"הג'ינקס" של HBO היא מקרה מבחן של הקושיה האם ספוילרים הורסים הנאה מיצירה. במילה אחת: כן. במילה אחת אחרת: לא. הסדרה בת ששת הפרקים מגוללת את סיפורו של המולטי-מיליונר רוברט דרסט, 71, שהמילה 'תמהוני' קטנה מלתאר אותו, וחשוד בשלושה מקרי רצח ב-33 השנים האחרונות. האם הוא אכן עשה זאת או שמא מדובר באדם בעל המזל האומלל ביותר בעולם? הרי קוראים לסדרה "הג'ינקס", כלומר 'הנאחס'.
הספוילר הגיע עוד לפני ששודר הפרק האחרון בארה"ב ביום ראשון לפני שבועיים, 15 במרץ – רוברט דרסט נעצר בשבת שלפני כן, מה שכמובן הפך את הפרק למעניין במיוחד עוד לפני שהקהל ראה ממנו פריים, והוא לא איכזב. מאז והלאה קשה היה לחמוק מספוילרים לסדרה. ב-yes הגיבו מיד והקדימו את שידור הסדרה מאפריל כמתוכנן לאותו סופ"ש, עת עלו ששת הפרקים ל-VOD, והחל מהיום ב-22:00 תשודר הסדרה בשידור יומי ב-yes דוקו. לצערי, לי זה לא מאוד עזר. למרבה הנאחס נחשפתי כמעט לכל הפרטים המשמעותיים בסדרה עוד לפני הצפייה בה, כך שלכל אורכה קשה היה לי להתחמק מהתחושה שחוסר ידיעה יעשה חסד גדול עם "הג'ינקס".
למען הסר ספק, מדובר בסדרה מעולה. יוצריה, הבמאי אנדרו ג'ארקי והמפיק מארק סמרלינג עושים עבודה נפלאה בלצייר את התמונה המלאה – מראיינים לסרט כל מי שיכול לשפוך אפילו מעט אור על האירועים. בין אם זה אחד משכניו של דרסט המתאר דברים מזווית הראייה שלו, הסניגורים והתובעים השונים במשפט של דרסט באשמת רצח שכן אחר, בלש טקסני שנשבר מול המצלמה על כך שלא הצליח להביא צדק למנוח, או אחייניתה של אשתו הראשונה של דרסט, קת'י, שנעלמה יום אחד ב-1982 ודרסט נותר חשוד תמידי בפרשה. לא זאת בלבד שהמרואיינים מרחיבים את הסיפור ואת היבטיו, אלא גם מעמיקים אותו מאוד. אותה אחיינית למשל, שהייתה תינוקת קטנה כאשר האסון היכה ושהדימיון בינה ובין הנעדרת יוצא דופן, מתארת כיצד המשפחה לא זכתה אפילו להתאבל ולנסות לרפא את עצמה. כל כך הרבה חיים שנהרסו, אלמנט שלא בהכרח עולה על הדעת בלהט העובדות הסנסציוניות.
הריאיונות המקיפים, חומרי הארכיון, השחזורים המינוריים, העיצוב האלגנטי, המוזיקה המעולה, העריכה המושלמת, הבנייה האיטית והמחושבת אל הקליימקס (הסצינה הופכת הקרביים שחתמה את הסדרה נרמזה כבר בסופו של הפרק הרביעי) – הכל הופך את "הג'ינקס" ליצירה המצוינת שהיא. יצירה דוקומנטרית אקטיבית שמול המצלמות חתרה וחקרה לאורך שנים כדי להגיע אל האמת, עד שאכן הצליחה בכך. ויחד עם זאת, היעדר הידע המוקדם הוא זה שהופך אותה לאירוע חד פעמי ומדהים. אני יכול רק לקנא במי שלא יודע מה צפוי לו בפרק האחרון, הקצר במיוחד ביחס לאחרים בסדרה (כ-35 דקות). אט אט אנחנו מוזמנים להיכנס לנעליו של ג'ארקי לפני שהוא מראיין שוב את דרסט – הוא ועמיתיו להפקה מתדיינים כיצד כדאי להם להנחית בפניו של המרואיין את המידע שיש להם, לתת לו להתפתל מולם ואולי אפילו מעבר לכך. ההזדהות עם ג'ארקי הנרגש הייתה מוחלטת, ידו רועדת והוא לא מסוגל ליצור קשר עין עם דרסט.
