ספוילר "גאלבנט" עונה 1 פרקים 3-4
ככל שממשיכים לצפות, מתבהר שהצפייה האולטימטיבית ב"גאלבנט" היא מרתון של כל הפרקים יחדיו. "גאלבנט", יותר מהכל, היא סדרה שהאווירה שהיא יוצרת (משהו בין מל ברוקס ל"טיסה נעימה") היא קריטית. לצערה הסדרה נוצרה ב-ABC ולא בנטפליקס, ולכן הטוב ביותר שיכלו לעשות זה לצמד פרקים יחדיו. כך תמיד יש תחושה שהפרק השני שמשודר יותר טוב מקודמו, ואני לא לחלוטין בטוח שהאיכות של הפרק היא שגורמת לכך כמו האווירה שמכניסה אותך וגורמת לך לקבל אט אט את סוג הטירוף הספציפי של הסדרה.
בכל מקרה, אחרי תלונה מהירה על חוסר האופי של סיד קיבלנו פרק שלם שמתמקד בדמותו ועדיין אין לי ממש מושג לגביו. הפרק השלישי נתקע בבית מולדתו, שם סיד נחשב לגיבור מכיוון שהוא שיקר להוריו לגבי מצבו, ופרט לגילוי שסיד יהודי לא נרשמה התקדמות מדהימה לגבי דמותו. מה שכן, אחרי שהפרקים הראשונים נטו בקלות לצד של הממלכה לספק את הבידור, הגיבורים מתחילים להשיב מלחמה.
מסע הגילוי העצמי החדש של גאלבנט מעניין ומבדר, השיר של השוליות היה מצחיק, ואפילו שהישאבות של גאלבנט הייתה צפויה עדיין היה בה משהו משעשע. אותו דבר תופס גם על העיירה היהודית הסטריאוטיפית של סיד, שם נזרק בכל שנייה איזה "בובלה" או "שיקצה". דווקא לנסיכה היה פחות מה לעשות הפרק. היו רמזים לגבי בדיחות שהולכות לבוא על חשבונן של קבוצות האימפרוביזציה, אבל הן לא ממש הבשילו למשהו מצחיק. משפט המחץ של הפרק, גיבורים: " He puts the sir in circumcision".
בינתיים, המלך מנסה עדיין למצוא דרך לשכב עם אישתו והפעם מנסה לארגן מופע לממלכה אותה כבש והרס, למרות שהוא לא בדיוק מצליח לזכור איך עשה את זה. בסופו של דבר היה משהו מונוטוני וחוזר על עצמו, והדינימיקה נשארה ברובה אותו דבר כמו שני הפרקים הקודמים פרט ללהקת המוציאים להורג, שניסתה למצוא פזמון קליט. החלק הטוב ביותר בממלכה דווקא בא מוקדם בפרק: כמה חיילים צריכים בממלכה כדי להגן עליה? יותר ממה שהיה לכם.
הפרק הרביעי כבר היה ממש נהדר. שיר פתיח קליט שמבהיר את הסוגיה של הפרק, דמות מטורפת נהדרת ("שליטי הים!… רק לא ממש בים") ודינמיקה חדשה בממלכה.
אחרי שהמלך גילה שאשתו בוגדת בו עם ליצן החצר, הוא נתקף קנאה ומחליט שההומור זה מה שמושך אותה. בכך הוא מגיע לליצן ומבקש ממנו עצות כדי להצחיק, והשיר "Comedy Gold" הצחיק בדיוק בגלל שהוא הראה את הרבדים של ההומור שבהם הסדרה עובדת. יותר מכל, השורה המהירה בין המלך לליצן החצר לגבי טיב היחסים שלהם, סיכמה בצורה נהדרת למה הפרק עבד כל כך טוב: היא הביאה דינמיקה חדשה ונהדרת שנקטעה בצורה המשעשעת ביותר שגם נתנה מקום לסדרה לחקור דברים חדשים באזור הממלכה.
אצל הגיבורים, אחרי מריבות וחיכוכים קלים שקורים אצל כל קבוצה שנתקעת ביחד הם נתפסו אצל שודדי הים-יבשה. השיר שלהם הוא מופת של בנייה קומית שמתחיל עם הנחה פשוטה ומעמיס עליה עוד רבדים ודברים במקום סתם לחזור על אותה הבדיחה עוד פעם ועוד פעם. ולא רק זה, אלא שהעלילה גם עזרה לנו להתקדם מעט. דווקא בפרק הזה, הצלחתי להבין לראשונה את סיד – הוא הגלגל החמישי שכולם מתעלמים ממנו. בתור גלגל חמישי הוא עובד נהדר.
ראיתי תלונות בביקורות על כך שיש תחושה שהעלילה של "גאלבנט" לא מתקדמת לשום מקום, ואני לא בטוח שאני מבין את התלונה הזאת. מדובר כאן על מחזמר פארודי. אני לא באתי בשביל סיבוכי העלילה הפתלתלים אלא בשביל ההומור, האווירה והבדיחות. אני מוכן לקבל עוד כמה פרקים של הגיבורים משתעשעים על הספינה כאשר העלילה נפתרת בחמש דקות האחרונות, אם הפרקים האלה יהיו ברמה של מה שהיה לנו עד כה.
ובקיצור: "גאלבנט" עדיין מצחיקה עם שירים טובים ואווירה קלילה וכיפית. האזה!
