שרלוק 3.03: שבועתו האחרונה

פורסם ע"י ‏פשוט יעל‏
בתאריך 15/01/2014 בקטגוריה ‏כתבות, סיכומי פרקים

sherlock-03x03-his-last-vow

הסיפור שנתן לפרק הזה את שמו, "קידתו האחרונה" הוא סיפור גרוע. אין דרך עדינה לומר את זה. העיקרון הבסיסי דווקא מעניין: שנים אחרי שכבר פרש ועבר לגדל דבורים בדרום אנגליה, הולמס נקרא לדגל עוד פעם אחת, כדי לעזור לממשלת הוד-מלכותו לתפוס מרגל גרמני על סף מלחמת העולם הראשונה. אבל הוא מסופר בגוף שלישי, ברובו בלי הולמס בכלל, ופחות או יותר כל הדיאלוגים שבו עמוסים בכל כך הרבה אקספוזיציה מסורבלת שהם נשמעים כמעט כמו מחזה מוסר. "האנגלים הטיפשים האלה לא קלטו בכלל איך עבדת עליהם, אה? – לא, הם לא חשבו בכלל שהטיפוס הידידותי וחובב הספורט הוא למעשה מרגל, אבל הצלחתי לגנוב הרבה סודות בזכות רשת הסוכנים שלי"… משהו כזה. אחד המרגלים אפילו חושף בלי שום בעיה את הקוד לכספת שלו בפני ה'סוכן' שלו (שהוא בעצם הולמס בתחפושת). בחיי. זה כל כך גרוע.

אז מזל שהפרק של "שרלוק" שקרוי על שם הסיפור הזה שואב ממנו מעט מאוד, להוציא המחווה בשם הפרק, אזכור קצר של בית בגבעות סאסקס (אפילו עם כוורות, אבל ג'נין מתכוונת להפטר מהן), ואולי גם המונולוג הקטן של הנבל הראשי שלנו, מגנוסן, על אנגליה כ'אומה של אוכלי עשב' – לא מצאתי ציטוט מדויק, אבל זה הזכיר לי את השיחה בין שני הגרמנים בתחילת הסיפור שבה נאמר על האנגלים בין השאר ש-"A more docile, simple folk could not be imagined" (וטי.וי.טרופס הזכיר לי שגם כל הדיבורים על "הרוח המזרחית" גם הם מתוך "קידתו האחרונה", שם הם מתייחסים למלחמת העולם הממשמשת ובאה: "There’s an east wind coming […], such a wind as never blew on England yet. It will be cold and bitter, Watson, and a good many of us may wither before its blast. But it’s God’s own wind none the less, and a cleaner, better, stronger land will lie in the sunshine when the storm has cleared").

יותר מכל דבר אחר, עלילת הפרק שואבת מהסיפור "הרפתקת צ'רלס אוגוסטוס מילברטון", ולפני שנפרט יותר על הסיפור הזה אני מזמינה אתכם לקרוא קצת בוויקיפדיה על הדמות ההיסטורית שהיתה ההשראה של דויל לסיפור: צ'רלס אוגוסטוס האוול, איש עסקים, סוחר אמנות, אולי סחטן (היו שמועות אבל לא ברור אם הן נכונות או לא) וטיפוס מעניין למדי באופן כללי, שהיה מקורב למשורר דנטה גבריאל רוזטי ומת/נרצח בנסיבות שערורייתיות למדי. מילברטון אצל דויל הוא דמות הרבה יותר חד-משמעית: סחטן-צמרת שמנצל בעיקר נשים, ובעיקר צעירות (הוא משיג מכתבי אהבה שכתבו כשהיו צעירות ופתיות, ומאיים לחשוף אותם לבעליהן/ארוסיהן הוויקטוריאניים ולפרק את הנישואים).

ואפילו הדמות הזו – "מלך הסחטנות" הנצלן, שמזכיר להולמס את הנחשים בגן החיות (ב"שרלוק" הם הפכו משום מה לכרישים) וגורם לו לתיעוב יותר מאשר כל הרוצחים שפגש במהלך הקריירה שלו – מחווירה לעומת הגרסא שלה ב"שרלוק", צ'רלס אוגוסטוס מגנוסן. sherlock-03x03-his-last-vow 03מילברטון הקירח והשמנמן לפחות עושה רושם שטחי של אדם ידידותי, גם אם העסקים שלו נלוזים; אבל מגנוסן, איל הצהובונים (שהוא גם במקרה או לא ממוצא זר… מישהו אמר רופרט מרדוק?) שצובר פרטים על אנשים בעיקר בשביל הכוח שהוא משיג ככה, הוא אדם דוחה בכל מובן, בעיקר כפי שהדבר מתבטא בדרכים שבהן הוא מדגים לאנשים את הכוח שלו עליהם. הקצנה של הקצנה – ובעיניי זה קצת מוגזם מדי, גם אם אני מבינה למה זה נעשה.

עוד פרטים שמקשרים בין הסיפור לפרק: "אפלדור טאוורס", הבית של מילברטון בלונדון, הופך לשילוב של מגדל CAM שמכיל את המשרד הלונדוני של מגנוסן, ואחוזת אפלדור שבה הוא מתגורר. המשרתת אגת'ה, שהולמס התארס לה (במסווה של שרברב בשם אסקוט) כדי להכיר את מתווה הבית, הופכת לג'נין, המזכירה האישית של מגנוסן, שהולמס יוצא איתה ואז מציע לה נישואים כדי לזכות בגישה למשרד. כמה דמויות מתערבבות: ליידי אווה בלאקוול (העלמה הצעירה והנאה שאמורה להתחתן עם רוזן אבל מכתבים נלהבים מעברה מסכנים את האירוסין) הפכה לפוליטיקאית ליידי אליזבת סמולווד, אבל היא מעורבבת קצת עם הגבירה האצילה חסרת-השם שבעלה התאבד אחרי שלא נענתה לסחטנות של מילברטון (רואים בחטף כותרת עיתון שבה נאמר שבעלה של סמולווד התאבד, מן הסתם בגלל הסחטנות של מגנוסן). עם זאת, בסיפור הגבירה האצילה הזו היא שפורצת לאפלדור טאוורס ורוצחת את מילברטון, בעוד שב"שרלוק" אנחנו אמורים לחשוב שסמולווד היא שפרצה למשרד של מגנוסן כדי לרצוח אותו, עד שאנחנו מגלים שזו בכלל מרי – ומי שבסוף הפרק הורג את מגנוסן כדי לחסוך לעולם את ההרס שהוא מביא הוא שרלוק בעצמו (במקור הוא כאמור לא הרג אותו בעצמו, אבל כן אומר במפורש שהוא מצדד בפושעים במקרה הזה – ויש לציין שזו נטייה כללית שלו, ויש לא מעט סיפורים בהן הוא תופס את הרוצח ואז משחרר אותו, כי המעשה היה מוצדק בעיניו).

ויש עוד משהו שהקשר שלו קלוש יותר אבל לדעתי קיים, וגם נחמד מאוד: כשמייקרופט מתייחס להולמס כ"קוטל דרקונים" בגלל האובססיה המסוימת שלו נגד מגנוסן, זה מתכתב לדעתי עם המשפט הבא מהסיפור, שנאמר כשהולמס מתחיל לפרוץ את הכספת של מילברטון: " I understood the joy which it gave him to be confronted with this green and gold monster, the dragon which held in its maw the reputations of many fair ladies".

