אל תלך בעדינות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 28/04/2012 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "יומני הערפד" 3.20

http://i47.tinypic.com/34gly83.jpg

אחרי ההתלהבות שהייתה לי מהתפניות לפני מספר פרקים, חזרה "יומני הערפד" לסורה בפרקים העוקבים, כולל הנוכחי. משהו לא לגמרי מתקתק בעונה הזו, מעבר למריחת הזמן האטומית ולסיפור המשפחה המקורית שפשוט מסרב בכל תוקף להסתיים. כבר לא משנה לי איך זה יקרה, העיקר שזה יקרה.

בפרק הנוכחי היו יותר מדי רגעים סבוניים. ברור, זו בכל זאת סדרה שמבוססת על ספרים לנערות, וכשלא מזמן אליינה ודיימון התנשקו שמעתי בדימיוני מקהלת בנות עשרה צווחת מהחלונות בבניינים הסמוכים, בדומה לשאגות השמחה על גולים במשחקי ספורט. אבל וואלה, פעם הרגשתי שזה היה במידה ועכשיו זה לא, או אולי הבעיה היא שאין קונטרה מספקת לקטעים האלה, מה שלגמרי מוציא את הסדרה מאיזון.

אחת הסיבות לכך שאני אוהב את הסדרה (אני עדיין לא מטה את זה לזמן עבר) היא העיסוק הרגשי שלה, שתמיד היה מדויק ואמין, אבל עכשיו עם משולש סטפן-אליינה-דיימון ששב לבעור במלוא עזוז, ועם מאט שפתאום חזר לתמונה, ועם משולש טיילר-קרוליין-ניקלאוס, ועם ג'רמי-בוני-מה-שמו – זה נראה מטומטם וירוד כמו "מגרש ביתי" (לפחות בעיניי, אחד שמעולם לא צפה בה מעבר לפיילוט).

מה שיכול היה להיות סיפור מדהים ומועך לב עם אלריק, נעשה אף הוא באופן שרחוק מהרגעים הגדולים של הסדרה. התגובות של ג'רמי, למשל, היו מגוחכות כל הזמן. בשביל זה החזרתם אותו? כדי שכל הזמן יבוא, יתנגד, יעשה פרצוף ואז ישעט אחורה או החוצה במחאה? הוא נראה כמו ילד קטן, מה לעזאזל עשיתם לו? אפילו הדמעה הזו נראתה מגוחכת, זולגת לה מעין אחת בזמן שהוא ומאט שותים לכבוד ריק כמו ילדים גדולים.

יחד עם זאת, לא הצליחו להרוס לגמרי את גוויעתו של ריק. עם כמה שהוא מת שוב ושוב עד לשלב שבו זה כבר נהיה בעיקר מצחיק, הפרידה ממנו, קיטשית ונסחפת ככל שהייתה, הצליחה לגעת ללב. ריק הוא אחד הדמויות האהובות עלי שם, כך שבאמת שהיה קשה לקלקל את זה באופן כה מהותי. אבל "ביומני הערפד" כמו ב"יומני הערפד", אי אפשר בלי הטוויסט שיחתום את הפרק: בוני הולכת ומשקה אותו בדמה כדי להשלים את הפיכתו לערפד. תכל'ס היה בזבוז אילולא הפכו אותו לצייד ערפדים – מייקל מת בקלות ובמהירות רבה מכדי להותיר חותם, כך שמישהו צריך להיכנס לנעליו – אבל בסופו של דבר מדובר בפעם נוספת שריק מת אבל לא באמת מת. בוז נוסף לערימה.

תגיות:
  • Yaara

    יפה לך שאתה ממשיך לצפות. אני וויתרתי על הסדרה לפני איזה 10 פרקים. עונה 2 היתה מצוינת, וכל ההתעסקות בעונה הזו עם המשפחה המקורית מיצתה את עצמה מבחינתי תוך שני פרקים, היתה מאוד לא אמינה, מאוד מאכזבת וכמו שציינת – פשוט סבוניאדה אחת גדולה.
    אני חושבת שהסיבה העיקרית שבגללה הפסקתי לצפות בסדרה היא בגלל הדיסוננס הנורא בין המעשים של הדמויות לאופי שלהן. דמויות יכולות לבצע מעשים מזעזעים ונוראיים רגע אחד, וברגע שני להיות עדינות ומלאות סימפתיה ורגש, מבצעות רצח מחריד ומיותר ברגע אחד שנשכח מהר כי הן כרגע צריכות למלא תפקיד של מושא אהבה.
    אני מבינה שזאת סדרה שצריכה לספק את קהל בנות-העשרה שלה עם המון משולשים רומנטיים, אבל בשלב מסוים הקבלה וההתעלמות המצטברת מכל המעשים האלה כבר נהיתה פסיכוטית מדי בשבילי.

  • מייקל

    הרגשתי את זה בפרק החמישי בערך בתחילת העונה, כשסטפן חוזר אל אלינה כאילו הוא לא רצח עשרות אנשים כמה דקות קודם לכן והסדרה ממשיכה הלאה, כדרמת מתבגרים כמות הדם בא והסלחנות הפתטית כלפי הרצח בסדרה באמת הורידו לי אצ החשק לעקוב אחרי ולהמשיך לצפות בה, אבל תודה לאל שאחרי כמה פרקים היא חזרה לעידון שאפיין אותה בעונה השנייה, אחרת היא תהפוך להעתק עלוב וחלש של דם אמיתי.
    וכן כצופה של שתי הסדרות, לראות את ההתייחסות של הדמויות לרצח הנוראי שהם מחוללים זה דבר מגעיל, מצד אחד מופיע כמעט בכל פרק מוות של דמות אחרת, ומצד שני לא מפסיקים לזבל את השכל עם משולשי אהבה שנהפכו לדביקים ושוכחים לחלוטין את ההתייחסות לגועל שהם חוללו.
    אז סטפן רצח מישהו ואת כל המשפחה שלו? לא קרה כלום.
    אז אלינה רוצה לנשק את דימון במקום את סטפן? 8 פרקים יחפרו על זה.

  • Tally S

    בלע בלע בלע בלע
    ספוילר
    ספוילר
    ספוילר
    אני קצת מעורערת. מצד אחד היה נשבר לי הלב אם אלאריק היה מת. מצד שני אני לא רוצה שהוא יהיה ערפד. 🙁

    ויאדו, כנראה שמישהו כיבה לך את הרגשות. ברגע הנשיקה דיימון/אליינה חזרתי לגמרי להיות בת 16.
    P(:

    • זה ההבדל בינינו, מעולם לא הייתי נערה בת 16.

© עידו ישעיהו