עיבוד של יצירה מהוללת למדיום אחר תמיד מהווה חרב פיפיות – מצד אחד הוא זוכה לרכוב על שמו הטוב של המקור, אבל מצד שני נדון בוודאות לאכזב לפחות חלק מחובביו, אם מסיבות טובות ואם מטעמי נודניקיות. המיני-סדרה החדשה "פארגו" נתלית על אילן גבוה במיוחד, הקומדיה השחורה הנפלאה של האחים כהן משנת 1996 שזיכתה אותם באוסקר על התסריט המקורי ואת פרנסס מקדורמנד בפרס השחקנית. עלילת הסרט מתרחשת ב-1987 במיניאפוליס הקפואה, ומתארת את ניסיונותיו של סוכן מכירות מכוניות לוזר (וויליאם ה. מייסי המעולה) לפתור את צרותיו הכלכליות בדרך מקורית: להיעזר בצמד פושעים (סטיב בושמי ופיטר סטורמרה) כדי שיחטפו את אשתו לטובת כופר מאביה העשיר. בזמן שהכל משתבש במהירות כבר מהרגע הראשון, מפקדת המשטרה המקומית ההריונית (מקדורמנד) חוקרת את המקרה ועולה אט אט על עקבותיהם.
הגרסה הטלוויזיונית הנוכחית אינה הפעם הראשונה שבה נעשה ניסיון לייבא את "פארגו" אל המסך הקטן. שנה אחרי הסרט הזמינה רשת CBS פיילוט על פיו בלי מעורבותם של האחים כהן, ובמסגרתו נכנסה אידי פאלקו לנעליה של מקדורמנד כמפקדת המשטרה העדיין-הריונית, מארג'י גאנדרסון. זה לא צמח לכדי סדרה ולבסוף שודר בארה"ב ב-2003 כסרט טלוויזיה (שזכה לביקורות אוהדות), וטוב שכך, כי שנתיים אחרי הצילומים שלו לוהקה פאלקו לסדרה קטנה בשם "הסופרנוס". בדרך מקרה יצרה דרמת המאפיה HBO מעין "פארגו" משל עצמה. בפרק "פיין בארנס" מהעונה השלישית, הנחשב לאחד מהקלאסיים בסדרה, פולי וכריסטופר אובדים ביער המושלג אחרי שנסעו אליו כדי להיפטר מגופתו של בריון רוסי שהתברר כי הוא לא בדיוק מת. הקומדיה השחורה, הנוף הלבן והקפוא, סחרחורת ה'כל מה שיכול להתחרבש אכן יתחרבש' – הכל שם. ומי ביים את הפרק? סטיב בושמי. לא מקרי, יש להניח.
כל העניין הזה דורש אזכור כי הוא ממחיש יפה את האקלים הטלוויזיוני של לפני ואחרי "הסופרנוס", ואת העובדה שנדמה כי כעת קל יותר להביא פרויקטים איכותיים ויחסית נישתיים אל המסכים הקטנים. לא שפעם חסרו כאלה, "פארגו" החדשה עצמה מזכירה לפרקים את המוזרויות של סדרות-עיירה-קטנה אחרות, בעיקר "טווין פיקס" וגם קצת "חשיפה לצפון", אבל המיני-סדרה מצטרפת אל עושר טלוויזיוני שהמדיום לא זוכר, מה שדורש ממנה להתאמץ קצת יותר. זה והעובדה שהיא מבוססת על קלאסיקה.
"פארגו" החדשה אמנם לא מספרת שוב את אותו סיפור אלא מקרה חדש באותו מקום ובאותה הרוח, אבל על הנייר זה בכל זאת מסוג העיבודים שמעלים את התהייה למה אנחנו בכלל צריכים את זה. האחים כהן בכבודם ובעצמם סומכים עליו את ידם, ובחלקו הראשון של פרק הפתיחה (הארוך, שעה ושש דקות) קשה להבין מדוע. התוצאה נדמית כמו גרסה מרודדת של מה שקיבלנו במקור. הדיאלוגים קצת פחות טובים, הצילום קצת פחות מרהיב, המבטא הכמעט-נורדי הרבה פחות קיצוני ומבדר, והפרק רצוף קריצות אל המקור עד לשלב שבו הוא נדמה כרימייק ולא כמספר סיפור חדש. אלא שאיפשהו אחרי אמצע הפרק, היצירה החדשה פתאום מקבלת חיים משלה.
נכון לפרק הראשון, המיני-סדרה נוקטת בגישת שלוש העלילות בדומה לסרט. באחת לסטר הוא לא יוצלח שכושל בעבודתו כסוכן מכירות ביטוח, אשתו מסרסת אותו בצורה פאסיבית אגרסיבית, אחיו בז לו, הבריון מהתיכון עדיין משפיל אותו ומסב לו נזקים גופניים. בשנייה חוקרים השוטרים המקומיים את מותו של איש בתחתונים בשלג ומאוחר יותר את מותו של של אותו בריון. בשלישית והמעניינת מכולם מגלם בילי בוב תורנטון רוצח שכיר זר ומסתורי המגיע לעיירה ומטעמים שאינם ידועים מתחיל לזרוע בה הרס. הוא משכנע – או שמא מאלץ – את לסטר להיות גבר, בתחילה ניתן לטעות ולחשוב שהוא מעין רוצח שכיר עם רגישות למצוקותיהם של זרים, אבל די מהר נדמה שהוא סתם נהנה לסכסך בין אנשי העיירה באגביות ותוך עטיית דמויות.
הוא יודע הרבה יותר מדי פרטים על אנשים כדי להיות סתם עובר אורח, הוא מתפלסף על דרקונים ועל גאויות אדומות משל היה דמות שנשלפה מ"בלש אמיתי", הוא מצליח להיעלם ממרתף סגור ולזרות אימה בלבו של שוטר תנועה שעוצר אותו (קולין הנקס). הסצינה הזו נראית גם היא כמו קריצה מפורשת לסרט, אלא שהמיקום שלה לקראת סופו של הפרק, בשלב הרבה יותר מעניין ועצמאי בו, איכשהו מנתק אותה מהתלות במקור. הוא גורם לה ולמה שקדם לה ליצור סקרנות אמיתית בנוגע להמשך ובאשר למניעיו של הרוצח (פול, כך קורא לו מי שמפעיל אותו).
למרות שלא במפתיע הפרק הראשון נופל מהסרט, בזכות חלקו השני הוא עדיין משמר לא רע את רוחו של המקור ואת הטון הפקחי-המשעשע-עברייני-הזוי של האחים כהן, כך שניתן לבסוף להבין מדוע החליטו לשייך אליו את שמם. חשוב מכך, הפרק עשוי היטב וניתן לשער שגם – ואולי בעיקר – מי שלא צפה בסרט יהנה מהמיני-סדרה.
—