אבל זה לא הכל!

sherlock-03x03-his-last-vow 01קודם כל, הפתיחה עם ווטסון לקוחה כמעט ישירות מפתיחת הסיפור "האיש בעל השפה המעוותת". אמנם אייזה הופך לאייזק, והוא כבר לא בעלה של קייט וויטני אלא בנה (זה בסדר, גם ווטסון התבלבל לרגע), ואמנם מאורת האופיום שב"מסבאת הזהב" הפכה למאורת נרקומנים כללית בבניין מוזנח (וכמובן שהסיבה שהביאה לשם את הולמס היא אחרת, כי כאן העניין קשור למגנוסן), אבל הדמיון חזק מאוד. והבחורצ'יק שג'ון נוקע לו את היד, ושמגלה "כישורי הבחנה מרשימים" ועובד עם הולמס אחר כך, וויגינס? גם הוא מסיפורי הולמס, שם זה שמו של הנער שמפקד על חבורת ה-Baker Street Irregulars (במקור הם כולם נערי רחוב, ב"שרלוק" הם סתם הומלסים למיניהם). יש גם התייחסות קטנה ל"הרפתקת הבית הריק", כששרלוק מוליך את מרי לבית ריק והיא כמעט יורה בבובה בדמותו (ומזל שלא ירתה, כי זה בעצם היה ג'ון), ואם כבר הזכרנו את מרי, הדיסק-און-קי שמכיל את הפרטים על העבר שלה מסומן בראשי התיבות AGRA, ראשי התיבות של שמה האמיתי, וזה מחזיר אותנו אל "חותם הארבעה", שם חלק גדול מהתעלומה סובב סביב אוצר אַגְרָה (בגדול זה האוצר שמרי היתה אמורה לרשת, אבל זה עניין קצת מסובך). טי.וי.טרופס ציינו גם כאן עוד כמה פריטים שלא זכרתי, אבל לשמחתי גיליתי שרובם הם פרטים שוליים מאוד (למשל: ברומן "עמק הפחד" מוזכר מאמר מתמטי של מוריארטי בשם "The Dynamics of an Asteroid", מה שעשוי להתכתב עם המאמר המתמטי שמתברר שכתבה אמא-הולמס "The Dynamics of Combustion), וחלקם בכלל לא מהקאנון, כלומר אלה לא דברים שאני מרגישה שאני אמורה להכיר, מעניינים ככל שיהיו.

ואחרי כל זה, מה חשבתי על הפרק? אני עדיין לא בטוחה, למען האמת. הוא לא היה רע, חלילה, אבל פשוט היה שם יותר מדי, לדעתי. גם מגנוסן, וגם כל הסיפור עם מרי שמתברר שהיא בכלל איזו מרגלת ו/או רוצחת שכירה בעברה ואיך שג'ון צריך להתמודד עם זה ויחסיהם לאן, וגם שרלוק שנורה ומצליח לשמור את עצמו בחיים בעזרת הקולות שיושבים לו בראש, וגם חג המולד בבית של ההורים לבית הולמס והיחסים המשפחתיים ובמיוחד בין שרלוק למייקרופט, וגם פלשבקים לשרלוק כילד, וגם עוד פעם מגנוסן, וגם מוריארטי…

אוי, את הקטע הזה בסוף הפרק באמת לא אהבתי. אני יודעת שיש כאלה שאהבו, אני פשוט התאכזבתי שהיוצרים הולכים על משהו כזה. אני לא יודעת אם אכן מתכוונים לגלות לנו שמוריארטי עצמו לא מת בסוף, או שהתעלול הזה אמור להיות של אחד מהכנופיה שלו (שרלוק לא צד את כולם בשנתיים שחשבו שהוא מת?), אבל בכל מקרה זה נדוש מאוד להחזיר ככה את נבל-העל שחשבנו שהוא מת, וזה מרגיז אותי. אני לא חושבת שהסדרה באמת צריכה שכל פעם יהיה נבל ראשי גדול – בחיאת, יש בסה"כ שלושה פרקים כל עונה, וממילא רובם לא מוקדשים לנבל הראשי, למה לא להמשיך ככה? את קשתות העלילה אפשר לבנות מסביב לכל מיני דברים אחרים, מעניינים יותר.

עוד משהו שמרגיז אותי וכנראה מעט מאוד אנשים אחרים: "ארמון הזיכרון". חשבתי שזה היה קצת מטופש עוד ב"כלבי בסקרוויל", חשבתי שזה היה קצת מיותר עוד בפרק שעבר, עם הטריבונל בראשות מייקרופט, ובפרק הנוכחי חשבתי שזה היה גם מטופש וגם מיותר וגם ארוך מדי. בסדר, הבנו. להולמס יש מוח אנליטי מאוד ותהליכי חשיבה מתוחכמים מאוד, וצריך להציג את זה איכשהו. אבל ההצגה הזו היא בעיניי דרמטיזציה מיותרת. "זו מולי, היא מייצגת את הידע האנטומי של שרלוק. זה מייקרופט, הוא מין סופר-אגו שגם מזכיר לנו שהולמס היה ילד מסכן. זה כלב, הוא מייצג את הזכרונות הטובים של שרלוק, ותראו, כלב! אוווו, איזה חמוד. זה מוריארטי, הוא מייצג… משהו שקשור לכאב? ותראו, מוריארטי! אוווו, איזה חמוד". סליחה, כנראה שקצת מרחתי את הפואנטה, אבל גם "שרלוק" מרחה אותה. כמו המניירות הנתעבות של מגנוסן, גם כאן יש משהו קצת מוגזם מדי – ויותר מזה, זה נוגד את העיקרון הבסיסי של סיפור בלשי, לא להראות יותר מדי מתהליך המחשבה של הבלש. זה כמו טריק של קוסם; כמה שרואים יותר, זה מרשים פחות. השיטה האינפוגרפית הרגילה של הסדרה, עם הכתוביות והשרטוטים על המסך שמופיעים רק לכמה שניות, מציגה הרבה יותר טוב את תהליך המחשבה המהיר של הולמס, וחבל שהם לא השתמשו בה אלא העדיפו לפנות לכיוון הדרמטי. בקיצור, אני שונאת את קטעי "ארמון הזכרון", טוב?

(העובדה שגם מגנוסן עבד עם "ארמון זיכרון" היה דווקא מעניין, רק שזה היה די ברור מרגע שהתברר שהוא לא קורא את הפרטים שאנחנו רואים על המסך מהמשקפיים שלו, אלא מהראש שלו – הנה, זה שימוש חכם בשיטה האינפוגרפית שלהם! – ולכן היה קצת מוזר לראות כמה זה הפתיע את שרלוק.)

ובכל זאת, היו גם דברים טובים. למעשה, זה היה יותר סיפור פעולה/מתח מסיפור בלשי, וכסיפור פעולה/מתח הוא היה די סבבה. מגנוסן בהחלט היה נבל מעניין. לא נורא התלהבתי מכל סיפור העבר המסתורי של מרי, אבל הדרך שבה טיפלו במערכת היחסים שלה עם ג'ון היתה מצוינת ואמינה מאוד. ההורים לבית הולמס היו חביבים, גם אם כל החלק של חג המולד בכפר היה קצת מיותר בעיניי. שרלוק וג'נין היו ממש חמודים ביחד (בעיקר אחרי שהוא נורה, הדיאלוג שלהם שעשע אותי בהחלט). מייקרופט אמר משהו נחמד לשרלוק. היה כלב. למרות כל הביקורת שלי, נהניתי מהפרק, אני לא יכולה לומר שלא.

אבל הסוף הזה, אוף איתו.
טוב, נראה מה ייצא מזה עוד שנתיים-שלוש, כשתתחיל העונה הבאה.

sherlock-03x03-his-last-vow 02

תגיות:
  • אתי

    אני צריכה עוד צפייה. וטאמבלר. מלא מלא טאמבלר. בחיי שהסדרה הזו הפכה אותי למשך שבוע לפאנגירל, אני בד"כ אפילו לא נכנסת לטאמבלר.
    בגדול נהניתי מהפרק עצמו כי הוא היה מאוד מותח, אבל הוא היה באופן מובהק פרק של מאפט. מה שאומר שהוא שבר לי את הלב יותר מפעם אחת, עיצבן אותי יותר מפעם אחת, עשה לי מיגרנה והשאיר אותי מאוד, מאוד מבולבלת. (ולא רק בגלל הסצנה האחרונה אחרונה)

  • אביעד

    בגדול יש לי קצת בעיה עם זה ששרלוק לא משלם מחיר של ממש על זה שהוא לכל דבר ועניין הפסיד ליריב שלו בפרק הזה. (למרות שאני מבין את הצורך בלסגור את הפרק במשהו שקצת יותר מעניין מ"שרלוק נוסע למזרח אירופה")

    אבל יש לבנידקט קמבארבאץ' יכולת לעשות חתיכת crazy eyes וזה הפך את סצינת הירייה לאדירה בעיניי.
    MERRY CHRISTMAS

  • miss bojarsky

    ספויילרים
    .
    .
    .
    .
    .

    הא? מה? הסוף השאיר גם אותי מבולבלת. שרלוק באמת לא הבין שה"כספות" נמצאות רק בראש של מאגונסן (מגאנסן?)? הייתי בטוחה כל הזמן שהוא יודע את זה ושיש לו תוכנית יותר מתוחכמת שם. הוא באמת לא ידע והיה לחלוטין מופתע? או שהוא ידע והגיע מתוך מטרה לוודא שאין שום הוכחות פיזיות ואז להרוג את מאגונסן? הוא התעקש עם ג'ון שיביא אקדח.

