"אחת אפס אפס" 1.02
"אחת אפס אפס" הצליחה לשמור על רמתה גם בפרק השני, ואפילו לעלות על קודמה. לא עוד חיקויים מובהקים ל"המגן" ו"הסמויה" אלא מעבר אל המוכר והמאוד ישראלי. מהסדרות האמריקניות הללו נותרו בפרק הזה רק החספוס והניסיונות לשמור על אמינות – ככל שדעתי ההדיוטה משגת, כמו למשל השימוש החוזר ונשנה בקיצורים כי הדמויות מן הסתם מכירות את המונחים – והפעם עם משהו אופייני לישראל, רצח על רקע כבוד המשפחה.
אולי אני זקוק לניסיון בסדרות משטרה ישראליות, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שהיו חסרים לי בסדרות כאלה. הסיפור הזה נעשה היטב. גם הציג את הבעיה ללא כחל ושרק, כלומר ללא תקינות פוליטית מיותרת, וגם העמיק והראה בה צדדים שונים; תגובות בני המשפחה, בעיקר הנשים שבהן. האם, שנראתה מעין מטריארכית שלטת כשישבה במושב האחורי ברכב של בנה, בעצם סבלה מרות והתאבלה על בתה. הגיוני. את הרצח של ערין צפיתי מראש, ולו בגלל השאיפה של "אחת אפס אפס" להציג את המציאות הקשה, וגם כי ראיתי את אותן סדרות שיוצר הסדרה ראה.
הסיפור עם בביוף המשיך טוב אף הוא. מסתבר שהוא לא מת, והסיבות לכך הוסברו יפה בשטח על ידי עזרא. הוא טוב בנשק, אבל הוא לא רוצח. אז הוא חי, ואולי עכשיו יזכור מי ירה בו. אני מקווה שכן, חייו של אריק יסתבכו כך קשות. לא כי הוא יתלונן עליו, זה לעולם לא יקרה, אבל בביוף פשוט ירדוף אותו.
את מי גרושתו של אריק פגשה בסוף? עזרא? כי בבית החולים הם דיברו על יוסי.