ספוילר "אימה אמריקאית: פריק שואו" פרק 5
ו… הגענו לחלק שבו הסדרה אבודה ביותר מדי דמויות.
הפרק הזה הרגיש כמו חמישה פרקים שונים בתוך פרק אחד, וזה היה יכול להיות סביר אם כולם היו מעניינים, אבל חלקם לא וחלקם ממש לא. נתחיל מהגרוע – דניס אוהר זומם להרוג את החריגים על מנת לזכות בכסף מתוק, וזה בסדר והכל אבל אז הסדרה מראה לנו את הפנטזיות שלו למשך חצי מהזמן וזה כבר נהיה מעצבן ומעיק. דוט ובט מתות? לא מתות? מה אתה רוצה מאיתנו, ומתי אנחנו חוזרים לדבר על איבר הקסמים שלך?
נמשיך לפחות גרוע אבל-עדיין-די-גרוע, זוכרים שדל לא יכול היה לשכב עם אנג'לה באסט? זה בגלל שהוא הומוסקסואל! אה, עכשיו הכל מובן או משהו (למען האמת, זה כן, ואם מסתכלים אחורה זה אשכרה מסביר חלק מהדברים שקרו בסדרה, אבל אני מסרב לחשוב שמישהו מתכנן דברים בסדרה הזאת ושהם לא פשוט קורים באקראיות אז אני אתעלם מהמידע הזה). הוא גם הומוסקסואל ממש מעצבן ותוקפני, והחבר/זונה שלו מקשיב לו מתבכיין למה שנראה כמו כמה שעות עד שדל הולך לצעוק על עוד אנשים (בעיקר אשתו והרופא שלה, אבל נגיע לזה) והחבר שלו הולך להידקר ביער (ונגיע גם לזה). מייקל צ'יקליס אולי שחקן טוב, אבל אני פוחד שאשתעמם ממנו מהר מאוד אם כל מה שהוא יעשה בסדרה הזאת הוא לצעוק על אנשים.
בחלקים היותר טובים, גלוריה מוט (פרנסיס קונרוי) מגלה את גופתה של המשרתת שלה ומתחילה להבין שלדנדי חסרים כמה ברגים, מסמרים ובוכנה כללית בראש. דנדי מקבל הזדמנות לעשות הומאז' לאמריקן פסיכו ולהרוג בצורה לא מאוד מוצלחת את החבר/זונה של דל ופרנסיס קונורי מקבלת הזדמנות לעשות חשבון נפש בקטנה על גידול הילד שלה, בזמן שבתה של דורה מתקשרת לשאול האם אימא שלה לא מתה או משהו. כן לכל מה שקורה כאן ובייחוד לעובדה שדנדי לא מצליח להרוג אנשים כמו שצריך.
ובהתקדמות הכי לא צפויה והכי מעניינת, אנג'לה באסט מגלה שהיא בעצם רק אישה ולא הרמפרודיט כמו שחשבה, והתחושה הזאת נתנה לה את הביטחון העצמי לעזוב את דל ולגדל בית. הסצנה במרפאה גם הפעם נהדרת, ואני לא יודע אם זה בגלל שהרופא הוא אחד מדמויות המשנה הכי סימפטיות וטובות שהסדרה יצרה או שזה פשוט בגלל שכל סצנה אצלו היא מרגשת בצורה מפתיעה. בכל מקרה, שברו לו את האצבעות הפרק (ותודה לדל) אז אני מניח שלא נראה עוד הרבה ממנו.
אלסה בינתיים מגלה שהיא שווה פחות מכפי חשבה ושהקהל של שנות ה-50 לא מוכן עדיין לגלאם-רוק של שנות ה-70, ולכן היא מוכנה להסכים לעשות טלוויזיה (באחת מהסצנות הכי מטא עלי אדמות). אבל כמובן, בשנייה שהיא תצליח להיפטר מהתאומות הסיאמיות שגונבות לה את כל ההצגה למרות שהן אף פעם לא מופיעות בסדרה ליותר מחמש שניות רצופות, היא תעשה זאת. ואם כבר מדברים על עלילת הקלאסטרפאק הגדולה, אז הפעם הן שוב חברות, שוב מדברות טלפתית אבל עכשיו אלסה מנסה למכור אותן לפרנסיס קונרוי.
כך שלמרות שהפרק היה בעייתי לפרקים, הסוף שלו השאיר טעם טוב עם שלל התפתחויות שאני רוצה לעקוב אחריהן. בעיקר בסביבת פרנסיס קונרוי, אבל אני חושב שזה מובן מאליו.
הערות:
* מדי פעם הסדרה הזאת מפתיעה אותי לטובה בתחכום אמיתי מספר 1: המוטיב החוזר של הפרק – אנשים שמנסים לנשק אנשים אחרים בלי הסכמה. פעם אחת זה נגמר בפרידה, פעם שנייה בהפלה, ופעם שלישית ברצח.
* מדי פעם הסדרה הזאת מפתיעה לטובה בתחכום אמיתי מספר 2: ההארה הבאה לא שלי, אלא הגיעה ממועדון ה-AV: כאשר אלסה נמצאת על הבמה והקהל כועס עליה והיא מרגישה במצוקה, היא מסתכלת לצדה ורואה את הגמדה מנגנת מילולית על הכינור הקטן בעולם.
* אבל שני הדברים האלה בטח מקרה הגורל. אז, מי מתערב שמאט בומר (החבר/זונה של דל) עדיין חי?