    ומאגונסן חטף את ג'ון רק בשביל לבדוק את ההשפעה שלו על שרלוק? הוא במקרה התאים את זה לקו הפעולה של האיש שניסה לפוצץ את הפרלמנט? בכוונה? אם בכוונה, אז למה?

    ונו, קשה להגיד שזה מפתיע שהם מחזירים את מוריארטי, אבל כדאי להם מאד שהפעם יהיה לזה הסבר הגיוני ולא רק תאוריות של הצופים. אם כן, זה יהיה מעולה, התגעגעתי למוריארטי. וזה בהחלט עדיף על פני שליחה של שרלוק לגלות, לשנייה וחצי שם חטפתי קריזה כשחשבתי שכך הם עומדים לסיים את העונה.

    חוץ מהסוף המבלבל, מאד נהניתי מהפרק. חברה ציינה בפניי שמרי חשודה בעינייה כבר אחרי הצפייה בפרק הראשון, אז לא הפתיע אותי שהתברר שיש לה עבר בעייתי. דאגתי גם לבדוק בצפייה השנייה בפרק הראשון את המילים ששרלוק ראה לגביה בראש ותארתי לעצמי ש"liar" עוד תשוב. באותה המידה היה ברור לי שהיא לא מעוניינת לפגוע בג'ון ואכן אוהבת אותו. אבל גם בלי אלמנט ההפתעה הסיפור סיפק דרמה מצויינת. ואני שמחה שלא הרגו אותה ושהיא וג'ון נשארים ביחד. אני מקווה שגם לגבי העבר שלה נשמע יותר בהמשך. בניגוד לג'ון, אני כן רוצה לדעת.

    אהבתי שוב לראות את הוויזואליזציה של תהליכי החשיבה של שרלוק, במיוחד ברגעים אחרי שהוא נורה.

    מייקרופט אומר לשרלוק שמותו ישבור את ליבו – הי הי הי הי. נפלא. עכשיו, למה הוא התכוון כשהוא ציין שקרה משהו לאח אחר כששאלו אותו אם הוא חס על שרלוק בגלל תחושות משפחתיות? משהו שאנחנו יודעים ושכחתי או משהו חדש? או שלא הבנתי מה הוא אומר?

    אני מאד מחבבת את בילי וויגינס וכל האינטראקציה איתו הייתה מאד מבדרת. בכלל, גם הפרק הזה היה עמוס בהומור משובח.

    שרלוק מכור לפזלים שלו וג'ון ווטסון מכור לסכנה ואנשים מסוכנים, איזה זוג משמיים.

    אז מה? עוד שנתיים?

    • Ron
      • miss bojarsky

        נקווה 🙂

    • אתי

      אני חושבת שהוא חשש שאין כספות אבל לא ידע בוודאות, וסירב לקבל את זה בגלל היהירות שלו. הוא לא היה מוכן להשלים עם האינטליגנציה של מאגנסן שלא נעזר במשקפיים סופר מתוחכמות אלא רק בזיכרון שלו וזה מה שהפיל אותו בסוף. Human error. ובכ"ז הוא ביקש מג'ון להביא את האקדח.
      הוא עלה על המסוק בידיעה שמייקרופט בעקבותיו ברגע שהוא יתעורר (והוא סימם אותו, הוא יודע מתי בדיוק הוא יתעורר). אם הוא היה רוצה הוא היה דואג שמייקרופט לא יגיע לשם.
      הוא הלך במטרה לשחרר את מרי בכל מחיר והוא ידע שפלאן בי אם אין כספות היא להרוג את מאגנסן. הוא עשה את זה מול מייקרופט והחיילים כדי שג'ון לא יהיה חשוד ברצח, בדיוק מה שמרי עשתה בעצמה.

      • miss bojarsky

        לא יודעת, הוא נראה המום לחלוטין כשמגנוסן סיפר שאין כספות והכל שמור במיינד פאלאס שלו. קיבלתי את הרושם שהאופציה כלל לא עלתה על דעתו והיא הייתה צריכה לעלות על דעתו. והדרך הכי טובה לוודא שג'ון לא יהיה חשוד הייתה לא להביא אותו איתו. בד"כ אני לא מתקטננת עם הסדרה הזו, אבל הבנייה של הסצינה הזו מציקה לי.

        • פשוט יעל

          מסכימה. כאמור, לא היתה סיבה שלא יבין את זה ברגע שהוא מבין שהמשקפיים הם סתם משקפיים. נורא מעצבן שהוא נפל בדיוק למלכודת הצפויה שמגנוסן ארגן לו. (למעשה, הציפייה שלי בסצנה שבה מייקרופט וכל שאר הכוחות מגיעים לשם הייתה ש*הם* יירו במגנוסן – שלכן הולמס וידא שוב שאכן כל המידע נמצא רק אצלו בראש, מפני שהיה עליו איזה מכשיר שידור שהעביר את המסר לכוחות הבטחון, ועכשיו הם יטפלו בו ויחלישו את הסיפור.)
          היה בסיפור הזה פוטנציאל, אבל מרוב שהיה צריך להעמיס דברים אחרים בפרק (כלומר, "צריך", לדעתי כאמור זה היה בהחלט מוגזם) הכל יצא נורא דחוק ומבולגן ולדעתי זה רק פגם בו.

          • miss bojarsky

            אני גם הייתי בטוחה שהוא מוודא בקול רם שאין הוכחות מעבר לזכרון של מגנוסן עבור מייקרופט ואנשיו, כי הם מחכים שהוא ייתן להם את האישור הזה על מנת לירות בו. חשבתי גם שבגלל זה מייקרופט הזהיר כל הזמן את שרלוק וג'ון להתרחק, כדי השם לא ייפגעו כשהם יורים.

            • פשוט יעל

              הו, לגמרי.

          • פשוט יעל

            :-/ אני מנסה להבין למה כתבתי 'ויחלישו את הסיפור', או מה התכוונתי לכתוב, וממש אין לי מושג… אולי 'ישתיקו את הסיפור', זה נשמע הגיוני.

            • miss bojarsky

              גם לי זה נשמע הגיוני 🙂

          • Saturn

            הציפייה שלך לא הגיונית. למה לעזאזל ששירות החשאי הבריטי ירצח אדם בדם קר וללא סיבה? מגנוסן לא פשע. מה בדיוק מכשיר הקלטה היה מסייע? מגנוסן לא קיבל את העסקה אז אי אפשר לתפוס אותו על קניית חומר מסווג ובגידה ו'הוא יודע דברים שאין לנו מושג איך הוא למד אותם מלכתחילה אבל הוא פשוט עולה לנו על העצבים' זו לא עילה לרצוח אדם חף מפשע.

            • פשוט יעל

              בסדר, בניתוח אפשר בהחלט למצוא בזה חורים, ולא אתווכח איתך, אבל זה מה שחשבתי שיקרה. מבחינה *עלילתית* זה היה בעיניי יותר סביר, פשוט מפני שזה היה מעיד שהולמס כן צפה מראש את מהלכיו של מגנוסן (וכן הבין שאין לו באמת כספות אלא הכל בראש שלו), ולא נפל למלכודת שלו כמו אהבל.

              • Saturn

                למען האמת המחשבה הראשונה שלי לאחר שהתגלה שהמשקפיים הם רגילים לחלוטין הייתה שמדובר באיזה שתל בעין. ואני לא חושב ששרלוק נפל כמו 'אהבל' במלכודת.

            • גם האימפריה התקשורתית של רופרט מרדוק נפגעה בסופו של דבר ועמדה בפני משפט בעקבו תפרשת האזנות הסתר של עורכי וכתבי העיתון הכי גדול שלו בבריטניה. בין אם יש הוכחות פיזיות או לא נגד מאגנוסן, במשך שנים הוא הפך את עצמו לגורם שמושך בכל החוטים במערכת הפוליטית ובכלל ברחבי בריטניה, ואי אפשר לתת לו להמשיך לפעול. אפילו הניסיון של מייקרופט למנוע משרלוק לחקור את מאנגוסן (אף על פי שבאותו הרגע לא היה לו שום מינוף נגד מייקרופט), מעיד על ההשפעה ברבה והכוח הבלתי יאומן שהיו ברשותו. לאף אדם לא מגיע להחזיק בכוח כזה, והפעילות שלו אכן הייתה קרימינלית, בסופו של דבר.