מכאן והלאה ספוילר למי שטרם מכיר את הפרטים: הסצינה החותמת, שעיקרה הוא דרסט מדבר וממלמל לעצמו בלי לדעת שוב שהמיקרופון מקליט אותו, הייתה מצמררת ומהממת אפילו עם הידיעה המלאה של מה שקורה בה. "זהו זה, נתפסת… מה לעזאזל עשיתי? הרגתי את כולם, כמובן", אמר לעצמו. מדובר בעדות שהמפיקים כלל לא היו ערים לה אלא עד שלב מאוד מאוחר בתהליך העריכה, כך על פי עדותו של ג'ארקי, אולם תזמון עצירתו של דרסט ממש יום לפני שידור הפרק עשוי להיחשב אצל הציניים שבנו לאקט שיווקי מדהים.
אחרי שהסתיימה הסדרה החלו כלי תקשורת מסוימים (בהם הניו יורק טיימס, שאחד מכתביו מרואיין לאורך הסדרה, באזפיד והגרדיאן) לתהות כמה זמן בדיוק נח הווידוי הזה של דרסט אצל יוצרי הסרט לפני שהועבר אל רשויות החוק. ג'ארקי אמר שהן ההקלטה והן המעטפה המפלילה הועברו אל רשויות החוק חודשים רבים לפני השידור. הטענה הזו גובתה על ידי משטרת לוס אנג'לס, שלדבריה המעצר נעשה בלי שום קשר לתזמון הפרק האחרון אלא על סמך ראיות חדשות שצצו בשנה האחרונה. מצד שני, זו אותה משטרה שמלכתחילה לא טרחה להצליב בין המכתב האנונימי שקיבלה המתריע על גופתה של סוזן ברמן לבין כתב ידו של רוברט דרסט. זאת ועוד, ציר הזמן בסדרה מעלה תהיות באשר למועד שבו נערך אותו ראיון מפוצץ עם דרסט – ניתן להבין שזה היה ב-2013, אבל בפועל זה היה ב-2012 – זמן רב שבו המעטפה המפלילה עדיין הייתה בידי יוצרי הסדרה. ג'ארקי הודיע שהריאיונות המתוכננים בעקבות סיום הסדרה מבוטלים עקב הסיכוי הסביר שכעת הוא ועמיתיו בגדר עדים בתביעה נגד דרסט.
כעת ההתפתחויות עם רוברט דרסט מככבות במהדורות החדשות בארה"ב. אחרי מעצרו בניו אורלינס בגין הרצח של סוזן ברמן נדחתה בקשת פרקליטיו לשחררו בערבות, והשימוע המקדים בעניינו יתקיים ב-2 באפריל, יום חמישי הקרוב. המשטרה שם חוקרת אותו גם בעניין היעלמה של אשתו וכן שני מקרי היעלמות נוספים שלא תוארו בסרט: משטרת יוריקה שבקליפורניה מעוניינת לחקור אותו בנוגע להיעדרותה של נערה בת 16 בשם קארן מיטשל ב-1997. דרסט נהג לפקוד בקביעות חנות שהייתה בבעלות דודתה של מיטשל והאפוטרופוסית שלה, והיה החשוד העיקרי במעורבות בהיעלמותה. בנוסף משטרת ורמונט שבניו אינגלנד חוקרת קשר אפשרי בין היעלמותה של סטודנטית ב-1971 אחרי שקנתה בחנות מזון הבריאות שלו.
בריאיון עם הניו יורק טיימס אמרו ג'ארקי וסמרלינג שהם ממשיכים לתעד את המתרחש. "באופן מעניין, בימים האחרונים לבדם היה מבול של שיחות מאנשים שאומרים, 'אוי, הייתי צריך לספר לך את זה' או 'אף פעם לא סיפרתי את זה'", אמר ג'ארקי. "אנחנו תמיד מגיבים לדברים כי אי אפשר לדעת מה יכול לצאת מדיונים מהסוג הזה. אנחנו תמיד מרותקים מזה. אנחנו עדיין במצב של עשיית סרט, כשם שאנחנו תמיד". כך שכנראה אפשר בהחלט לצפות לעונה שנייה של "הג'ינקס".