ספוילר "סופים שמחים" 2.16
בהמשך לתחושותיי מהפרק הקודם, שהצליח לעגן מסורת חמודה לדמויות ולסדרה, אני חושב שגם הפרק הזה הוא נקודת ציון קטנה ונהדרת בדברי ימי הסדרה והחבורה. זה נכון בייחוד בגלל שבמהלך העונה השנייה אני מרגיש שהסדרה קצת איבדה את קולה ודיללה את הצחוקים הפרועים שסיפקה – נשאר הרבה מהפרוע וקצת פחות מהצחוקים. אז אם עד כה הסדרה היוותה בעיקר טייק רענן (לסירוגין) על מצבים סיטקומיים מוכרים ואף שחוקים, כלומר אותה גברת אבל עם אדרת מצחיקה בהרבה כשהיא במיטבה, הפרק הזה וקודמו אופיינו בהיי-קונספטים שמפיחים חיים ב"סופים שמחים". קודם סמאקדאון האביב והפעם 'כל החבורה חולמת חלומות סקס על דייב'.
אולי זו סתם אשליה שאני מתעקש לנתח בגלל שהפרקים האלה היו מוצלחים בהרבה מקודמיהם, אבל העובדה (הסובייקטיבית) היא שהם אכן עובדים טוב יותר מקודמיהם. אז כן, חלומות כחולים בקרב חבורה אינם דבר חדש, רייצ'ל עברה בחלומותיה על כל שלושת הגברים שבחבורת "חברים", אבל הסיפור ההדוק של "סופים שמחים" הביא את הרעיון הזה אל קדמת המסך באופן מהותי בהרבה. ראשית, הוא לא היה מוגבל רק לנשים, העובדה שבראד חלם עליו אף הוא הייתה אדירה והיוותה חוליה נהדרת נוספת במשחקי המיניות של בראד, ככל הנראה הסטרייט הכי גיי בטלוויזיה. שנית, ההשתלבות של הנושא הזה עם בית המרזח הארעי שדייב פתח והניסיונות של פני לנקות את גופה מרעלים היו אולטימטיביים והדוקים.
שלישית, החלומות הללו הניעו את הפרק, וההשפעה שלהם על החברים סיפקה רגעים קומיים אדירים. בראשם, לטעמי, הכניסה המבהילה של דייב כשהוא לבוש כמו פרדי קרוגר, אבל גם זיהויי סוגי ההתעוררות מחלומות אצל בראד וג'יין ("ביץ', השעה חמש וחצי!"), ההתנהגות הביזארית שלהם כשהוא נוגע בהם בסתמיות או בכלל בסביבתו ("You nailed me… it. It"), הניסיונות שלהם להישאר ערים והתיאורים של החלומות.
במקביל, עלילת ניקוי הרעלים של פני הייתה הטובה ביותר שלה מזמן זמן רב. הדיכאון הכבד ששרר עליה היה – בצורה לא הולמת – משעשע עד מאוד עם ניסיון ההתאבדות ופיג'מת האובראול, וכאשר ויתרה במהירות על האקספרימנט וחזרה לצרוך את כל מה שאסור, הניסיון שלה להסתיר אותו מאלכס הניב את אחת הבדיחות החזותיות הגדולות (והמופרכות) של הפרק. בכלל, הכניסה של אלכס במלוא עזוז אל הנושא הייתה מאוד מוצלחת, במיוחד כאשר הגיע אבי התמהוני, שאף לובה על ידי מקס ("אל תגעי בי, אני אתפוצץ כמו בקבוק מים בטיסה חוצת יבשת לאלבקרקי". – "מאיפה יוצאת הטיסה?" – "JFK").
אחרי כל זה אפילו לא נורא משנה לי שהפרק מסתיים בהפחת חיים חדשים בסיפור של אלכס ודייב, במיוחד לאור העובדה שבתחילתו מוצגת הצעת הנישואין שלו כחלק מהיסטוריית הדברים המטופשים שעשה. הפרק היה בנוי היטב באופן שמאפשר לי לשמור על אופטימיות זהירה. זה התבטא בסצינות הללו של אלכס ודייב, אבל גם עם החזרה אל האפשרות של פני ודייב – החלום של פני עליו, שכלל אף הוא הצעת נישואין ובפועל היה רומנטי מאשר מיני, ועם העובדה שהמשיכה לשתות מ'אמבטיית הזונה' שרקח גם כשידעה שהוא גורם לחלומות. בשעתו כתבתי שאני לא בהכרח רוצה לראות המשך לסיפור הזה, אבל אם יצליחו לבנות אותו באופן מחושב ומטופש-מודע-לעצמו כשם שעשו הפעם, זה אפילו עשוי לעבוד. במיוחד אם בסופו של דבר ינטרלו את האפשרויות להמשך מעצבן.