              • Saturn

                אני נוטה להסכים אבל זה עדיין לא היה מתיישב בשום צורה שהממשלה לפתע תזמיןתתיר את רציחתו. גם אם כן היו הוכחות נראה לי הם היו מעדיפים לכלוא אותו ולהרוס אותו פומבית. כך שאם הפלונטר הזה היה נפתר כשהסוכנים יורים במגנוסן זה היה הפתרון הכי רע האפשרי. יציאה מגדרם להציל את שרלוק וג'ון.

                • פשוט יעל

                  נראה לי שעצם הדיון שמתנהל כאן (שלא יגיע לשום מקום, הרי, כי אנחנו מתעסקים עם עניינים היפותטיים לגמרי – למשל מה שירותי הבטחון הבריטיים כן היו או לא היו מעוניינים או מסוגלים לעשות בתוך העולם של הסדרה, שהוא כמובן שונה מהעולם האמיתי) מעיד על חולשת הכתיבה של הקטע הזה.

                • miss bojarsky

                  אז תחליף את ההריגה במאסר. זה עדיין מתיישב הרבה יותר טוב מהרעיון ששרלוק לא הבין שכל המידע נמצא רק בזיכרון של מגנוסן.

        • אתי

          התגובה ההמומה שלו של שרלוק כשהוא אומר לו שאין כספות לדעתי נובעת ממקום אחר. לפי הפרשנות שלי מה שעובר לו בראש זה "שיט, איך לא חשבתי על זה" אלא "שיט, זה מה שחשבתי. עכשיו אין ברירה". הוא בא מוכן לזה אבל מוודא שוב ושוב שאין כספות כדי להיות בטוח וכדי לנסות למצוא פתח מילוט ממה שהוא מתכנן לעשות, והוא לא מקבל אותו.

          • miss bojarsky

            לא זו התחושה קבילתי מהסצינה. אבל אני אראה עוד מעט את הפרק שוב, אולי אני ארגיש אחרת.

            • miss bojarsky

              אחרי הצפייה השנייה אין לי ברירה אלא לסכם שהסצינה באפלדור פשוט לא נבנתה טוב. אני לא רואה בה את הפרשנות לפיה שרלוק כן ידע שייתכן ואין כספות. אני רואה שהוא לא ידע, זה הפתיע אותו לגמרי ולאחר הגילוי מתגבשת בו ההבנה שהדרך היחידה להיפטר מכל המידע של מגנוסן היא להרוג אותו. התוכנית שמגנוסן עלה עליה, של לשתול במחשב ג'יפיאס כדי שמייקרופט יגיע ויעצרו את מגנוסן עקב המידע שהוא מחזיק אכן הייתה התוכנית היחידה שלו. וכשהיא מתפוררת ומגנוסן בדרכו הדוחה הרגילה מוכיח לג'ון שהוא נמצא בבעלותו, כי הוא יכול בכל רגע לספר לשונאיה של מרי איפה היא נמצאת עלח מנת שהם יפגעו בה, הוא מקבל את ההחלטה להרוג אותו כדי לוודא שמרי לא תהיה בסכנה וחברו ג'ון לא יאבד את אישתו ולא ייאלץ לספוג את ההתעללות של מגנוסן. ובעייני זה מאכזב, כי זה ממש טיפשי ששרלוק לא עלה על העניין של המיינד פאלאס ושלא הייתה לו תוכנית יותר חכמה מזו שמגנוסן צחק עליה (בצדק).

              גם החברה שראתה איתי והייתה זו עבורה הצפייה הראשונה הבינה בסצינה בפאב עם המשקפיים במיידי שכל המידע נמצא בראשו של מגנוסן וכשהגיעו המסוקים עם מייקרופוט אמרה "נו, ברור שמקיירופט עומד להוריד אותו" ונדהמה והתאכזבה לגלות שזה לא המקרה.

              בזאת אפסיק לדוש ולחפור בנושא. זה היה פרק נפלא עם פאק אחד שעצבן אותי אבל לא הורס את ההנאה הכללית. וזו הייתה עונה נהדרת.

              • Saturn

                אני חושב שהדבר מתנקז לשאלה: האם את מקבלת כיוון עלילתי בו שרלוק יוצא מובס אינטלקטואלית ע"י יריבו? ואיך זה אמור לקרות כדי שתהיי בסדר עם זה?

                • miss bojarsky

                  על ידי יריבו כן, על ידי לא. אם אני רואה את הפתרון מקילומטרים, הוא לכל הפחות צריך לעלות על דעתו.

    • "הוא במקרה התאים את זה לקו הפעולה של האיש שניסה לפוצץ את הפרלמנט?" – אני מניח שזה נעשה בלי קשר אחד לשני, זה פשוט היה ליל/יום גאי פוקס וכל אחד מהם ניצל אותו לצרכיו.

      • miss bojarsky

        וול, אז יצא שמגנוסן (כמובן שהימרתי לחלוטין לא נכון על איות שמו) פתר עבור שרלוק את התעלומה עם הקרון.

  • אתי

    צפיתי שוב בפרק הפעם עם כתוביות לטובת דברים
    שפספסתי. זה מסוג הדברים שצריך לעכל ונהנים מהם בדרך שונה לגמרי בצפייה שניה. עכשיו
    כשלא הייתי עסוקה בלהיות במתח שמתי לב להמון פרטים נהדרים.

    הדבר הכי מעניין בעיני קורה בדקה הראשונה של הפרק.
    הרמזים לכך שאין באמת כספות היו שם מהתחלה. רגע אחד מגנסן בחדר עם אנשים, אומר שיש לו זיכרון מצוין. רגע אחרי הוא צועד לחדר הכספות. בפועל זה לא פלאשבק ולא קאט. הוא נכנס לממורי פאלאס שלו ונזכר מה נקודת התורפה של הליידי.

    זה חלק משמעותי מהטכניקה הזו, ובגלל שאני מכירה אותה אני מתבאסת שפספסתי את זה. הרעיון הוא שכדי לזכור פרטים מסדרים אותם על מסלול או בחדרים ב"ארמון", מקום שמכירים בע"פ במציאות ויודעים לשחזר בדמיון. נניח, הבית או חדר השינה. בפנים ממקמים בדמיון פרטים שרוצים לזכור. עושים את זה עם דימויים ועזרים שונים שמעלים אסוציאציה מתאימה שמזכירה את קצה החוט לידע הזה
    ומשם הזיכרון נכנס לפעולה. אם רוצים לזכור נניח מספר שמים אותו כשעה בשעון.

    בדרך ל"כספת" המצלמה מתמקדת בפסל מוזר של בחורה לוחמת רוכבת על בת יענה, שמגנסן חולף על פניו. זו האסוציאציה שלו לשערוריית היחסים עם הקטינה של בעלה של ליידי סמולווד. הליידי היא האישה הלוחמת אבל היא גם בת היענה שטומנת את הראש בחול – משכנעת את עצמה שבעלה לא ידע שהיא בת 15. בהמשך הוא מתמקד בבובה – ילדו­ת, בסיפור מעורבת קטינה, ובפסל עם אוזניות – הליידי לא שמעה את כל הסיפור. עכשיו שיש לו את הטריגרים לזכרון, הוא נזכר בכל הידע שצבר. כך הוא צופה בתמונה של הנערה מוקרנת על הקיר ומעיין בתיק – נזכר בסיפור המלא.

    בעניין אחר לגמרי, נפלתי בפח של ג'נין ושרל.
    הטרולים מפילים אותי כל פעם מחדש, והאמת שאני די נהנית מזה. אחרי הפרק הקודם אני כבר
    מאמינה להכל על שרלוק.
    הסיקוונס אחרי ששרלוק נורה היה נפלא. אחת הסצינות הכי יפות בסדרה אי פעם. היה קצת מיותר שכביכול ויתרו על ההחייאה ואז הלב שלו חזר לפעום, אבל כדי לא להרוס לעצמי את הסצנה החלטתי שזה חלק מהדמיון של שרלוק.
    אנדרו סקוט היה הפתעה נעימה מאוד שם, שמחתי לראות את מוריארטי.
    אהבתי את השימוש בשרלוק הילד המפוחד (הבן של מאפט וסו ורצ'ו, אגב) גם אם הוא נראה קצת נורמלי מידי, אבל לכו תמצאו ילד שיכול לעשות את מה שבנדיקט קאמברבאץ' עושה. ומתאים לשרלוק להיקשר לבע"ח. הם לא טיפשים ולא מעצבנים אותו, הם פשוט שם.

