"דדווד" 1.04

"מתישהו מגיע הרגע הארור שבו אדם צריך להפסיק להתווכח עם עצמו, כשהוא מרגיש טיפש כפליים מכפי שהוא יודע שהוא. כי הוא לא מצליח להיות משהו שהוא מנסה להיות כל יום ויום ארור, בלי להגיע לשעת ערב ולדפוק את הכל. אני לא רוצה להילחם בזה יותר".
(וויילד ביל היקוק משלים עם חסרונותיו)

עד כה כל פרק של "דדווד" עקב אחרי יום אחד במחנה, מה שאומר שבכל יום בארבעת הימים האחרונים שראינו, נרצח לפחות אדם אחד. אם זה מתאוות בצע ואם זה זה מסיבות פרגמטיות אחרות. נדמה שוויילד ביל היקוק הוא הראשון שנרצח בלי שום סיבה של ממש, צרות עין או שכרון. ג'ק מקקול שם עליו עין עצלה כבר מההתחלה, ובפרק שעבר, כלומר ביום אמש, צעק עליו מעריץ שיכור נוסף שהוא מקווה שיקבל את מה שמתרגש עליו.

ביל עוד הספיק לנצל את יומו האחרון כדי לסייע לאלמה גארט, כעת אלמנה, שגופת בעלה לא רק הוציאה אותה סוף סוף אל מחוץ לחדרה, אלא נראה שגם גמלה אותה באבחה מהסם, לפחות כרגע. דווקא בשעת מצוקה כמו זה היא מטיחה את צנצנת האופיום על הקיר ומפגינה תושיה ופקחות, ברור לה שמותו של בעלה לא היה תאונה. התרמית של היקוק כלפי סוורנג'ן וההמלצה שלו לאלמה לא למכור לו את השטח, עשויים להוות כר נהדר לאקשן.

כיף לראות את סוורנג'ן מתוסכל, יום קודם לכן "בלה יוניון" התגנבו למחנה וכעת הסיפור עם גארט. אם הוא מסוכן כאשר הוא מפוכח ומחושב, הוא בוודאי קטלני עשרות מונים כאשר יותר מדי צרות מתרגשות עליו והוא לא יודע באיזה כיוון לתקוף. הטשטוש הזה הביא לסצינה שמאוד אהבתי, כאשר אי בי חדל האישים טרח לנסות לעורר אותו ולמנוע ממנו להרוג את ביל היקוק. קורא בקול אמיץ, "ואני אציב שאלה בחזרה, אל סוורנג'ן! אם ידיד, או לפחות עמית מקצועי, נושא רושם מוטעה בנוגע למי שמאיים עליו ומי שלא, מה אתה אמור לעשות אז, הא?!"

אבל ביל היקוק מת. רשעים מלאכתם נעשית בידי אחרים, למרות שעל פניו אין לאל יותר מדי תועלת במותו של היקוק. האגדה החיה מתה בידיו של מוג לב שירה בו מאחור, שלא יכול היה לשאת את צל תהילתו, את האימה שהטיל עליו ואת גינוניו שהקטינו אותו גם בלי שיצטרך לומר דבר.