"יומני הערפד" 2.20

ממש בתחילת הפרק פתאום חשבתי לעצמי, בלי קשר לכלום, שאליינה יכולה לעשות את מעשה קטרינה בשעתה ולהפוך לערפדית, לתקוע כך את קלאוס. דקות ספורות אחרי כן דיימון חשב על אותו דבר [1]. עוד חשבתי בתחילת הפרק שקצת קצתי בעונה הזו. הסיפור הזה ארוך מדי. הוא בסך הכל היה בנוי טוב, הדרגתי ומעניין, אבל וואלה, איכשהו יש תחושה שהוא מסרב להיגמר, ועוד עם השטות הזו שבמסגרתה כולם בסכנה העיקר שאליינה לא תמות. עד מהרה הפרק הפך לשרשרת של טירוף מענג שהשכיחה ממני את ההרהורים האלה.

כבר מהשלכת אמו של טיילר מהמדרגות, כל עלילת טיילר-קרוליין-מאט-שראה-את-האור הייתה פרועה וכיפית (בטח כיפית, כל זמן שקרוליין לא בסכנה). דחיקתו של קלאוס אל עבר תוכנית ב' הייתה רוויית הפתעות, ואם פיללנו למותה של קתרין בשעה טובה ולאילוצה למלא את מכסת הערפד לקרבן – וברור לי שכולנו פיללנו – מסתבר שקלאוס אוהב לפלפל יותר את הדברים. כך ג'נה האומללה הופכת לערפדית רגע אחרי שהבינה שהם בכלל קיימים. מסכן ריק – קודם אשתו הופכת לאחת ועכשיו החברה שלו. אני מקווה שג'נה תשרוד, גם כי אני אוהב אותה וגם כי האפשרויות של הדמות שלה כך מעניינות במיוחד. מעבר לכך, הטיול של סטפן ואליינה, שעסק בעיקר בהתכוננות נפשית בהתאם לשם הפרק, יכול היה להיות משמים במיוחד, אבל הוא הוכיח שוב שהסדרה יודעת לשרטט טוב בהרבה מאחרות בז'אנר שלה את ההתמודדות של אלה שנאלצים להפוך ליצורים – בתחילת העונה קרוליין, אחר כך טיילר ועכשיו אליינה עוד לפני שזה קורה, אם בכלל (מן הסתם לא, ג'נה מספיקה).

[1] אלישע אומר לדיימון שאליינה לעולם לא תסלח לו – Remember the time when you killed my brother? אם יש משהו סופר-לא-אמין בסדרה הזו, זה האופן שבו מעשיו של דיימון זוכים בסופו של דבר למחילה. הוא הורג קרבנות חפים מפשע, בהם ויקי, הוא הורג את החברה הכי טובה והכי חשובה של סטפן, הוא הורג את ג'רמי – הכל סבבה. עם כל חיבתי אליו, זה צריך להשתנות.

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה באג'נדה