אז, מה, שמעתם שליקום אין משמעות? כן, מסתבר, ולא שמענו את זה אף פעם, שליקום אין משמעות ולכן.. ובכן.. אה.. משהו.

אוף, זה לא הוגן להיטפל לפרק שסוף סוף שם את בת' במרכז שלו, אבל הפרק הזה היה, בעונה מלאת הפתעות, עוד מאותו הדבר: עוד מונולוג ניהיליסטי של ריק לגבי חוסר משמעות הקיום, עוד הרפתקה שמוכיחה שג'רי צריך לעמוד על שלו, עוד ריק מתנהג כמו שמוק – זה לא שהיה חסר לפרק הזה רגעים מצחיקים (היצור הקטן בהצגה קנה את יבי, במיוחד כאשר הוא נדרש ל.. לעזאזל צריך מילה עברית ל "to hump" להמפפ? בוא נגיד ש. במיוחד כאשר הוא נדרש להמפפ את האבן והעץ) אבל היה חסר לפרק הזה את אפקט ה"חרדון קדוש, מה ראיתי עכשיו", שהיה בעונות הקודמות ובלא מעט פרקים של העונה הזאת.

החסרונות של הפרק, להגנתו, נובעים בדיוק ממה שמבקשים ממנו: קו עלילה שמתפתח לאנשהו. אמנם הרפתקאות אקראיות זה מגניב, אבל הצופים רוצים המשכיות כלשהי והתקדמות, ואני מודה שעד עכשיו כמעט כל פעם שהסדרה התנסתה בהמשכיות יצא לה פחות טוב מאשר כאשר סתם השתוללה. כלומר, כן, היחסים עם בת' וריק צריכים להתפתח לאנשהו, אבל אני פשוט לא קונה כל כך את כל סאגת ה"בת' היא פשוט נוראה כמו ריק", כי זה לא ממש משהו שבא לידי ביטוי בשום דבר בחיים שלה, וקצת חבל לי ההכנסה הזאת תחת הצל שלו במקום לתת לה את המקום שלה. בת' אמנם מצליחה להכניס נקודת מבט שונה לנאום שלו בסוף, הפרק אבל הייתה חסרה לה איזה עמידה על הרגליים מול הדברים שהוא אומר, שהיא לא הביאה, ואולי זה הגיוני כי "חוסר התמודדות בריא עם אבא שלה" זה חלק מהדנ"א של בת' ונו, בכל זאת.

באותו הזמן, גם העלילה של ג'רי הייתה פחות ממעוררת השראה, בייחוד עם הסיום שחותך כל ניסיון להעניק לג'רי איזשהו עמוד שדרה ופשוט מזיז את כל הדילמה לצד השני ושורק לעצמו.

אני מודה שמדי פעם קשה לי עם ביקורת על "ריק ומורטי" כי כאילו, ככל הנראה פרק שכזה בסדרה אחרת היה הופך לטוב ביותר בסדרה. אבל פרקים בסדרה שופטים לפי הקשר, לא לפי מה שיש בחוץ. נותר רק לקוות ששני הפרקים האחרונים הם לא סימן לפרק סיום העונה, אחרת מעונה עם כל כך הרבה הברקות יישאר טעם בעיקר של סיום מעט מאכזב.