סבירות גבוהה שלא הייתי צופה בפיילוט של "וונדר וומן" אם לא הייתי מקבל עליו המלצה בטוויטר. התמונה שהייתה לי בראש הייתה של סדרת בית משפט של דייויד אי. קלי שבה "וונדר וומן" היא "דרדוויל פוגש את אלי מקביל", וחוזרת מלהרביץ מכות כדי לאכול גלידה עם חברות תוך שהן מרכלות על בחורים. התמונה הזו נמצאת אצלי בראש איפשהוא ליד האנטי-כרייסט.
זה לא שלא נהניתי מ"אלי מקביל" בזמנה – זה שמאז "אלי מקביל" התבגרתי מעט. גדלתי על הסדרות של קלי, אבל קלי לא הציג בהן בני אדם – הוא הציג דאגלס וומבואים שנעו בין מקרה משפטי אחד לאחר. זה יכול להיות נחמד לצפייה בודדת, אבל זה לא משהו שגורם לי לרצות לצפות בסדרה לאורך זמן.
ובכן, הפיילוט של "וונדר וומן" היה שונה למדי מהציפיות שלי, מה שלא הופך אותו לפאר היצירה, אבל כן הופך אותו למשהו ניתן לצפייה, ואולי אפילו משהו שהיה יכול לעבוד בתור סדרה (על מדוע הוא לא המשיך לסדרה, בהמשך). חלק ניכר מהפיילוט היה בשבילי בגדר "מחשב מסלול מחדש" תוך שאני מנסה להבין מה בעצם קלי עושה כאן, ומופתע לטובה ברוב הנקודות. מכאן והלאה ספויילרים לפרק.
