ספוילר שובר שורות 4.03
אני יכול להגיד תודה לפרק הזה. הוא מהווה גלעד לכל מה שמזיע, יומרני, מתיש, נמרח, נמתח, משמים ומעורר אנטגוניזם בסדרה הזו. עכשיו אם אצטרך להסביר למישהו למה אני רחוק מלהיות שותף לאהדה כלפיה, שבעיניי היא לגמרי בלתי סבירה ובלתי מוסברת, אוכל להפנות אותו אל הפרק הזה כדי שיקבל תצוגת תכלית מושלמת לרעות החולות שהסדרה ספוגה בהן. זה נכון לכולה ולכל אורכה, אלא שבמקרה הזה מדובר במינון של כמעט מאה אחוז. זה היה פרק שהזכיר לי את הסיבה שנאלצתי שוב ושוב להתחיל לצפות בסדרה, כי פשוט היה לי מפהיק מדי. פרק שאשכרה עצרתי באמצעו בשביל לעשות הפוגה של כמה דקות מהמסטיק סר הטעם הזה.
ראבק, שתי סצינות ארכניות ומפורטות של מארי עושה "תפוס אותי אם תוכל" (הוא יוכל, מסתבר), ועוד חצי סצינה מאותו סוג לפני שהיא נתפסת. סצינה כאורך הגלות שבה וולט וסקיילר יושבים עם סול כדי להגות את התוכנית לרכישת מכון שטיפת המכוניות – קטע שבמסגרתו אדם כבד גוף הספיק לדדות מחוץ לחלון אל הדלת, להתווכח עם סול בכניסה, להיכנס לבית, לעלות לשירותים, לחרבן כמה דקות טובות ולהוריד את המים. כל זה בזמן שהאנשים למטה מתדיינים ארוכות ומייגעות על משהו שהשורה התחתונה שלו ברורה גם לפני שלעסו אותו חזור ולעוס כדי שיחליק בגרונותינו ביתר קלות.
הדחייה שלי ממה שקורה על המסך הייתה ממשית. בזמן שהג'ינג'י שגייס סול התחזה למה שהתחזה ודיבר עם בוגדן וולינץ על הנזק שהעסק שלו גורם למי התהום, הזדהיתי דווקא עם בוגדן. כאשר מאוחר יותר סקיילר הורידה לו את המחיר ממש ריחמתי עליו. בסך הכל מהגר שעובד קשה, הקים עסק שבעליל יקר ללבו, רק בשביל שיבואו שני החולירות האלה ויעקצו אותו. מילא שהסדרה גורמת לי לתעב אט אט את וולט, זה הרעיון שלה ואני בסדר איתו, אבל אני לא חושב שהיא התכוונה שהבשורה הזו תתפזר גם לדמויות האחרות. ושאט הנפש שלי אינה מוגבלת לסקיילר ולוולט, אלא חובקת היטב גם מארי והאנק, לפחות בקונסטלציה הנוכחית שלו.
ג'סי הוא הוא הדמות היחידה שבאמת איכפת לי ממנה. למרבה הצער, הוא זכה לקו עלילה זהה לחלוטין לזה של הפרק הקודם. גם הפעם הוא בורח מראשו אל ההמולה שהוא מקים מסביבו, והפעם בדמותה המטופשת של מאורת סמים שקרמה עור וגידים בבית שלו. נו באמת. יתר על כן, הצרחה שלו בזמן שנהג במכונית המירוץ הייתה טעות תסריטאית (או אולי בימויית או עריכתית) של טירונים – כשהדמות צורחת מהכאב שמבעבע בה, הבעבוע הרבה פחות מורגש אצלי, הצופה. היה בכך נטרול. אפילו את ג'סי הרסו בפרק הזה.
אז אחרי 46 דקות של פרק שחירב גם את מה שהיה טוב, נותרנו עם שתי התקדמויות בלבד. האחת זוטה ומייסרת – רכישת מכון שטיפת הרכב – והאחרת לפחות מעניינת: האנק מתחיל לקרוא במחברת של גייל. אם יש משהו שחסרונו מאוד מורגש בסדרה הזו, מלבד יותר קרדיט לצופים, הוא הדינמיקה של האנק המצוי על הזנב של וולט וג'סי. סוף סוף נראה ששוב נפתחה הדלת לכך. מה שכן, הם יצטרכו לקחת את העלילה המוכרת הזו ולעשות איתה משהו חדש.