
לא יודע אם יצא לכם לשים לב, אבל ביום ראשון בלילה מגיעה העונה החדשה והאחרונה של "שובר שורות". כדי לרענן את זכרוני התחלתי לצפות שוב בעונה החמישית, ובשבוע האחרון גם צפיתי כמובן בהמוני הפארודיות והתקצירים שרווחו ברשת, וקלטתי פתאום שעיקר כוחה של הסדרה – שלא לומר כוחה היחיד – הוא ברגעים המדהימים שלה. כלומר, אני לא חושב שיש עוד אחת כזו שייצרה כל כך הרבה סצינות שגורמות לצופיה לזעוק כלפי המסך "וואט דה פאקקקקק?!?!?!?!", והרושם העז של רגעים כאלה מצליח לעמעם לא רק את המופרכות המובנית שלהם עצמם, אלא את הרגעים האיומים של הסדרה כולה, במיוחד ככל שעובר הזמן. סצינות ארכניות של נוף מדברי או נדנודים מעין אלה, סצינות מביכות של "התפתחות דמויות", כל מה שקשור לסקיילר ובעיקר למארי וכו' וכו' וכו' (וכו' וכו').
מכאן והלאה ספוילרים לכל מה ששודר