    מרי לא לגמרי הפתיעה אותי. כמה דקות לפני הפרק דיברתי על זה שאם היא לא תמות היא תהיה רעה, וזה לא בהכרח חייב להיות קלישאתי כי אולי סוחטים אותה, ואולי ג'ון יישאר איתה בסוף. טה-דה. בסופו של דבר אהבתי את מה שעשו איתה. מאוד מתאים לג'ון, שתלו רמזים מהתחלה – אחלה.

    אני לא חושבת שמוריארטי חזר. אולי זו עבודה של מייקרופט, אולי הרשע של העונה הבאה כדרך למשוך את שרלוק, אבל אין לי ספק שהוא לא זייף את מותו. אני רק מקווה שלא יהפכו אותו לבובה.

    נקודות ראויות לציון:
    ** מייקרופט מזכיר מה שנשמע כמו אח שלישי (סוף הפרק, בשיחה עם ליידי סמולווד).

    "Don't be absurd. I'm not given to outbursts of brotherly compassion. You know what happened to the other one."

    ** יש לזה רמיזה גם במידע של מגנסן על שרלוק. באותו ריווח תחת אח והשם של מייקרופט הופיעה
    בשורה נוספת "MI6" ללא פירוט.

    ** האדם הראשון ששרלוק חושב עליו כשהוא נורה כדי שיעזור לו היא מולי. אותה מולי שסוטרת לו כשהיא מבינה שהוא מסומם והוא פשוט סופג את זה. ממי עוד שרלוק ספג מכות שמגיעות לו בלי לצייץ? ג'ון, החבר שהוא אוהב. Just saying.

    ** שרלוק נותר בתול. הוא אמר לג'נין שהוא חשב "לשמור את זה לאחרי החתונה".

    ** מרי אמריקאית (עבדה בשביל ה-CIA).

    ** שרלוק פותח טיימר עד לרגע שהמשפחה שלו ומרי יושפעו מהסם. הבנתי למה הוא מחכה רק בצפייה שניה.

    ** נקודת התורפה של ג'ון ע"פ מגנסן היא מרי.

    ** נקודות התורפה של שרלוק הן ג'ון, מרי, מוריארטי, איירין אדלר, אופיום, רדבירד ו'כלבם של בני בסקרוויל'.

    ** רדבירד הוזכר בפרק הקודם על-ידי מייקרופט.

    SHERLOCK: John asked me to be his best man. How could I say no?
    MYCROFT:
    Absolutely!

    SHERLOCK:
    I’m not involved!

    MYCROFT:
    I believe you(!) Really, I do(!) Have a lovely day, and do give the happy couple my
    best.

    SHERLOCK:
    I will.

    (He lowers the phone, about to switch it off when Mycroft speaks again.)

    MYCROFT:
    Oh, by the way, Sherlock – do you remember Redbeard?

    (Sherlock’s jaw tightens.)

    SHERLOCK:
    I’m not a child any more, Mycroft.

    MYCROFT:
    No, of course you’re not. Enjoy not getting involved, Sherlock.

    (Sherlock hangs up. He looks down for a moment, then walks across the room towards the top table.)

    ** הבטיחו לנו ששרלוק יהרוג מישהו כבר בפרק הראשון.

    DONOVAN: You know why he’s here? He’s not paid or anything. He likes it. He gets off on it. The weirder the crime, the more he gets off. And you know what? One day just showing up won’t be enough. One day we’ll be standing round
    a body and Sherlock Holmes’ll be the one that put it there.

    ** הכל נשאר במשפחה: מאפט היוצר. סו ורצ'ו אישתו מפיקה. אמא שלה Executive Producer. הבן שלהם משחק (שרלוק הילד = לואיס מאפט). גייטיס ומאפט חברים קרובים. אשתו של מרטין פרימן בתפקיד ראשי. ההורים של בנדיקט קאמברבאץ' בתפקיד משני.

    דברים שלא ידעתי ותודה לטאמבלר ורדיט:
    ** הרינגטון של מוריארטי היה "Staying Alive". הזכירו את זה לטרולים ב- Q&A מיד אחרי הפרק, הם טוענים שהם לא שמו לב ולא תיכננו את זה. http://www.youtube.com/watch?v=qpLPmfBUb34

    ** ראשי התיבות של מרי, A.G.R.A, מגיעים מהסיפור The Treasures of Agra.

    ** בקאנון לא היה אח נוסף, אבל היה אחד בתכנון של דויל שלא יצא לפועל. בביוגרפיה של שרלוק הולמס הוצג אח בכור בשם שרינפורד שהיה חכם יותר ממייקרופט ושרלוק.

    אגב, כל הציטוטים מהתסריטים מהבלוג הנהדר הזה, של מישהי שכותבת טרנסקריפטים נהדרים. http://bit.ly/1fsRAM2

    • Chen Honig

      שאלה דפוקה – מה זה טרול?

      • יצור מיתי מהפולקלור הסקנדינבי, בד"כ תפלץ מכוער, מגעיל וגורם לצרות. בארץ טרולים היו מפורסמים כאויביו של טובטוב הגמד בסדרה המצוירת הפופולרית שנשאה את שמו, ובשנות ה-90 כצעצועים חמודים (אך בעלי פרצופים פחוסים) עם צבעי שיער מגוונים ותלבושות מתחלפות.

        בעידן האינטרנט טרול הפך להיות שם נרדף לגולש שיוצר הרס, מחפש מריבות או סתם מנסה לעצבן. אני מניח שהכינוי דבק במופאטגאטיס על בסיס המונח המודרני, כגורם מתסיס למעריצי הסדרה ברשת וכקבלני עבודה לרבבות משתמשי טאמבלר בין עונה לעונה.

        • Chen Honig

          לא יודעת את מי אני מעדיפה יותר, הטרולים של הניינטיז עשו לי קצת סיוטים ולא הבנתי למה כולם אוספים אותם. עוד פעם, תודה!

          • עכשיו אני מדמיין את מופאט וגאטיס כבובות טרול.

            • Chen Honig

              האחד עם שיער סגול והשני עם שיער ורוד זוהר!

    • ocean

      * מבחינתי אופציה א' למידע של מגנסון היתה משקפי הראיה שלו. אופציה ב' היתה הזיכרון.

      * לדעתי שרלוק חושב קודם על מולי גם ובעיקר בגלל הרקע המקצועי שלה – היא פתולוגית ממש כמו אנדרסון שאף הופיע לצדה בדיון על הנפילה. בלי שום קשר: אכן סצינה נפלאה.

      * את ג'נין וכל הסיפור שלה עם שרלוק הרחתי מקילומטרים. כמו כן היא נכנסה לרשימה השחורה שלי בעקבות הנשיקה עם שרלוק.

      * גם את מוריארטי הרחתי, וממש ממש ממש שמחתי להיתקל בו שוב. אני מאלה שלא רצתה שימות וגם לא האמינה שזה אכן קרה. מאידך, זה יהיה מופרך מדי להחזיר אותו וסביר שמישהו באמת משתמש בזכרו כדי לשגע את הממלכה בכלל ואת האחים הולמס בפרט.

      * אספים ושאר ילדים/מבוגרים אוטיסטים בתפקוד גבוה אכן יעדיפו בעלי חיים על פני אנשים.

      * אם מרי אמריקאית, אצפה לשמוע אותה "במבטא המקורי שלה" כשהיא לבד עם ג'ון/שרלוק.

      * ציפיתי לראות גם את הניקוטין כנקודת תורפה של שרלוק. הנחתי שזה התחליף שעובר מסך להתמכרות האמיתית של שרלוק הולמס המקורי – קוקאין.

      * לגבי הציטוט מהפרק הראשון בסדרה: לא חושבת שלכך התכוון המשורר. יש הבדל בין ייצור פשעים כדי לפתור אותם ולזכות בתהילה, לבין להרוג מישהו מסיבה טובה לעיניי כל. חוץ מזה, באמת היה למישהו ספק ששרלוק מסוגל להרוג?

      * דיבס על בתלויו של שרלוק, אני אשמח לבתק אותם! במקור רציתי לכתוב שאני לא מאמינה שפספסתי את הקטע הזה, אבל אני מתנהגת סביב קמברבאצ' כאחרונת המעריצות העיוורות של ג'סטין ביבר, ובהתאמה מחמיצה המון פרטים עקב בהיית-יתר.

