בלש אמיתי 1.07: אחרי שנעלמת

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 04/03/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

ספוילר "בלש אמיתי" עונה 1 פרק 7

"במונחים פילוסופיים אני מה שמכונה 'פסימיסט'"
(ראסט בפרק הבכורה)

כבר מתחילתה הציגה "בלש אמיתי" עולם שבו מונחל סבל רב לילדים קטנים. בפרק הראשון עוד חשבתי שאולי כל זה נועד להוביל אל הידיעה שראסט קול עצמו שכל את בתו, אבל די מהר התברר שהסיפורים האלה מעידים על משהו רחב בהרבה. מלבד הגילוי על עוד ילד ועוד אחד שנעלמו או נרצחו במסגרת הסיפור הגדול של החקירה, על כל שעל היה סיפור אגבי על אכזריות בלתי נתפשת כלפי ילדים. גם של היקום כמו במקרה בתו של ראסט, אבל גם ובמיוחד מידיהם של בני אדם. וכמו מכורים לסם שנאלצים עם הזמן להגדיל את המינון רק כדי להגיע לאותו באזז, כך נדמה שכל פרק מציג בפנינו ליטרת זוועה נוספת, מתרחק עוד ועוד מהתמונה כדי לחשוף פרטים נוספים, להציג לנו אותה במלוא אימתה.

אני לא יודע על מה מבסס ניק פיצולטו סיפורי חלחלה כאלה, וכנראה אני גם מעדיף לא לדעת. אם זה בקנוניה המטורפת שהולכת ונגלית על דורות של ילדים מעונים ונרצחים, ואם זה בסיפורים האגביים על המאורעות קשורי הסמים ששברו את ראסט ומרטי – הראשון ירה מחסנית שלמה על אב מסטול שהזריק קריסטל מת' לתינוק שלו, מה שהוביל אותו לחיים במסווה ולבית משוגעים, והשני פרש מהמשטרה בעקבות אב מסטול שהכניס את בנו התינוק למיקרוגל – ובנוסף בפרק הקודם מרטי הצביע על המקרה של "מדיאה", רוצחת ילדיה הפעוטות, כעל זה שבעקבותיו חלה הרעה ביחסיו עם שותפו ב-2002. מהרכים בשנים ועד לנערים, אף אחד ב"בלש אמיתי" אינו חסין מפני הלפיתה הכי אפלה והכי מעוררת פלצות, והיא כוללת הורים שעושים זאת לילדיהם.

ומאחר שהזמן הוא מעגל ישר, מדובר כאן בסיפור שאינו נגמר. לא כולם הם ג'וני ג'ואני, האוחצ'ה החביב שדיבר עם ראסט בבר ושיכנע את עצמו שהדברים שחווה היו חלומות. רוב הקרבנות מצטלקים באופן בלתי הפיך שמביא גם אותם בתורם להתעלל באחרים. נכון לעכשיו הקו הזה נמתח עד לסם טאטל, אביו של בילי לי המנוח, וכל צאצאיו ממשפחותיו השונות, שבהדרגה נדמה כי כולם פסיכוטיים ברמה כזו או אחרת. בכללם גם אותו מצולק, מפלצת הספגטי, הגרוע מכולם. "אבא שלו עשה לו את זה, הילד המסכן הזה", עוד אחד שאבא שלו עשה לו את זה, אבל הוא חי ולכן מנחיל זאת הלאה בעצמו [1].

ניתן להודות לפחות על כך שלא מראים לנו את המראות האלה. הדבר הכי קרוב שהגענו לכך היה בפרק הזה, שכאמור מעלה את סף הכאב ביחס לקודמיו, אבל גם במקרה הזה קיבלנו בעיקר את תגובותיו של מרטי [2] – קודם לנוכח קלטת הווידאו של מארי פונטנוט המסכנה ומאוחר יותר עם שאריות אדומות לא ברורות בתוך המיקרוגל – וזה הספיק. יותר מהספיק.

[1] תיאור הצלקות שלו נשמע הרבה יותר דרמטי מכפי שראינו בפועל אצל הגנן, במיוחד כשלוקחים בחשבון את הקלסתרון ששורטט על פי דבריה של הילדה הקטנה. אבל יחד עם זאת, כבר לפני מספר שבועות וולצ'ר הציבו את דמותו ליד הקלסתרון והדימיון בהחלט קיים.

[2] וודי הרלסון היה טוב באופן עקבי לאורך כל הסדרה, אבל הפעם הייתה לו הזדמנות אמיתית להדגים את יכולותיו: הבעתה שבעיניו לבדה הייתה צריכה לגרום לנו לתפוש את גודל הזוועה שהוא צופה בה, והוא עשה זאת באופן מהפך קרביים.

"באת לכאן כדי להיפרד?"
(מגי)

המפגש המחודש בין שני השותפים הביא אותם אל פתחה של משימת התאבדות. כלומר, אין לי מושג איך הם יכולים לעשות את זה אם כל אחד עשוי להיות שותף לקנוניה או סתם מישהו שקיבל הוראה להשתיק הכל. שוטרים, פוליטיקאים, אולי גם עיתונאים. חייהם של שני הגברים כרגע נראים עגומים למדי. אצל ראסט זה היה נכון מאז ומתמיד, אבל המראה של מרטי הבודד בביתו בזמן שאנחנו שומעים אותו מספר לראסט על הדייטים הארעיים שלו, היה מדכדך. אחרי הפרק הקודם תהיתי אם ימשיכו באמצעי הפלאשבקים כדי לספר את הסיפור, ואכן עשו זאת בזעיר אנפין, והסצינה הזו הייתה היחידה שבאמת הצדיק את הטכניקה.

מה הלאה? ראסט אומר שחזר אל לואיזיאנה כדי "לשלם את חובו" ובכך לסיים את מעגל האלימות שמגדיר את חייו, אבל הגיוני שמזה ישחרר רק דבר אחד. מרטי נפרד מגרושתו, ראסט צופה מוות בסוף של כל זה – אולי אחד מהם או שניהם יצטרך להקריב את עצמו לפני שכל זה ייגמר. במקביל מסתבר שפאק וסאק, כלומר פפניה וגילבו, בכל זאת עורכים חקירה אמיתית משל עצמם, כך שלפחות הם יוכלו שיוכל לחשוף את האמת במקרה עגום שכזה.

תגיות:
© עידו ישעיהו