ספוילר "שובר שורות" 4.13

רק עכשיו אחרי הצפייה אני קולט את שם הפרק, Face Off. מצחיק. בכלל, 'מצחיק' היא מילה שמתיישבת יפה עם חלק ניכר מהפרק, בעיקר תחילתו. הוא היה משופע קטעים קומיים מובהקים, כמו הפצצה שמתמגנטת אל דלת המעלית, הוויכוח של וולט והאני טיטס בעקבות שבירת הדלת, ובכלל התנהלותו של וולט לאורך חלקו הראשון של הפרק, עם משחק קומי במפגיע של בראיין קרנסטון. ציפיתי בכל רגע שקלות הראש הזו תישבר באיזה אסון או חרדה. למעשה, תהיתי בהתחלה אם מדובר במסך עשן שנועד לעמעם את דריכותינו. אבל לא, בסופו של דבר לא הרגשתי שהייתה חרדה גדולה.

אפשר להגיד הרבה דברים על הכתיבה בפרק הזה ובעונה הזו (ובסדרה הזו). אחד כזה רלוונטי לעכשיו כתבתי במפורש אחרי הפרק הקודם, למקרה שיתברר שוולט הוא האחראי על הרעלת הילד: "אנחנו אמורים להאמין שאיכשהו וולט-באמצעות-שליח הצליח לגנוב את הרעל מתוך קופסת הסיגריות שבתוך הז'קט של ג'סי, להגיע אל הילד שאמו הצהירה בעבר שהיא שומרת עליו מפני הפושטקים שבחוץ ולהרעיל אותו". אין ספק שאפשר לשחק הולה-הופס-נפילים עם החורים העלילתיים ולהעביר בקוף המחט את ההסתברויות הזעירות שאנחנו אמורים להסתמך עליהן, אבל לפחות הפעם, בפרק האחרון לעונה, המינון שלהם נראה מתקבל על הדעת. ולא פחות חשוב: הוא גובה בקליימקס אולטרה-מגניב.

סוף סוף אנחנו רואים את וולט חוזר אל תושייתו האהובה מקדמת דנא, אחרי שאת רוב העונה הזו העביר בהתבשמות אגו וטיפוח מגלמוניה אינפנטילית עצומת ממדים. הכרעתו על ברכיו מכוסה ראש במדבר כנראה עשתה את העבודה, החוזה הסביר על ראשו חידד עוד יותר את חושיו, והוא סוף סוף הגה תוכנית מבריקה. אפילו לא צריך להרעיל את הילד, כמו ששיערתי שיקרה. רק לגרום לתסמינים הולמים ולהביא את ג'סי לחשוש מפני הגרוע מכל. עם תושייתו חזר לבקר גם המצפון שלו. הוא אמנם שלח את שכנתו לבדוק את השטח במה שיכול היה להיות הדבר האחרון שתעשה אי פעם, אבל ההקלה שלו למראה יציאתה מהבית, כמו גם הרווחה שהייתה לו כשהתברר סופית שברוק יצא מזה, המחישו שעוד נותרה בוולט אנושיות.

התקלה הבלתי מתוכננת עם הברזתו של גאס מהרכב הממולכד בפרק הקודם, גובתה היטב – הגם שבשליפה מן המותן – בתוכנית מצוינת שנשענה על דברים שראינו לאורך העונה, בעיקר יחסי גאס והקטור. רציונלית ככל שהייתה נקמתו של גאס באיש שרצח את חברו, יחסו כלפיו עדיין נגוע באמוציות עמוקות. וולט אמנם לא ער להיסטוריה ביניהם, אבל אם הם אויבים, אם גאס מטריח את עצמו לבוא אל הקטור במיוחד כדי לספר לו שרצח את משפחתו, סיכוי סביר שיש שם משהו לבנות עליו. זו הייתה תוכנית נוספת שנשענה על אפשרויות מרחיקות לכת, אבל לוולט כבר אין מה להפסיד. הוא מהמר על כך שגאס ירצה לטפל בהקטור באופן אישי, והוא צודק.

המזימה הזו יוצאת אל הפועל באופן נהדר ונחתמת בשיא אדירים. לא רק בפרק או בעונה, אלא ייתכן שבסדרה כולה. יש מצב שזו הפעם הראשונה ב"שובר שורות" שבה זעקתי מול הטלוויזיה. אם למישהו היה ספק בנוגע לכוונת היוצרים, אם מישהו שאל את עצמו אם ב"שובר שורות" הצורה באה על חשבון התוכן, בא הרגע האחרון של גאס והבהיר לנו את התשובה (והיא חיובית). זה היה קטע בי-מובי קאמפי מופרך ואדיר מהסוג שטרנטינו כה אוהב. יותר מזה, זו הייתה קריצה נהדרת להערה של ג'סי על התנהלותו של גאס מול הצלף של הקרטל בפרק התשיעי לעונה. ג'סי שאל אז את מייק, "מה היה הקטע עם גאס? הטרמינייטור שיט?", והנה כי כן, כמו הטרמינייטור בסוף חייו, גם גאס איבד את חצי מפרצופו. זה היה רגע WHOA מטורף וחסר כל היגיון אנושי, אבל רבאק, למי איכפת. סוף אדיר לדמות אדירה.

אולי נאיבי מצדי לחשוב כך, אבל ייתכן שעם הקטע הזה מנסה "שובר שורות" עצמה להבהיר שלא כדאי לקחת אותה ברצינות. קל לי להגיד את זה עכשיו, אחרי שכתמיד החלק השני בעונה היה קדחתני, נמרץ וטראשי יותר מאשר חלקו הראשון המהורהר והמייגע, אבל אני איכשהו נאחז בתקווה שבעונה הבאה, שכנראה תהיה קצרה יותר, זה ישתנה. מצד שני, העונה הראשונה ארכה שבעה פרקים והייתה מזעזעת. אמנם היא נקטעה בטרם עת בגלל שביתת התסריטאים, אבל טראומה היא טראומה. כמו כן, גם בפרק כיפי כמו זה המסבירנות המיותרת הרימה את ראשה, והסצינה האחרונה התעקשה להלעיט אותנו באריכות ובדקדוק בקשר שבין העציץ לבין הרעל.

אפרופו העונה הבאה, אני תוהה לאן ממשיכים מכאן. דברים שאני מצפה לראות זה את ג'סי תוהה לאן נעלמה מבחנת הריצין, את תגובתו של מייק שחוזר ממחלתו, ואת האנק מנסה להבין מי גרם למותו של גאס ולשריפת המכבסה. בנוסף, אולי ה"ניצחתי" של וולט ילבה עוד את גאוותו. עכשיו אין לו מתחרים משמעותיים והוא יכול לבשל ואולי להיעזר במייק כדי להפיץ, וכל זה בזמן שהאנק רודף אחריו. לחילופין, אולי מייק בכלל ירצה לנקום. הדבר שאני חושש ממנו כעת בישורת האחרונה של הסדרה, הוא שיעלו את מינון דרמת האיש-משפחה-גוסס-מסרטן. אני מקווה למינימום מריחה, אבל לא באמת מאמין שכך יהיה.