      • אתי

        יש מישהו שמבין יותר טוב ממולי איך להתמודד (סוגריים כדי שספוילר לא יופיע בראשי) עם פצעי ירייה ואיך לשרוד אותם. קוראים לו ג'ון ווטסון והוא רופא צבאי למוד קרב. ובכ"ז היא הראשונה שהוא פונה אליה בצרה, במציאות (רייכנבך) ובדמיון.

        מרי לדעתי השאירה את המבטא המקורי שלה מאחור ומאוד לא מעוניינת לחזור לשום דבר מעברה. מה גם ששחקנים בריטים עושים מבטא אמריקאי בד"כ נשמע נורא.

        לגבי הפרק הראשון, מסכימה שדונובן התכוונה לזה שהוא ירצח מישהו בשביל הריגוש ועדיין זו "נבואה" שהגשימה את עצמה. לי כן היה ספק לגבי היכולת שלו לרצוח, ואני ארצה לראות אותו מתמודד עם זה בעונה הבאה.

        • גם אני לא מאמין שנשמע את המבטא המקורי של מרי. כשג'ון בחר לזרוק את הכונן עם כל המידע עליה ולהתמקד בעתיד המשותף שלהם ביחד, זה גם היה הרגע בו העבר שלה נקבר סופית (פלוס הריגתו של מאגנוסן מאוחר יותר).

      • miss bojarsky

        חיכיתי שתבואי להוקיע את ג'נין 🙂 גם לי היה ברור שמבחינת שרלוק זו הצגה ושיש לו מניע נסתר.

    • me

      הציטוט של דונובן על שרלוק שיכול בקלות לעבוד לצד השני מופיע בספרים מפי ווטסון, ואגב בדיוק בהקשר של הפרק הזה והפריצה לבית של צ'רלס אוגוסטוס מילברטון (הוא מאגנוסן).
      חוץ מזה שהגיוני שיצא לשרלוק להרוג אנשים מתוקף מקצועו, לא הייתי מופתעת מזה.

      תודה על שאר האינפורמציה.

  • Chen Honig

    ספויילרים…

    הגבתי לפרק הקודם שאני לא אוכל להתמודד עם עוד שיברון לב של ווטסון, ואכן אוששה דאגתי בפרק זה. מרטין פרימן הוא המלך של ארמון הרגשות, הוא שלט בסצינה לאחר התגלית המרעישה על מרי, ולפני כן, עם מבטו החצי מאוכזב חצי זועף כשהוא רק גילה… כובע, שפם, וסט, מורידה הכל בפניך מר פרימן!

    התאכזבתי מלחיצת היד הקרה של שרלוק וג'ון בסוף, לא הבנתי איך אחרי וידויי לב כל כך חמים ביניהם, הם מסכמים הכל ב"ביי" ושמות לילדה.

    לא היה לי נוח עם הבריונות של מגנוסן כלפי ווטסון בסוף, סצינה מאוד לא נעימה עם הפליקים, לא ראיתי את זה עדיין בלי תרגום אבל בכל זאת אשאל – איך ווטסון לא הגיב למגנוסן? איך שרלוק לא הגיב? כנראה שפספסתי שם משהו.

    העונה הזו נגמרה עם מלא מחיאות כפיים מתלהבות מצידי, ואני מצפה לראות מה מופאט וגאטיס מתכננים לנו עם מוריארטי והתינוק, שממנו אני מאוד חוששת, אבל על צוות מופיט אני סומכת.

    • מאגנוסן אומר להם שעם המידע שיש לו הוא יכול לעשות מה שבא לו ומוכיח זאת על ג'ון, כפי שנמרח על הליידי בתחילת הפרק. למען שלומה של של מרי, ג'ון נאלץ להשפיל את עצמו. כשג'ון פונה לשרלוק, הוא עצמו נראה אובד עצות וממלמל שג'ון יזרום עם ההשפלה.

      • Chen Honig

        לא נעים בכלל, תודה!

  • אני צריך לבדוק את שני הפרקים הקודמים, לראות אם המוטיב הזה היה גם בהם, אבל מצאתי בפרק השלישי מוטיב חוזר: מדרגות. כרגע זכורים לי ספציפית מפרקי עבר רק המדרגות בביתה של גב' האדסון, שנראים בכל פרק, והמדרגות בפרק הבכורה בסצינת הרצח הראשונה שג'ון הגיע אליה עם שרלוק.

    הפעם היו המדרגות שהובילו מהמשרד של מאנגוסן אל דירתו הפרטית (שרלוק עולה אליה, ונדמה לי שאח"כ רואים גם ג'ון עולה לאחר ששרלוק נורה); המדרגות בראשו של שרלוק כשהתאמץ לעלות לטפס בהן ולשרוד (נראה שהן מאוד ישנות ורעועות); המדרגות שמובילות אל "הכספות" של מאנגוסן (רואים אותו אך ורק יורד אליהן). אולי גם המדרגות בביה"ח שמרי עולה בהן כדי לפגוש את ג'ון מיד לאחד פציעתו של שרלוק (אבל רואים אותה רק באופן חלקי, ושומעים את חילופי הדברים בינה לבין ג'ון שממתין לה במעלה המדרגות), ובאותו ביה"ח כשג'ון ולסטראד עולים קומה למעלה במדרגות חשופות ופונות בקו ישר אל היעד. כמובן, היו גם המדרגות הקבועות בבית (שווה לציין את שרלוק שעולה בבהלה כשהוא יודע שמייקרופט מחטט בדירתו, ומאגנוסן ואנשיו כשהם נכנסים באימה לתוך הבית).

  • קליסון

    מנצל את הפרק הזה בשביל להצטרף לדיון (אני קורא פה כבר זמן מה, אז הי!)

    פרק מעולה, למרות שהפרשיה הבלשית הייתה חלשה מאד.
    מגנוסון הוא (לטענתו) איש עסקים – מה הבעייה להכפיש אותו?
    מה נותן לו חסינות (לפעולות תגמול או למוות שבסוף אכן פגע בו)?

    מנגוסון סוחט בעזרת עיתונים – וזאת חרב פיפיות כפולה.
    הרי אם המהימנות שלך נפגעה – אף עיתון לא יסכים לפרסם אותך, או לעבוד איתך (גם אם העיתון בבעלותך – יש בעלי מניות, וכו').

    הרי מספיק שגברת smallwood תארגן סצינה שבה מצלמים אותו מלקק לה את הפנים, ואף אחד לא יהיה מעוניין לשמוע על מה שבעלה עשה או לא עשה (או שהיא תסחט אותו בתמורה למכתבים).

    או לחילופין שרלוק מציג את מגנוסון משתין לו באח (לא יפתיע אותי אם לשרלוק יש מצלמה בבית).

    • miss bojarsky

      הי! ברוך הבא 🙂

    • פשוט יעל

      נקודה מגניבה! עוד חיסרון של הפגנות הכוח הבוטות האלה.
      וברוך הבא גם ממני. 🙂

  • miss bojarsky

    תודה שוב יעל על כל המידע והתוספות, זה נהדר 🙂
    אני הנחתי שהאמירה של מייקרופט ששרלוק הוא "קוטל דרקונים" היא רפרנס לתפקידו של בנדיקט בהוביט.

    • בהחלט, תודה רבה על הסיכומים הנהדרים האלה, חיכיתי לקרוא אותם מדי שבוע. עכשיו (או כשיבוא לך) צריך לעשות סשן ולהשלים את העונה הראשונה חסרת הסיכומים (:

      והיי קליסון, ברוך הבא!

      • פשוט יעל

        אני באמת צריכה בהזדמנות לראות את הסדרה מהתחלה… אם מתישהו יהיו לי כמה ימים פנויים, אולי אעשה את זה.

    • פשוט יעל

      זה בהחלט הגיוני, ולמעשה זה לא סותר – אני בהחלט יכולה לדמיין אותם רואים את השורה הזו בסיפור המקורי, מחברים את זה לקמברבאץ'-סמאוג, וחושבים 'הי, זה יהיה מצוין'…
      ותודה לשניכם על התודות. 🙂

      • miss bojarsky

        אני גם חושבת שזה היה שילוב 🙂

  • Saturn

    אין לי יותר מדי להוסיף.

