייתי בגרון חנוק, באמת. במלון בכלל לא הצלחתי להבין. דון מול אדם שבור, אחיו, שאומר לו שכולם בחייו מתו ושואל אותו בדמעות מה יעשה עכשיו, מחבק אותו בחזקה, ממש לופת אותו. וכן, ממש לופת אותי. דון טופח על גבו ועוזב.
בעיניי הפרק הזה היה על סודות, על דברים שצפים על פני השטח ועל הניסיון לשמור אותם נעולים. אולי בחשבון מנהלים. גם הרעיון הזה לחשבון גברי חדש מוצעת ללקוח של סטרלינג קופר, גם פגי מגלה סוד של דון, גם התחרותיות המשרדית החשאית עולה במלוא עוזה אל פני השטח, וגם, כמובן אדם שב לבקש את קרבתו של אחיו האובד. יכול היה להיות שם פרק הולם, "חשבון מנהלים", אבל בפועל השם הוא 5G. זהו מספר חדרו של אדם, הסמל לתיבת הפנדורה של דון, אבל לפני שזה אוזכר בפרק חשבתי שאולי זה צופן של משהו, ואני מניח שזה לא מקרי.
השם של הפרק הוא חמש אלפיות (הG מייצג אלפיה בסלנג – כידוע לכל צופה סדרתי), והוא מתיימר לייצג את חמשת אלפי הדולרים שדון מנסה לתת לאחיו.
אני מסכים לגמרי שבין הצפיה הראשונה לשניה מקבלים פרספקטיבה אחרת על התמונה. ספוילר קטן בלבן: הרי בסופו של דבר הסוד של דון הוא לא כזה איום כפי שהוא חושב וכך גם רמת ההזדהות איתו הקיימת במלואה בצפייה בפרק בפעם הראשון, מתחלפת בהזדהות עם אחיו בצפיה בפעם השנייה. מה שמעניין לדעת – מאחר שלמדנו שאצל מתיו ויינר לכל דבר יש משמעות, היא מה משמעותה של הנורה האדומה שדולקת במסדרון של המוטל המוזנח, אותה רואים הן כשדון נכנס לשם והן כשיוצא.