    הפרק היה טוב. בעיקר הטוויסט עם מארי והתחבולה של שרלוק עם ה'בובה' וההתפחות שהכל 'באשמת' ווטסון משום האופי שלו, והעסקה שהוא חשב לעשות עם מגנוסן כשהאחרון הערים עליו.

    לכן זה ממש צרם ששרלוק ממש בסוף לא 'נענש' על זה שהוא יצא על ידו עם התחתונה ונאלץ לרצוח אדם. לפי מייקרופט, משימת האנדרקאבר הייתה עולה לשרלוק בחייו. אבל אז הצילו אותו עם הקריאה ברגע האחרון – האם ההתפחות הזו הייתה נחוצה? סתם קליףהאנגר מעצבן ורשת בטחון שפורשים ישר תחת שרלוק.
    שהיו מחזירים את 'מוריארטי' בפרק הבא ואז קוראים לשרלוק בחזרה מהמשימה כאשר מצבו מרופט נפשיתפיזית. ואם זה באמת מוריארטי אז נראה טיפשי לחלוטין ואני לא רואה איך הם בכלל מתחילים לענות על הדברים באופן מספק. ראינו מה הם עשו בפרק הראשון של העונה הזו – פתרון זיוף מותו של שרלוק הוא כבר מועמד חזק שלי ל'אכזבת השנה'.

    ואני לא מבין איך כל ממשלת בריטינה נכנסת לפאניקה למראה פניו של מוריארטי. 'הודעתם לראש המשלה?!'. הלו, לא אמורה להיות גופה של מוריארטי? היכן הצוות הרפואי אנשי מייקרופט לקחו את הגופה עם הכדור בראש? כל הצמרת הבריטית קיבלה את הבשורה בפאניקה ומייד הזעיקו את שרלוק בחזרה – לכו תבדקו איפה שאיכלסתםקברתם את הגופה של מוריארטי ולבדוק אם הוא שם או אם זה באמת שלו.
    מה כולם מאבדים עשתונות כאילו הוידאו הזה לא יכל להיות מוקלט מקודם ואנשיו משחררים אותו עכשיו? איזה תוכנית גדולה שמוריארטי השאיר בצוואתו או משהו. חסר להם שזה לא משהו כזה כי אני לא רואה איך הם מסבירים את מה שקרה למוריארטי. אופציה אחרת וגם לא רצוייה זה של אח תאום..


    לא הבנתי את העניין עם מורגסן. מאיפה הוא למד את כל הסודות שיש לו? חייב להיות מקור שאותו הוא 'צילם' ואכסן ב'ארמון' שלו. הוא נשאל ועונה שחור על גבי לבן: 'לפעמים אני מזמין את החומר אם אני ממש צריך אותו'. אז יש הארד קופי. ואם אין הארד קופי, יש לו את המקורות שמהם הוא קיבל את המידע ושגם הם יודעים אותו. ואפשר להניח שיש לו סידורים כאלה או אחרים שבמידה והוא ימות מידע זה יועבר למי שזה יועבר כדי להמשיך את האימפרייה העסקית שלו גם אחרי מותו. שלא לדבר על האפשרות שהוא הורה שבמידה והוא נהרגנרצח לפרסם את כל הסודות שברשותו או לפרסם את אילו הקשורים במי שרצח אותו. אם 'מקורביו' יודעים ששרלוק רצח אותו (ומכיוון שהרצח התבצע בביתו, הסיכויים גבוהים) אז המקורבים ידאגו להעביר את המידע לגבי מארי לאלה שרוצים ברעתה.

    אז אם לא הבנתי משהו כשורה, מדובר בחור לא קטן.

    • אל תשכח ששרלוק בילה את השנתיים האחרונות בהפלת הרשת של מוריארטי, והוא חשב שהצליח לסיים את העבודה בדיוק כשמייקופט הזמין אותו לחזור מהמתים. לא ידוע לנו על אף פעילות של ממשלת בריטניה או הסוכנות החשאית נגד הרשת, והכל נעשה מתחת לרדאר וללא סמכות רשמית ע"י אדם שנחשב למת. בין אם מוריארטי חי או שאלו ממשיכי דרכו (אני מאמין יותר בתיאוריה הזו), שרלוק הוא המומחה הכי גדול בעניינם.

      למה שמאגנוסן יסמוך על מישהו אחר? הוא התבודד; הוא החזיק עוזרת אישית ואנשי אבטחה בהתאם למעמדו ותפקידו, אבל מעבר לזה הייתה לו גישה בלעדית לחלק מהמקומות בבעלותו (דירת הפנטהאוז מעל המשרד, למשל). מאגנוסן היה כל כך שיכור מכוח וממוקד ביעדים של עצמו, למה שיהיה לו אכפת ממה שאחרים יעשו עם המידע שלו לאחר מותו? הוא בכל מקרה לא יהנה מפירות הסחיטה או מהשפלתם של קורבנותיו.

      • Saturn

        זה נכון שהוא המומחה הכי גדול לגבי מוריארטי. הדברים לא סותרים. שרלוק יצא מובס מהעימות עם מגנוסן והוא היה צריך לשלם על זה באופן כזה או אחר. מה שלא קורה אפילו לדקה אחת כי קוראים לו מהר בחזרה.

        מה ה consequence של כשלונו של שרלוק מול מגנוסן ורציחתו לבסוף? כלום. בעונה הבאה הוא יסתובב בחופשיות והעסקים יהיו כרגיל ביחד עם ג'ון ומארי עד שיטפלו עד הסוף ב'חזרתו' של מוריארטי. כאילו דוחים את ביצוע גזר הדין.

        זה מעצבן יותר כי הפרק הראשון של העונה הרס את העונה הקודמת שגם שם חשבנו שמוריארטי הערים עליו ודחק אותו לפינה ושהוא אולץ להתאבדלזייף את מותו ולדבר היו השלכות.
        אבל אז התברר ששרלוק היה תמיד בשליטה וצעד אחד לפני מוריארטי ושהכל היה חלק ממבצע ענק של הממשלה וזה הוציא הרבה אוויר מהבלון של העונה והפרק ההם.

        ועכשיו שרלוק באמת יוצא עם ידו על התחתונה ונאלץ לרצוח אך מקבל 'חנינה' מהירה, גם אם זמנית. למה לא יכלו לעשות קפיצה בזמן לפני שמציגים את הקייס הגדול הבא כך שהם היו מחזירים את שרלוק 'מהכפור' חבוט.


        לגבי מגנוסן, אתה צודק. לא היה שום דבר מיוחד בפרק שירמוז על דברים כאלה, ואם היו לו בני משפחה שימשיכו את העסק אז ככל הכנראה היו נותנים על זה את הדעת בפרק וכו' אבל עדיין. ראינו שהסדרה אוהבת גילויים מפתיעים.

        ואחרי הכל, לפי שמגנוסן אמר ייתכן ושכן יש הארד קופי של כל המידע הזה.

        • אני חושב שהיה יותר מעניין אותי לראות את מייקרופט נכשל בהחזרתו של שרלוק, ובתקופת היעדרותו מוריארטיממשיכי דרכונבל חדש עושים שמות בלונדון.

        • קליסון

          לפי מגנוסן – יש הארד קופי של חלק יפה מהמידע (לדוגמא המכתבים שאנחנו רואים שהוא מראה לשרלוק ולג'ון).
          גם אם הוא שיקר, עדיין אתה לא יכול לפרסם "סתם" בעיתון בלי שאתה לפחות מראה Hard copy.
          בטח ובטח כשאפשר בקלות לתבוע אותו על הוצאת דיבה – ואז אם אין Hard copy, אין קייס בבית המשפט.

    • Saturn

      עוד שני דברים ששכחתי לכתוב:

      לא בדיוק הבנתי את ההסבר של מארי לירייה בשרלוק. היא רצתה לאשפז ולא להרוג אותו כדי לזכות בזמן כדי לשכנע אותו לגבי המקרה שלה בזמן אבל זה לא כל כך מסתדר לי. אם היא פשוט לא הייתה עושה כלום ובורחת משם אז אני לא חושב ששרלוק היה רץ לספר לג'ון או לאחרים. הוא היה עולה על זה במהרה שגם לה יש סוד להגן.

      אותו תהליך מחשבתי ששרלוק עבר במיטת בית החולים יכל לקרות אפילו יותר מהר בלי פציעתו באופן קריטי. ומה בדיוק מארי עשתה עם הזמן הזה שהיא 'קנתה'? כלום. זה שרלוק שהוביל אותה למקום מחבואו והציע מייד את שירותיו.

      ולגבי מקומות המחבוא של שרלוק, התברר שאחד מהם הוא חדר השינה של מולי 😀 בעוד היא מסתפקת בחדר השינה הנוסף.

      • קליסון

        איך שאני הבנתי את זה, מרי ירתה בשרלוק בגלל שמגנוסן היה שם.
        אם מגנוסן היה רואה שהיא "חסה" על שרלוק – הוא היה מצרף את שרלוק לרשימת הלחצים על מרי.
        ככה – הוא לא יכול ללחוץ עליה איתו.
        (אם היא הורגת את מגנוסן – שרלוק וג'ון בבעייה)
        אז הפתרון המהיר הוא לירות בשרלוק (וזה עוזר לשרלוק מול המשטרה, כי ככה הוא לא יחשב לשותף של "היורה המסתורית")

        • Saturn

          לפי איך שזה מוסבר ע"י שרלוק והסכמתה בשתיקה של מארי:

          'One precisely calculated shot to incapacitate me,
          'in the hope that it would buy you more time to negotiate my silence.

          מה שלא ממש קרה וגם משהו שאני לא חושב שהיה נחוץ כי אני לא מאמין ששרלוק היה מספר לג'ון מיד בכל מקרה.

          האם זה בכלל משנה למארי או למגנוסן שתהיה עוד נקודת לחיצה עליה? יש לו מספיק חומר עליה שכבר הוביל אותה להיות פסע מלרצוח אותו. כל תוספת מיותרת ולא משנה דבר. מארי יכלה לירות בשרלוק ברגל.

    • קליסון

      אתה מתרכז יותר מדי בעובדה שזה מוריארטי, כאשר אתה צריך להסתכל על "איך" זה שודר.
      השתלטו על "כל" תחנות הטלויזיה של אנגליה במכה אחת – זה כשלעצמו צריך לעורר פאניקה בכל הממלכה.
      תוסיף לזה את העובדה שמי שעשה את זה, הוא מוריארטי (או מישהו מטעמו) – ואז ברור למה הפאניקה גדולה

      • Saturn

        התגובה להופעת דמותו של מוריארטי הייתה 'איך זה ייתכן' 'איך הוא חי', גם ע"י מייקרופט. למה אף אחד לא התעשת לרגע ואמר 'רגע, יש לנו את הגופה שלו עם כדור בראש, לבטח זה לא הוא או בוא נלך לבדוק אותה'.

        אני גם לא חושב שהוא כזה איום שמצריך תגובה כזו. הרי כל העניין בעונה הקודמת של 'קוד שפורץ כל אבטחה' היה בלוף אחד גדול. הפשע היה 'עבודה מבפנים'.

  • אביטל

    פרק מצוין. גם לי הפריע שלמעשים של הולמס אין השלכות. אפילו כשהוא כבר כמעט "נענש" ונשלח למזרח אירופה זה במטוס פרטי.
    אגב, אחד הרגעים המצויינים בפרק- כשהולמס אומר לג'ון שאחיו מעריך שהוא יבלה רק שישה חודשים במזרח אירופה, ואחיו לעולם לא טועה.
    וחוץ מזה, כמה נקודות דמיון בין הפרק הזה לפרק הראשון בסדרה, כי צפיתי בו לאחרונה:
    בשני הפרקים נאמר המשפט המדויק עם הסוציופת+do your research (זה נאמר בעוד פרקים? אני כבר לא זוכרת)
    בשניהם אנדרסון מבצע חיפוש סמים בדירה של הולמס, בשניהם הוא מתנדב לזה
    בסוף הפרק הראשון ג'ון יורה בנהג המונית שמאיים על הולמס באופן לא ישיר (משכנע אותו לקחת גלולה), בסוף הפרק הזה הולמס מחזיר לו את הטובה

  • Matoy

    אחלה פרק ואחלה סדרה.
    הדבר העקרי שאני מקבל כשאני רואה פרק של "שרלוק" זה את העובדה שמשקיעים בי, וסומכים על האיטיליגנציה שלי, על היכולות שלי להבחין בפרטים קטנים, על זה שאם אני אעשה פריז על החלקיק שנייה כששרלוק או מגנוסן מוציאים מידע מארמון המחשבות שלהם וכל הכתוביות רצות באוויר, אני אוכל להתקל במידע שימושי איפשהו שם.
    בגדול זרמתי עם הפרק. אני כבר מכיר את הסדרה ואני יודע שבסוף אני אקבל תשובות להכל, רק צריך לחכות בסבלנות. הקטעים של החזרה אחורה וקדימה בזמנים (כמו בסצינת הקפה המרדים של מייקרופט והקאט בחזרה לעבר בשיחה של שרלוק עם חלוק בית חולים שמדבר עם מגנוסן, ולמעשה מסביר לנו למה הוא היה צריך לסמם אותו) היו מצוינים.
    גם אהבתי את ההבנה של המדיום ושבירת הקיר הרביעי כמו בסוף הפרק כשמוזיקת הסיום מתחילה ומפסיקה מה שמבהיר לנו שזה לא הסוף שחששנו ממנו ושרלוק הולך לחזור להילחם במוריאטי (סביר להניח שזה כפיל או חקיין שמשתמש בשם שלו אבל לך תדע..). אותה תחבולה קרתה גם בסוף של האישה האדומה.
    דבר שפחות אהבתי היה מה שהפריע להרבה אנשים – העובדה ששרלוק לא ניצח הפעם את היריב שלו. הוא ניטרל אותו באמצעות רצח, ואין איך לברוח מזה. מגנוסן היה אדם מתועב אבל לא הגיע לו למות. בנוסף, גם אם כן שרלוק לא אמור לרצוח אנשים שאין לו דרך אחרת לעצור אותם. הוא אמור לנסות להיות חכם יותר מהם, לנסות למצוא את הפרצה הלא אפשרית (כמו עם מוריאטי בסיום העונה הקודמת). מה ימנע ממנו לעצור כל פושע שמאיים עליו בלחיצת הדק. בנוסף, נראה לפי הפרקים הקודמים ששרלוק אמור להיות מוסרי, כלומר לא יקח את החיים של בן אדם אחר, גם אם הוא או יותר חמור – ווטסון מאויימים כתוצאה מזה.
    עוד משהו שהפריע לי היה העובדה שאנחנו אמורים לקבל דברים מהותיים, כי הפרק אומר לנו. לדוגמה מרי. היא לא ירתה במגנוסן באותה שנייה, אבל בשרלוק כן. הפרק אומר לנו בפנים שהיא רצחה אנשים בדם קר בעבר, לכן ירייה בחלאה כמו מגנוסן הוא בהחלט דבר אפשרי לה. היא לא עשתה את זה לפי הפרק, כי "זה יהפוך את ווטסון לחשוד העיקרי", מה שהוא בולשיט לגמרי וכיסתוח רציני של ההתנהגות שלה. גם העוזרת של מגנוסן ששרלוק "מתאהב" בה (הקשר הפיקטיבי שהיה שקוף מההתחלה), היה פרט נוח מאוד להכניס לעלילה. מה הדרך להכנס פנימה למשרד ש למגנוסן? לנצל את העוזרת שלו. אבל שרלוק לא יכול לנצל אישה (להציע לה נישואין ולשבור לה את הלב) כי הוא מוסרי, לכן צריך לגרום לזה שהיא ניצלה אותו בחזרה (ע"י חשיפה הקשר לצהובונים וקבלת כסף תמורת זה). אלו כל מיני חורים שהפרק סותם בצורה קצת גסה.
    אבל באמת שאני מתקטנן פה כשיש סדרות כמו "דקסטר" שהיו מתות לחצי מהפתרונות של "שרלוק".
    מחכה לעונה הבאה כבר.

  • Guy Uliel

    אמת אם כל הכבוד שיש לי לסדרה שהתחילה ממש מצויין וגמרה בטוב +++ את העונה השנייה העונה השלישית די שיעממה טוב בסדר הבנו שרלוק חזר וג'ון מופתע וזה בסדר הבנו הוא חי למרות שידענו בסוף עונה 2. העונה לא התקדמה לשום מקום חוץ מהחתונה של ג'ון ומרי המגנסון הזה שיעמם תנו לי קצת מוריארטי מישהו שייתן קצת בשר לעונה הזאת היו רגעים טובים אבל העונה לא התעלתה על עצמה מקווה שעונה 4 תהיה טובה

© עידו ישעיהו